( צילום: דייב שחר, עריכת וידאו: רן צימט)
.
טקס הסרת הלוט מלוח ההנצחה לזכרו של השחקן והזמר יוסי בנאי, נערך הערב (חמישי) בשדרות ח"ן 29 בתל אביב, בנוכחות ראש העירייה רון חולדאי, משפחה וחברים. הטקס התקיים במלאת שלוש שנים למותו.
חולדאי אמר בטקס כי נוכחותו של בנאי ממשיכה להיות מוחשית גם היום. לדבריו, "הוא נוכח ברדיו, בטלוויזיה, באלבומים, בספרים. וכמובן - בזיכרון הפרטי, שיש לכל אחד מאיתנו מהפגישות עם האיש הנפלא הזה, הצנוע וברוך הכשרונות. הוא היה שחקן מזהיר, במאי מבריק, זמר מרגש וכותב מחונן".
חולדאי הוסיף כי, "תל אביב-יפו, החוגגת השנה מאה שנה לייסודה, גאה לשמר את זכרם של אלה אשר הפכו אותה למה שהיא בירת הרוח והתרבות של ישראל. אנחנו עושים זאת בין היתר בהצבתם של לוחות זכרון על קירות הבתים שבהם חיו ופעלו היוצרים והאמנים הגדולים האלה, שהעשירו את חייה של העיר הזאת. יוסי בנאי הוא בוודאי אחד מהם".
בנאי, שחקן, פזמונאי, יוצר וכותב, בדרן, במאי, חתן פרס ישראל, נולד בירושלים בשנת 1932. הוא שיחק לאורך השנים בהצגות תיאטרון רבות ב"הבימה" ובמרבית התיאטראות הגדולים בארץ, במחזות: "תל אביב הקטנה", "רביזור", "מראה מעל הגשר", "אדי קינג", "נמר חברבורות", "מעגל הגיר הקווקזי", "מלאכת החיים" ועוד.
בנאי נודע גם כזמר בעל קול עמוק וסגנון הגשה ייחודי, ובייחוד מוכרת אהבתו לשאנסונים צרפתיים. הוא הרבה לשיר שירים צרפתיים מתורגמים של ז'ורז' ברסנס, ז'אק ברל ואחרים, ואף הקדיש לכך מספר אלבומים וחלק מערבי היחיד שלו.
בשנת 1998 זכה בנאי בפרס ישראל לתיאטרון, שם זכה לתיאור:
"יוסי בנאי מבטא בכישרונותיו, באישיותו, בעולמו היצירתי את השילוב המיוחד של שחקן, במאי, כותב ואיש הבימה הקלה. בסיפור חייו פוגשים אנו דובר ססגוני של הוויה ישראלית, ומייצג נאמן של אומנות הבימה בת שנותו. לכל אורך דרכו בסמטאות ילדותו בירושלים ועד כתיבת המערכונים של הגששים, דרך גלריה רחבה של דמויות מהעולם הקלאסי, מוליך אותנו בנאי בכישרון, באומנות ובפשטות למחוזות מרתקים, קרובים ורחוקים".
יוסי בנאי נפטר ב-11 במאי 2006. תפקידו האחרון בתיאטרון, בדמות דוד המלך, היה במחזה "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי, בתיאטרון "הבימה", עליו זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2005.