אקולוגיה וטכנולוגיה, שני מושגים שמערכת היחסים המורכבת בניהם עלולה מצד אחד להמית אסון על האנושות ומצד האחר להוות פתח דווקא לתיקון עולם. תחת הכותרת "אקו- קליפסה: התפר שבין אקולוגיה וטכנולוגיה", תנסה תערוכת הציורים של האמנית דפנה מרגולין שתיפתח ביום חמישי הקרוב , להציג את קו התפר הרגיש שבו הופכים יתרונותיו של כל אחד ממושגים אלו לחסרונותיו של השני. בתערוכה, תציע מרגולין דרך עבודותיה מתקופות שונות, "תפיסה ייחודית לתיאור הקשר שבין הסביבה לטכנולוגיה המשלבת חזון אפוקליפטי אך יחד עם זאת פותחת צוהר גם לאופטימיות ולאפשרות של תיקון".
"היות והתערוכה רטרוספקטיבית היא מתארת את השפעת הגורם הסביבתי והתערבותו בחיינו הנושא האקולוגי הוא כה נרחב עד שאין תחום הנפקד מהשפעתו" סיפרה מרגולין לוואלה! ירוק. לדבריה, היא בחרה לקחת את הקשר בין אקולוגיה וטכנולוגיה דווקא לכיוון הגרוע מכל. "גישתי היתה מראשיתה אפוקליפטית. זהו גם מקורו של שם התערוכה. ראיתי את ההתעצמות טכנולוגית כמנסה לשמש הרחבה לגופנו ומגבר ליכולת החישה במרחב ובזמן. הטבע מוכר כנוף מולדתנו בסביבה המשתנה ללא הרף וזאת על ידי הסבת נופים להדמייתם מול ממשות המאפשרת באמצעות הראדאר הטכנולוגי".
מהו לדעתך מקומה של האמנות האקולוגית בשיח הסביבתי המתנהל בשנים האחרונות בעולם?
אני חושבת שכל אחד יכול לתרום להרחבת מודעות בתחום יכולתו, קרי חינוך להרחבת המודעות ועד לפעולות בשטח. מהקמת לובי אקטיבי פוליטי עד לכלכלה ירוקה(תעשיה/ חקלאות/בניה) למעשה, בדרכי האמנותית אני משתדלת להביע בדרכים שונות. כיוון מתריע כמו כיוון בונה. היות וגם עסקתי בחינוך סביבתי ואני יושבת ראש עמותה למעורבות אקולוגית, אני משלבת פעילות בשטח כגון ירידים אקולוגיים, הפקת סרט אקולוגי, וכל זאת בדרכי האמנותית.
את עושה בעבודותייך שימוש בחומרים סביבתיים וממוחזרים?
בעבודתי משולבים בהדגשה חומרים ממוחזרים. לדוגמא, עבודה אחת "מיחזורי" דמות אדם ממולאת באריזות, מוצגת בקביעות במפגשים ובתערוכות סביבתיות.
אלו אמנים מתחום האמנות האקולוגית את יכולה לציין שהשפיעו עלייך בעבודתך?
בדרך אמנותי האקולוגית סללתי את דרכי באופן אישי כשלא היתה קיימת אמנות כזו כלל בארץ ולכן לא היו אמנים שהשפיעו על עבודתי זו. אני יכולה לציין את השפעתו של אבי שהיה אגרונום, צמחוני ומחנך אקולוגי במעשיו בשטח מבלי שהמושג היה מוכר אז. הוא התנגד לריסוסים ונהג לומר- הטבע עוד ינקום בנו.
מרגולין, מחלוצות האמנות האקולוגית בישראל, יוצרת בתחום מאז 1975 ופועלת מזה שנים כמחנכת בשני התחומים אמנות וסביבה. הישגיה בתחום העבודה המחקרית והמעשית בתחום החינוך הסביבתי, זיכו אותה ב-1979 בפרס "האינטרנציונל ווקאסיון" שהוענק לה בכנסת ישראל. עבודותיה האמנותיות הוצגו בין היתר ב"גראנד פאלה" בפאריז, בגלריה "1882" בפרנקפורט, במוזיאון "פיוז'ן" בניו יורק, ב"ביאנלה" בונציה ובמקומות רבים נוספים ברחבי העולם, וכן ב"מוזיאון לאמנות ישראלית" ברמת גן, ובמוזיאון הלאומי למדע תכנון וטכנולוגיה במרכז מטילדה רקנטי בחיפה.