מבקר המדינה תוקף בחריפות את שר התרבות לשעבר ראלב מג'אדלה ואת מנכ"ל המשרד, ד"ר יואב רוזן. בדו"ח שפורסם היום (רביעי), מתמקדת הביקורת בתחומי קביעת מבחני תמיכה כמותיים, חלוקת כספי תמיכות, תשלומים בעד רכישת שירותים, מלגות לסטודנטים ותמיכות ומינוי מועצות על פי חוק. המבקר מצא כי בנושא חלוקת כספי התמיכות ובנושא התשלומים בעד רכישת שירותים ותמיכות, "הליקויים שנמצאו בפעילות המשרד מעידים על מינהל לא תקין". עוד קבע המבקר, כי "על המשרד לקבוע לאלתר את מבחני התמיכה לפי אמות מידה כמותיות בכל תחומי התרבות ולפעול בנחישות למינוי מועצות ציבוריות שפג תוקף המינוי של חבריהן".
בנושא חלוקת כספי התמיכות, מבקר המדינה תוקף בחריפות את התנהלות השר מג'אדלה וד"ר רוזן וקובע כי השניים "התערבו התערבות פסולה בחלוקת כספי תמיכות בתחום התרבות הערבית, אף שההחלטות בעניין חלוקת התקציב הזה הן בסמכות ועדת תמיכות של המשרד ולא בסמכותם". דו"ח המבקר מתייחס לתקופה שבין החודשים מרץ ואוגוסט 2008 בהם נערכה הבדיקה, במהלכה נתגלה כי השר מג'אדלה וד"ר רוזן התערבו בסכומי התמיכה ב-46 מוסדות מתוך 123 גופים (37 אחוזים) שהגישו בקשה לתמיכה בסך הכל. "על פי שינויי השר", כותב המבקר, "הוגדלו במידה ניכרת, יחסית לסכומים שעליהם המליץ המדור, וללא נימוקים, סכומי התמיכה לארבע עמותות ב'המלצת ההנהלה'. לדעת משרד מבקר המדינה, דבר זה מלמד כי השר ביקש להיטיב עם עמותות מסוימות".
על פי נהלי המשרד, המדור לתרבות ערבית מעביר את המלצותיו למחלקה לתרבות ערבית, שמעבירה את ההמלצות להנהלת המשרד, וזו מגישה אותם לוועדת התמיכות, כך שהשר והמנכ"ל אינם אמורים להתערב בקבלת ההחלטות בתהליך, כפי שכותב המבקר . "למרות האמור לעיל", תוקף המבקר, "התברר כי המחלקה העבירה פעמ?יים את המלצות המדור להנהלת המשרד כדי שהיא תגיש אותה לוועדת התמיכות, וכי לעתים התערבו השר והמנכ"ל בהמלצות ופעלו לשינוי סכומי התמיכה למוסדות ציבור מסוימים. השר והמנכ"ל שינו את המלצת המדור לקראת הגשתה לוועדת התמיכות ללא כל נימוק או הסבר. הם גם לא הביאו לידיעת חברי ועדת תמיכות מידע חיוני שציין המדור בהמלצותיו. העובדה שההמלצה שהובאה בפני ועדת תמיכות לא הייתה המלצת המדור לא באה לידי ביטוי במסמכים שהוגשו לה".
מבקר המדינה נוקב בשמותיהם של שלוש עמותות, כדוגמה להתנהלות הלא תקינה של משרד התרבות. עמותת "סלמה להקה לריקוד" זכתה בסכומים כפולים מאלה שהמליץ המדור לתרבות ערבית עליהם ולדעת מבקר המדינה, " החלטות הוועדה התקבלו בהשפעתה של הנהלת המשרד". בתמיכת המשרד בעמותת "אלסנא" מצא המבקר כי "השר התערב בקביעת סכום התמיכה בעמותה ואילו "המנכ"ל פעל על פי שינויי השר בלי שנימק את פעולותיו".
המבקר קובע כי החלטות המשרד במקרה זה "לא התקבלו על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים כנדרש במבחני התמיכה" לעמותות אלו. על התמיכה בעמותת "תיאטרון אל ניקאב" הדרוזי כותב המבקר כי "השר והמנכ"ל פעלו להגדלת התמיכה בעמותה באופן לא שוויוני אגב התעלמות מנוהלי המשרד וממבחני התמיכה. ועדת התמיכות החליטה להעביר חלק מתקציב התמיכה בתרבות ערבית לתמיכה בתרבות דרוזית - לטובת העמותה - ללא כל הסבר או נימוק, בניגוד לחוק. ממצאים אלו מעוררים חשש שהחלטות הוועדה לא היו נקיות משיקולים זרים ונקבעו בהשפעת הנהלת המשרד".
מינוי מועצות על פי חוק
על פי חוק, מנהל התרבות נעזר ב- 14 מועצות ציבוריות שהוקמו לפי חוק המיועד לכל אחת מהן. השר הוא המוסמך למנות את חברי המועצה, על פי חוק ולפי מבקר המדינה - לא עשה שימוש רב בסמכות זו. כך, "בינואר 2005 פג תוקף המינויים של חברי מועצת המוזיאונים ומאז, במשך ארבע שנים וחצי לא מונתה מועצה חדשה, ורק בינואר 2009 הושלמו הליכי מינויה. במשך שלוש שנים, מינואר 2006, נמנע ממוזיאונים חדשים לנסות ולקבל מהמשרד הכרה ובאמצעותה לגייס משאבים נוספים לפעילותם", כפי שקובע המבקר.
מי שספגה את הפגיעה האנושה ביותר היא הרשות הלאומית לתרבות היידיש, שבאוקטובר 2005 פג תוקף המינויים של חבריה ומאז לא מונו חברים חדשים. בעקבות זאת, הפסיק משרד התרבות להעביר כספים למועצה "ופעולות שהיא עשתה למען דוברי יידיש בארץ נפגעו פגיעה של ממש", כפי שמתאר המבקר. "רק לקראת סוף ספטמבר 2007, כחצי שנה לאחר שמונה השר לתפקידו, הוא החל לטפל במינוי חברי מועצת הרשות", כותב המבקר. "רק כעבור יותר משנה השלים המשרד את הליכי המינוי, אולם בפועל לא מונתה המועצה עקב בקשה של שתי מועמדות שלא למנותן למועצה. משך הזמן עד להשלמת ההליכים היה ארוך יתר על המידה, בייחוד משום שתוקף המינוי של חברי המועצה כבר פג כמה שנים לפני כן". המבקר מסכם בכך ש"בתקופת כהונתו של השר מג'אדלה טיפל המשרד במינוי חברי מועצת הרשות ומועצת המוזיאונים באופן לא מספק".
מלגות לסטודנטים
המשרד מעניק מלגות לסטודנטים בחמש מקצועות מדעי הטבע, מדעים מדויקים, רפואה, מדעי המחשב והנדסה ובתמורה מסייעים הסטודנטים לתלמידי תיכון בבתי ספר על יסודיים. המוסדות שתלמידיהם יכולים להתמודד על מלגות אלו נקבעים בהליך תחרותי ותחת פיקוחו של סמנכ"ל התיאום, תכנון ובקרה במשרד, במקרה הנוכחי אבי ענתי. לפי המבקר, "הסמנכ"ל הכין רשימה של זוכים שלא בהתאם לכל תנאי הסף ולכל אמות המידה שהמשרד קבע, וועדת מכרזים אישרה זאת. הוא לא קיים בקרה ראויה, ובעקבות זאת נבחרו עשרות סטודנטים שלא למדו אחד מהמקצועות הנדרשים, יותר מ-100 סטודנטים שלא הוכיחו שמצבם הכלכלי מצדיק הענקת מלגה וסטודנטים רבים שמקום מגוריהם אינו מאפשר להם לזכות במלגה". למרבה האירוניה, הנהלת המשרד החליטה על מיון חוזר של הבקשות, אך גם אותו ביצע הסמנכ"ל באופן לא תקין, "אלא תוך סטייה מתנאי ההליך התחרותי", כפי שכותב המבקר. האירוניה נמשכה כשוועדת המכרזים אישרה גם את הליכי המיון האלו והכלילה בפרויקט את הסטודנטים ברשימה.
לסיום, המבקר אף העיר על התנהלות חשב המשרד והיועצת המשפטית, וקבע כי "מתוקף תפקידם נדרשים לפעול כשומרי סף בנוגע לשימוש בכספי המשרד, לדאוג שוועדת המכרזים תפעל לפי הקווים המנחים שקבע החשב הכללי". המבקר אף המליץ כי משרדי האוצר והמשפטים יהדקו את הבקרה על משרד המדע, התרבות והספורט בכל הנוגע למתן תמיכות ולרכישת שירותים".
השר לשעבר ראלב מג'אדלה, מסר בתגובה כי "אני מוקיר ומעריך את מבקר המדינה ומשבח את עבודתו. יחד עם זאת, לראשונה מאז קום המדינה זכתה גם התרבות הערבית לתקציבים על פי קריטריונים שזכו לאישור משרד המשפטים ובתמיכת מוסדות התרבות הערביים. מזה שנים רבות בוצעה החלוקה ללא כל אמות מידה ברורות ולאחר עבודה מאומצת ישנן כיום אמות מידה לחלוקת כספי הציבור".
השרה לימור לבנת התייחסה לדו"ח המבקר ומסרה כי "מהדוח עולים דברים קשים וחמורים". מהשרה נמסר כי עם כניסתה לתפקיד הורתה לרענן את ההנחיות הרלוונטיות לגבי ההבחנה בין תמיכה לרכישת שירותים ולפעול לפיהם והורתה כי יש לפעול לתיקון כל הליקויים שפורטו בדו"ח המבקר.
עוד נמסר ממשרד התרבות כי "לאור ממצאי הדו"ח פנתה השרה לימור לבנת ליועצת המשפטית של משרדה על מנת לקבל הנחיות כיצד עליה לפעול בהתייחס להנחיות המבקר. בדעתה של השרה לפנות גם למבקר המדינה ולהתייעץ עימו כיצד עליה לפעול".