הקיצוץ בחינוך: פחות לכולם, יותר למוסדות התורניים

מרפורמת "אופק חדש" המדוברת ועד הסטודנטים למנהל עסקים ומשפטים – הרבה נפגעים יש במערכת החינוך הישראלית מגזירות התקציב המתגבש. במשרד החינוך מעריכים כי סך כל הקיצוץ הריאלי מתקציב המשרד יסתכם בכמיליארד שקלים – 750 מיליון שקלים מתוכם צפויים להילקח מתוך התחייבויות תקציביות של המשרד עבור פרוייקטים שייאלצו להיכנס להקפאה.

מרפורמת "אופק חדש" המדוברת ועד הסטודנטים למנהל עסקים ומשפטים – הרבה נפגעים יש במערכת החינוך הישראלית מגזירות התקציב המתגבש. במשרד החינוך מעריכים כי סך כל הקיצוץ הריאלי מתקציב המשרד יסתכם בכמיליארד שקלים – 750 מיליון שקלים מתוכם צפויים להילקח מתוך התחייבויות תקציביות של המשרד עבור פרוייקטים שייאלצו להיכנס להקפאה.

הנפגעת העיקרית של הקיצוץ היא רפורמת "אופק חדש" – זו שאחרי דיונים ושביתות סימנה את הסוף המיוחל במשבר בין משרד האוצר למורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים ושנחתמה בשנה שעברה בין "הסתדרות המורים" לבין האוצר. בשנה הבאה היו אמורים להתווסף 681 בתי ספר ברחבי הארץ לתכנית (בנוסף ל-800 בתי הספר בהם כבר מיושמת הרפורמה) – אך לדברי גורם בכיר במשרד החינוך, תקצב האוצר 200 בתי ספר בלבד – כך שרק אלף בתי ספר ייכללו בתוכנית בשנת הלימודים הבאה, במקום 1,500 כפי שתוכנן ונחתם מלכתחילה.

"האוצר בעצם רוצה להשתחרר באופן חד צדדי וללא הידברות מהמחויבות שלו לרפורמה כפי שנחתמה לפני שנה", אמר היום גורם בכיר במשרד החינוך לוואלה! כשהוא מביע חשש להתחדשות המאבק במערכת החינוך על גבם של התלמידים.

נוסף על הפגיעה ברפורמה, החליטו באוצר גם לדחות את יישום חוק פיצול כיתות א'-ב' – יוזמה שעיקרה מתן אפשרות להעניק מיומנויות למידה בסיסיות לתלמידי הכיתות הנמוכות באמצעות פיצול הכיתות לקבוצות קטנות יותר של עד 20 ילדים. עלות התכנית – כ-98 מיליון שקלים.

מלבד הגזירות הללו, צפוי משרד החינוך להתמודד בשנה הקרובה עם קיצוץ של 2% בבסיס התקציב כמו התחייבויות תקציביות נוספות ומכבידות - בהן תשלום של 115 מיליון שקלים בגין הגידול הטבעי במערכת החינוך, 260 מיליון שקלים עבור פערים שנרשמו בשנת הלימודים הקודמת בין הביצוע בפועל לבין הכספים שהועברו בסופו של דבר על ידי האוצר, 55 מליון שקלים בגין שינוי קריטריונים בהסעות וכן 180 מיליון שקלים עבור סעיפים שונים בביצוע רפורמת "אופק חדש" בשנת 2008. לאלה מצטרפים קיצוצים נוספים בשעות הוראה, בתקציבי הפעילות של החינוך הלא-פורמלי וסעיפים רבים אחרים.

פגיעה קשה יחטפו המוסדות להשכלה גבוהה ותלמידיהם, אם תיושם ההצעה כלשונה, כבר בשנה הבאה. תקציב ההשכלה הגבוהה כולו יקוצץ בשני אחוזים (129 מיליון שקלים), ובנוסף על כך יבוטל הסיבסוד הממשלתי שניתן לאוניברסיטאות עבור סטודנטים לתואר ראשון במקצועות המשפטים, מנהל עסקים וחשבונאות. המשמעות היא שעלות הלימוד בחוגים הללו תמומן כולה ובמלואה על ידי הסטודנטים (בדומה למצב הקיים במכללות).

במועצה להשכלה גבוהה מעריכים כי ההחלטה תביא לזינוק של יותר מפי 3 בשכר הלימוד במקצועות אלה, שהסטודנטים בהם יתבקשו לשלם למעלה מ-30,000 שקלים לשנת לימודים ובסה"כ ייפרדו מכ-100,000 שקלים בעבור התואר הראשון.

גם הסטודנטים בחוגים האחרים ייפגעו, לאור ההחלטה להוריד באופן רוחבי את רמת התקצוב הממשלתי לשכר הלימוד מ-26% כנהוג כיום ל-20% בלבד. במועצה להשכלה גבוהה מעריכים כי משמעות הצעד היא העלאה של שכר הלימוד בכאלף שקלים לשנה לכל סטודנט.

לצד הקיצוץ הנרחב, מגזר אחד יזכה לתוספת תקציב משמעותית השנה – החינוך התורני שיזכה לתקציב של כחצי מיליארד שקלים השנה, כ-200 מיליון יותר מאשר בתקציב הקיים שעומד על כ-300 מיליון שקלים.

"באוצר מתגאים בהרחבת המשאבים שעומדים לרשות מערכת החינוך, כשבפועל הכסף המדובר אמנם התווסף לבסיס התקציב – אבל הוא צבוע כולו ככסף המיועד לחינוך התורני, בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו" הסביר הגורם הבכיר במשרד, "כך שבפועל גם אם ישנה תוספת נומינלית – במושגים ריאליים מדובר על קיצוץ נרחב בכל הסעיפים".