חלום עליכם

"התחלתי פה את השירות הלאומי שלי ו'נאלצתי' לגור פה עקב המרחק מהבית. מה שהשאיר אותי פה זה כבר סיפור אחר".

"בבאר שבע לא התקבלתי לשירות הלאומי ובתל אביב כן. כמו כל פריפריאלי שמגיע לתפוח הקטן ומתאהב בשלל האפשרויות שיש לו פה, התאהבתי גם. פשוט הרגשתי שיש לי עוד הרבה מה לעשות פה".

"אני חושב שאם אנחנו מדברים בכמות, אז בת"א יש הרבה יותר מכל דבר, בכל סוג ובכל גוון. אין ספק שאפשר להרגיש פה הלך רוח אחר שמושפע, לדעתי, בעיקר מאירופה. משהו שמתפתח ומשתנה כל הזמן, דינמי, בהשוואה לבאר שבע שבעיניי בעיקר מסמלת איטיות ותקיעות בזמן".

"לא. ולא כי אני לא דוגל בבריחות והגשמת חלומות גדולים, להפך, אני כן. אבל אצלי זה לא התחיל מזה. כמו שאמרתי, עברתי לת"א כדי לשרת. מאוחר יותר בחיי לקראת סוף השירות, כשהתחלתי להיות סקרן לגבי הסביבה שלי, הדחף להגשים את כל חלומותיי הקטנים והגדולים, התחיל לדפוק".

"אני חושב שכן. זה כדור שלג, כל פעם נוספים עוד חלומות, עוד דברים שצריך לממש, להספיק. אני חושב שמה שאנשים יכולים למרוח על שבוע שלם בכל מקום אחר, אני עושה ביום אחד. הקצב פה מטורף ואיתו מגיע גם הדחף לעשות ולחוות יותר".

"לקח זמן והרבה אנשים שונים ומשונים אבל אני יכול להגיד בבטחה שמצאתי את מקומי במעגל החברתי. תל אביב היא בדיוק עשרים מטר. כולם מכירים את כולם, אז יוצרים קשרים בעבודה, בפאב, דרך חברים, ברחוב והיום אפילו הפייסבוק משחק תפקיד, עצוב ככל שזה יישמע".

"כרגע זה בית די מוצלח, עד היעד הבא - אירופה. אני חושב שזה תהליך שפעל בשני מישורים. האחד הוא תהליך אישי-נפשי של סיגול הכלים הנחוצים להתחיל חיים עצמאיים במקום שונה לחלוטין ממה שגדלת עליו כל חייך. מן סוג של התבגרות, ואימוץ איזושהי דעה חדשה על ישראל, על ישראלים ועל החיים בכלל.
והשני הוא טכני- הכרה של המקום, התרגלות לנוף ולתנאים, לרעש ולמזג האוויר".

"בוודאי שיהיה קשה להיפרד. עם כל הציניות לבועה התל אביבית, יש בי הרבה יותר ציניות לעולם החיצון. כרגע הבועה מספקת אותי ברמה הכי אישית, מהמעגל החברתי שלי, לקריירה, לחלומות ולמי שאני כבן אדם במדינת ישראל ואני חושב שאפילו בעולם".