לראשונה מאז פרוץ המשבר הכלכלי ותחילת הדיונים על תקציב המדינה, ההסתדרות מוכנה לקיצוץ בשכרם של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי. עד כה התנגד יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לכל קיצוץ או אפילו להקפאה בשכר העובדים האלה.
עם זאת, במקביל איים אתמול עיני לראשונה, בשיחות סגורות עם אנשי האוצר ובכירים בליכוד, שאם תקציב המדינה יובא לישיבת הממשלה ביום שלישי הקרוב כפי שהוצג לציבור, הוא יפעל להוצאת מפלגת העבודה מהממשלה ולפירוק הקואליציה. ואולם מנגד, עיני גם מתנגד לסעיפים רבים בתקציב המדינה. "אם התקציב לא ישונה מן היסוד ולא יוצאו ממנו הגזירות נגד השכבות החלשות, לא תהיה ממשלה", אמר אתמול עיני.
"פשוט אגש לראשי מפלגת העבודה וליו"ר אהוד ברק ואציע להם לפרק את השותפות בממשלה ללא היסוס", הוסיף עיני. "אנו כהסתדרות הופתענו מתוכנו של התקציב. חלק מהעיזים שהאוצר הכניס לחוק ההסדרים הוצאו, למשל ההפרטות למיניהן, אבל תקציב אנטי-חברתי ולא ראוי כזה לא יקום ולא יהיה. אסור לו לעבוד בישיבת הממשלה ביום שלישי".
מקורות בהסתדרות אמרו: "האוצר לא החליף דיסקט. פקידיו חיים במציאות מן העבר, שבה הם מציגים את הצעותיהם ואנו, כהסתדרות, רק מגיבים. עכשיו קיים שולחן עגול משותף לממשלה, למעסיקים ולהסתדרות, ובו יש לדון בהצעות האוצר".
רעידת אדמה חברתית
מקורות בהסתדרות אמרו כי נכונותה של ההסתדרות לקיצוץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי (בשכר הבסיסי או בהטבות סוציאליות) מותנית בהסכמת הממשלה לכמה תיקוני חקיקה שההסתדרות מעוניינת לקדם, למשל הטלת סנקציה בחוק על מעסיק שמאיים על עובדים המחליטים להתאגד, הטלת סנקציה פלילית על מליני שכר ועל מעסיקים שאינם מיישמים הסכמי עבודה שבהם נקבע שכר מינימום ענפי וכן הרחבת חוק חברות כוח אדם והחלתו לא רק על עובדי חברות אלה, אלא גם על אלה המועסקים בגופים המוגדרים "נותני שירותים". כיום חוק זה אינו חל על "נותני שירותים".
נכונותה של ההסתדרות לקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי תכלול את אי תשלום חלקה השני והשלישי של תוספת השכר בשיעור 5% שהובטחה לעובדים אלה באפריל 2008. תוספת של 1.5% כבר משולמת לעובדים מיוני 2008. כן צפוי קיצוץ נוסף בשכר, בשיעור שיוסכם בין ההסתדרות והאוצר. מדובר ככל הנראה בקיצוץ פרוגרסיווי שבו בעלי שכר גבוה יספגו קיצוץ חד יותר.
הפעם האחרונה שבה הסכימה ההסתדרות לקיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי היתה בעת המיתון במשק ב-2003. יו"ר ההסתדרות אז, עמיר פרץ, סיכם עם בנימין נתניהו, שכיהן אז כשר האוצר, על קיצוץ בשיעור של 4%-17%, בהתאם לשכר העובד.
עובדי המגזר הציבורי מועסקים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מועצות דתיות, חברות ממשלתיות רשויות סטוטוריות (כמו רשות שדות התעופה והביטוח הלאומי) ומוסדות ציבוריים כמו מינהלות האוניברסיטאות, קק"ל והסוכנות היהודית. רוב העובדים הללו מאורגנים בהסתדרות והוועדים המייצגים אותם סרים למרותה.
מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, אמרה בהתייחסה להצעת התקציב: "זו רעידת אדמה חברתית שתייצר עוד מאות אלפי עניים - משפחות וילדים. לא שיערתי שהגזירות יהיו במימדים האלה. זו שגיאה קשה שנעשית דווקא כשהציבור חרד לפנסיה ולבטחונו התעסוקתי".
לדברי דומיניסיני, הגזירות הקשורות לקצבאות השונות נאמדות ב-2 מיליארד שקל. "זה לא יעלה על הדעת", היא הוסיפה.
ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) הגדירה את הצעת התקציב "מסמך אכזרי והזוי, אוסף סדיסטי של גזירות שאינו מוותר על התעללות בשום חלש בישראל: נכים, הורים שכולים, אמהות חד הוריות, סטודנטים חלשים, חולים, תלמידים, יולדות, חיילים משוחררים, ילדים בסיכון, עובדים ומובטלים".
לדברי יחימוביץ, "דרוש מבוגר אחראי שישים קץ להשתוללות של פקידי האוצר. אתה קורא סעיף כמו זה שמציע מימון ההיערכות לשפעת החזירים, באמצעות קיצוץ שלך תקנים במערכת הבריאות, ותוהה אם מדובר בהומור שחור".