חשוב וטוב שהאפיפיור מגיע לארץ

בימים האחרונים ביקרו אישים וגופים בתקשורת את האפיפיור בנדיקטוס ה-16, שיבקר השבוע בישראל. המבקרים הזכירו, בין היתר, את עברו של האפיפיור, יחסו לשואה ולמכחישיה, את עמדותיו כלפי ועידת דרבן השנייה והאפיפיור פיוס ה-12 (האפיפיור בתקופת השואה) ועוד. אחד המקטרגים גם עסק בוויתורים שהתבקשה ישראל לעשות כמחווה כלפי הוותיקן. היו אף מי שהגיעו למסקנה שלאור כל אלה, אל לישראל להתרפס והיא תיטיב לעשות אם תדחה את ביקורו של האורח.

מהיכרותי הקרובה עם נושאים אלה, כמו גם עם האפיפיור עצמו ועמדותיו כלפיהם, אני יכול לומר כי חלק מהביקורת בהחלט מובן ומוצדק, אך חלקה האחר חסר שחר ואין לו על מה להתבסס. כך לדוגמא, היה זה דווקא בנדיקטוס ה-16 שהחליט לפני כשנתיים לעצור את תהליך הביאטיפיקציה של פיוס ה-12, תהליך שהינו השלב הראשון לפני הפיכתו של אדם לקדוש בנצרות, ושהכנסייה החלה בו לפני למעלה מארבעים שנה. כלומר, לא רק שפיוס ה-12 לא יהפוך לקדוש, אלא שהוא גם לא יזכה לביאטיפיקציה. זו היתה החלטה אמיצה, שעוררה על האפיפיור תרעומת גדולה בתוך הוותיקן עצמה.

מבלי להפחית מחשיבות הביקורת, הרי שישנם מספר היבטים המקנים לביקור האפיפיור חשיבות מיוחדת. העולם הקתולי מונה כמיליארד ורבע איש, אשר לגבי רבים מהם מהווה האפיפיור מקור סמכות והשפעה. הגעתו לכאן כצליין וקריאתו לצאן מרעיתו ללכת בעקבותיו עשויות להביא לגידול ניכר של זרם צליינים לארץ, וכבר נעשו פניות עניין זה בנאומיו כאן. יש לדעת, כי במספר מדינות אירופיות בעלות אופי קתולי, סוכנויות הנסיעות הגדולות מעודדות ומקדמות צליינות ליעדים מועדפים בעולם רק לאחר תיאום והנחיית מועצות הבישופים המקומיות. גל צליינים כזה, שלצערנו לא התממש בעקבות ביקור האפיפיור הקודם בשל האינתיפאדה שפרצה מספר חודשים לאחר מכן, עשויות להיות השלכות כלכליות חשובות על האיזור: חיזוק משמעותי של תשתיות ותעשיית התיירות, ובעקבותיו יצירת מקומות עבודה רבים ושיפור תדמיתי של האזור. גל ביקורים שכזה גם יכול להוות מקור משיכה להשקעות כלכליות.

היבט נוסף של הביקור נוגע ליחסים בין מדינת הוותיקן לבין ישראל, שתחילתם הרשמית הייתה בשנת 1993. הגעתו של בנדיקטוס ה-16 עשויה להוות ראשיתה של עליית מדרגה ביחסים לא פשוטים אלו, באמצעות התנעתו של דיאלוג מדיני על בסיס סדר יום מוסכם, שיגובה בביקורים הדדיים בין הצדדים.

סדר יום זה יכול לכלול נושאים כגון המאבק באנטישמיות וחינוך להבנה בין-דתית, שיתוף פעולה נגד טרור (פריסתם של אנשי הכנסייה והכמורה ברחבי העולם, ובעיקר בעולם השלישי ובמדינות מוסלמיות, מקנה לכנסייה חשיבות רבה כגוף איסופי), שיתוף פעולה בתחום האקדמי (ובמסגרתו הרחבת והעמקת גישה חופשית למסמכים וחומר יודאיקה המצוי ברשות הוותיקן) וכמובן מיסוד ועידוד הצליינות.

מסע האפיפיור לאזור מוגדר כמסע צלייני, והוא נושא עמו מסר של שלום ותקווה. עם זאת, מן הצד היהודי והישראלי אין ספק כי מעבר לביקורו בכותל, ב"יד ושם" ובמפגשו עם הרבנים הראשיים יש גם חשיבות רבה לעובדה כי הוא יפגוש את נשיא המדינה במשכן נשיאי ישראל. פגישה זו תישא בחובה מסר חשוב, והוא הכרה נוספת בריבונותה של ישראל.

את הביקורת ניתן וצריך יהיה ללבן בין הצדדים בדיאלוג מתמשך, ואני מניח שחלקם יועלה בשיחות שיקיים האפיפיור עם ראשי המדינה במהלך הביקור. עם זאת, הפוטנציאל והתועלת בקידום יחסי ישראל-ותיקן, כמו גם יחסי העולם היהודי והעולם הקתולי, הינם חשובים ורבים, וביקור מוצלח של האפיפיור יתרום לשיפורם.

* הכותב היה שגריר ישראל בוותיקן בשנים 2008-2003