(צילום: אחמד עבאס, קריינות: אילן שניג)
ביום שני צפוי להגיע ארצה האפיפיור בנדיקטוס ה-16, וכבר עכשיו ברור כי העיר הישראלית שזכתה בכבוד הגדול ביותר היא נצרת. ביום חמישי מתכוון האפיפיור לבקר בעיר, שם יירשם שיאו של הביקור כאשר יקיים בהר הקפיצה את המיסה המרכזית בהשתתפות עשרות אלפי נוצרים. בנוסף, צפוי האפיפיור לבקר גם במנזר הפרנציסקני ובכנסיית הבשורה בעיר. התושבים, מצידם, רואים בביקור הזדמנות חסרת תקדים להתניע את כלכלת העיר ולשווק אותה לעולם.
נצרת היא אחת הערים העתיקות בישראל. הברית החדשה מספרת כי הוריו של ישו, יוסף ומרים, התגוררו בה והמלאך אף בישר שם למרים כי היא נושאת בבטנה את בן האלוהים. לפי המסורת הנוצרית, ישו אף התחנך בעיר והעביר בה את שנותיו הראשונות. בנצרת נמצאים אתרים הקדושים לנוצרים, ובראשם כנסיית הבשורה הנחשבת לאחת החשובות לעולם הנוצרי. הכנסייה הוקמה ב-1969 באתר שבו, לפי המסורת, ניצב ביתה של מרים ושם הודיע לה המלאך גבריאל את הבשורה. שם, על פי המסורת הנוצרית, העביר ישו את ימי ילדותו.
אתר נוסף הנמצא בעיר הוא הר הקפיצה, בו אמור האפיפיור לקיים את המיסה. ההר, המשקיף אל הנוף המרהיב של עמק יזרעאל, מכונה גם הר קדומים, ולפי הברית החדשה, מתפללי בית הכנסת בנצרת התכוונו להשליך ממנו את ישו לאחר שטען כי הוא המשיח. בפסוק "אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו" (שמספר לוקאס בברית החדשה) נוצרה המסורת בעניין קפיצתו של ישו מההר אל העמק, ומכאן ניתן לו גם שמו. בעיר נמצא גם מעיין מרים, שבמימיו נהגה אמו של ישו לרחוץ.
כבר לא רוב
אלא שלמרות מה שנהוג לחשוב על נצרת כעיר עם רוב נוצרי, אחוז האוכלוסייה הנוצרית בה נמוך בהרבה מאחוז המוסלמים. אחוז הנוצרים בעיר נמצא בירידה תלולה מזה עשרות שנים: אם בשנת 1949 היוו הנוצרים 60% מאוכלוסיית העיר, הרי שבשנת 1972 צנח שיעורם לכדי 53%. בשנת 1983 הם איבדו את הרוב כשהיוו 40% בלבד, ובשנים האחרונות שיעור הנוצרים בעיר עומד על כ-30% והמוסלמים על כ-70%.
נתונים סטטיסטים שמתפרסמים מזה מספר שנים מאשרים כי הרכב האוכלוסייה הנוצרית בארץ מזכיר במידה רבה את הרכב האוכלוסייה היהודית. ערב חג המולד האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הנוצרים בישראל, מהם עלה כי משק הבית הנוצרי מונה בממוצע 3.4 נפשות, מעט גבוה ממשקי הבית היהודיים (3.09 נפשות) אך קטן בהרבה מזה של משקי בית באוכלוסייה המוסלמית המונה 5.11 נפשות.
מאז שנות ה-60 ירד ביותר ממחצית מספר הילדים שאישה נוצרייה צפויה ללדת במהלך חייה - מ-4.6 בשנת 1960 ל-2.1 בשנת 2007. האישה המוסלמית, אגב, צפויה ללדת במהלך חייה 3.9 ילדים ואילו אישה יהודיה תלד 2.8 ילדים.
נכון לסוף שנת 2007 חיים בישראל כ-154 אלף נוצרים המהווים 2.1% מאוכלוסיית המדינה. 80% מהנוצרים בישראל הם נוצרים ערבים, היתר הם נוצרים שעלו לישראל עם בני משפחותיהם היהודים במסגרת חוק השבות, רובם הגיעו בגל העלייה של שנות התשעים ממדינות חבר העמים. מרבית הנוצרים הערבים בישראל מתגוררים בצפון המדינה - 70% מתגוררים במחוז הצפון, 13% במחוז חיפה ו-10.5% מתגוררים במחוז ירושלים.
מהנתונים עולה עוד כי בנצרת מרוכזת רוב האוכלוסיה הנוצרית הערבית בישראל, שם מתגוררים כ-20 אלף נוצרים ערבים. מיד אחריה נמצאות חיפה (13.9 אלף), ירושלים (12.6 אלף) ושפרעם (8.9 אלף) . הרכב הגילאים של האוכלוסיה הנוצרית, שמרביתה ערבית, שונה מזה של האוכלוסיה המוסלמית ודומה דווקא להרכב הגילאים של האוכלוסייה היהודית: 9% מהם הם בני 65 ומעלה (לשם השוואה 3% בקרב המוסלמים), ואחוז הצעירים (33%) דומה לזה של היהודים ונמוך בהרבה משל המוסלמים (52%).
עניין של תשתית
"תושבי נצרת הם ערבים-פלסטינים, חלק מהעם הפלסטיני, ואזרחי ישראל", אומר לוואלה! חדשות ראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראייסי. "בעיר חיים יחד מוסלמים ונוצרים. הדת היא חלק מהשייכות, אבל השייכות העיקרית ומה שמחבר את תושבי העיר זה היותם פלסטינים אזרחי ישראל. לצערי, לפני זמן מה הורגש מתח מסוים, שנוצר על רקע פוליטי ללא שום קשר לדת, בין תושבים בעיר (מסגד שרצו מוסלמים לבנות ליד כנסיית הבשורה היווה מוקד לחיכוכים נ.י). היה ניסיון לשווק אותו כאילו מדובר בעימות נוצרי-מוסלמי, אבל אין לדת שום קשר לזה. זה עניין פוליטי שעשו בו שימוש במוטיב דתי".
לדברי ג'ראייסי, העובדה שנבחר שלוש פעמים לראשות העיר מוכיחה כי אין שום חלוקה על בסיס דתי בעיר. "אני בא ממשפחה נוצרית ונבחרתי שלוש פעמים בבחירות אישיות, הן על ידי מוסלמים, והן על ידי נוצרים. הרי אם הייתי צריך להיבחר רק על ידי נוצרים, שהם מיעוט, לא הייתי נבחר כלל. לכן, כל הדיבורים על פילוגים בעיר מאוסים בעיניי ואינם משקפים את רוחה של נצרת. רוח העיר היא רוח של סובלנות, סלחנות והרמוניה".
מלבד היותה העיר שבה מתגוררת האוכלוסיה הנוצרית הגדולה ביותר, נצרת נחשבת גם לבירה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית של הציבור הערבי בישראל. זו העיר הערבית הגדולה בישראל ונכון לספטמבר 2008 מונה אוכלוסייתה 66 אלף תושבים. בעיר נמצאים בתי מסחר, משרדי ממשלה, בתי חולים, מוסדות ציבור, בתי משפט, תיאטראות, אולמות אירועים ובתי קולנוע.
הנצרתיים תולים הרבה תקוות בביקורו של בנדיקטוס ה-16 ומייחלים לכך שישיב אל העיר תיירים. "אין ספק שהביקור של האפיפיור ידחוף קדימה את התיירות", פוסק ג'ראייסי. "אני מקווה שבנדיקטוס ה-16 יקרא באופן מפורש למאמינים לבוא ולבקר בעיר. הרי האירוע החשוב ביותר בביקור של האפיפיור, שממקד גם את ההתעניינות של כלי התקשורת העולמיים, הוא האירוע בנצרת, ולא בכדי. זאת על רקע המעמד המיוחד של העיר בגלל ההיבט הדתי וגם בגלל היותה העיר הערבית הגדולה בישראל שמהווה את חוד החנית במאבק של הערבים בישראל נגד מדיניות האפליה ובעד שוויון זכויות מלא".
לדברי ג'ראייסי, מאות מיליוני בני אדם יצפו ביום חמישי באפיפיור בנצרת, דבר שלבטח יעשה טוב לעיר. "נצרת תגיע לסלון של מאות מיליונים ברחבי תבל. אין כוח שיווקי גדול יותר כמו הביקור הזה", הוא מסביר. "התפוסה הגדולה ביתר בבתי מלון ב-2008 היתה בנצרת, אולם מה הנתון הזה עוזר לנו אם אין לנו בעיר מספיק חדרים בבתי המלון? אני מקווה שבעקבות הביקור נוכל לבנות תשתית לשיווק העיר למשקיעים ולא רק לתיירים. הדבר גם יסייע לשדרוג ההיבט הסוציו-אוקונומי של העיר, והרי כל מה שאנחנו עושים, זה במטרה לשפר את חייהם של תושבי העיר".
ומה מתכוון לומר ראש העירייה הוותיק לבנדיקטוס ה-16? מסרים של אחווה ושלום, כמובן, כיאה למעמד מסוג זה. "אומר לו שאנחנו אופטימיים שביקור זה יביא מסר של סובלנות והידברות בין דתות ובין תרבויות, שתהווה משקל נגד מול כל הקריאות לעימותים בין דתות ובין תרבויות. העיר נצרת היא עיר השלום ונקווה שהביקור יחזק את הקריאה לשלום, לא רק פה, אלא בכל העולם".