בשר לאכילה - מכיל כימיקלים ומסרטן

מה אכל האוכל שבצלחת שלכם? על פי דו"ח מבקר המדינה מדובר בלא מעט חומרים רעילים בהן כימיקלים, מתכות וחומרי הדברה. חומרים שעלולים להביא לפגיעה לא רק בבריאות בעלי חיים, אלא אף לפגיעה בבריאות בני האדם הצורכים מזון מן החי.

בחודשים מרץ עד אוגוסט 2008 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי הפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בנוסף ערך צוות המבקר בדיקות השלמה גם במשרד הבריאות. הממצאים שהתגלו חמורים: בין היתר גילה המבקר כי בעלי החיים מקבלים תוספי מזון מכל מיני סוגים, כאשר רשימת תוספי המזון שמקבלים בעלי חיים אינה מתפרסמת לציבור, ועקב כך הציבור אינו יכול לדעת אילו תכשירים מורשים לשימוש ולאילו מטרות.

המבקר מציין בדו"ח כי למרות שבכל העולם התגבשה ההכרה כי המספוא (מיני מזון הנאכלים על ידי בהמות אוכלות עשב) הוא חוליה חשובה במסלול זיהום מזונו של האדם והדבקת האדם במחלות שמקורן בבעלי חיים, הרי שבישראל טרם שונו התקנות על פיקוח המספוא, זאת למרות שהטיפול בנושא החל כבר בשנת 2002.

גם תעשיית העופות לא יוצאת נקייה. על פי דו"ח המבקר, מגדלי העופות השתמשו בתכשירים שמכילים זרניך (המוכר בשם "ארסן") שכן הם מעלים את ניצולת המזון בעופות בשיעור של 3%-5%. עם זאת, מציין המבקר, ארסן הוא אלמנט רעיל ויכול להזיק מאוד לבריאות האדם, כאשר גם חשיפה במינון נמוך למשך זמן עלולה לגרום לו לחלות בסרטן. מלבד הנזק הבריאותי שעלול להיגרם לאדם, הארסן עלול גם ליצור נזק סביבתי גדול. מנהל השירותים להגנת הצומח התיר בסוף שנת 2003 את השימוש בתכשיר רוקסרזון המכיל ארסן כבזרז גדילה לעופות ולחזירים בישראל. זאת בניגוד להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים.

עוד מציין המבקר כי השירותים להגנת הצומח אינם מפקחים על איכותו ועל ייצורו של המזון שמיוצר במרכזי המזון לבעלי חיים. לטענתו, בשל היעדר פיקוח עליהם לא נבדקת נוכחות של מזיקים כמו מתכות, חומרי הדברה ועוד. המבקר מציין כי הצעה לפקח על מרכזי מזון אמנם נכללת בהצעת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים, אולם, כאמור, חקיקת החוק מתעכבת. "למצב הקיים עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעלי חיים, וכפועל יוצא מכך גם על בריאות האדם הצורך מזון מן החי", קובע המבקר.

בניגוד למדינות העולם המערבי (ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, קנדה), שהשלימו ושיפרו את החקיקה בתחום המספוא, ובניגוד למדינות האיחוד האירופי, שלא זו בלבד ששיפרו את החקיקה בתחום זה אלא גם הקימו את הרשות האירופית לבטיחות המזון (EFSA), בישראל יש צו פיקוח, כאמור, אך הוא אינו מקיף ואינו מסדיר נושאים רבים כגון פיקוח על מזון "רטוב" לבעלי חיים ופיקוח על מזון רפואי. המבקר קובע כי "יש לסיים במהרה את חקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים, ושומה על משרד החקלאות לפעול להסדרת הנושא בהליך מזורז".

המבקר מדגיש כי משרד החקלאות ויחידותיו המקצועיות הם האחראים הן לבריאות בעלי החיים והן לבריאות בני האדם הצורכים מוצרים מן החי. "בבואו לבחון מתן היתרים לייצור מספוא, לייבואו ולשיווקו, על המשרד לשקול לא רק את 'טובת החקלאי' אלא גם את 'טובת הציבור', בייחוד בכל האמור בתוספי מזון, שהם תכשירים רפואיים לכל דבר".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "הוועדה לגיבוש תכני חוק המספוא עומדת לסיים את מלאכתה ולהגיש המלצותיה למנכ"ל המשרד. על פי המלצות הביניים חוק המספוא יתמקד בעיקר בהיבטים הבטיחותיים בייצור מספוא לכל סוגי בעלי החיים ובכל אתרי ודפוסי הייצור של מוצר זה - במכוני התערובת ובמרכזי מזון. הגדרת המספוא תהיה רחבה ביותר, כך שההסדרים לפי החוק יחולו על כל חומר שמשמש להזנת בעלי חיים, תוך הבטחת שרשרת הבטיחות של חומרי הגלם לאורך כל הליך הייצור העיבוד והשיווק של המוצר הסופי עד להזנת בעלי החיים. על פי חוות דעת הלשכה המשפטית של משרד החקלאות סוגית המזון הרפואי מעוגנת בפקודת הרוקחים, שבאחריות משרד הבריאות. חוק המספוא לא יטפל בנושא זה."

לטענת המשרד, "חומרי הגלם הנכנסים למרכזים (גרעינים מוצרי גרעינים, תוספי מזון) מפוקחים במסגרת צו המספוא. כך שהמוצר הסופי (בליל) בעצם מפוקח. המעבדה לטיב מספוא במשרד החקלאות מוסמכת לבדיקת מיקוטוקסינים (אלפא-טוקסין ו- DON), חלבון ונחושת. חומרי הדברה במספוא נבדקים במעבדה לשאריות חומרי הדברה של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות. למעבדה לטיב מספוא נרכש עוד בשנת 2008 ציוד חדש ונקלטו שני עובדים. גם בשנת 2009 נמשכת הצטיידות המעבדה ומוחלף ציוד מיושן. בשנת 2009 יפתחו השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות במהלך להכרה במעבדות חיצוניות לבדיקת אבות מזון.

התכשיר רוקסרזון, ששימש כזרז גדילה הינו תרכובת ארסן אורגנית (להבדיל מתרכובת לא אורגנית), שרעילותה נמוכה לאין ערוך מתרכובות ארסן-אנאורגני. המשרד פועל על מנת לאפשר את יצוא מלאי הרוקסרזון או השמדתו. כמו כן הוקמה ועדה משותפת למשרד החקלאות ולמשרד הבריאות להסדרת הרישום של הזרזים המכילים אנטיביוטיקה כתרופות.נוכחות אפלאטוקסינים במזונות לחיות מחמד נבדקת במסגרת תכנית הפיקוח השוטפת שמפעיל המשרד. בשנה האחרונה נבדקו כ- 200 דוגמאות לנוכחות אפלאטוקסין.

מ"אנונימוס", אגודה לזכויות בעלי חיים, נמסר כי "הארסן הניתן לעופות מסוכן, אך מסוכנים לא פחות ממנו זרזי הגדילה בהם מולעטים כל העופות בישראל או חדירת תרופות למי השתייה באמצעות הררי ההפרשות שייצרו מיליארד העופות שגודלו בלולים בישראל בחמש השנים האחרונות. ההזנה חסרת האחריות של עופות בארסן היא רק קצה הקרחון של ההפקרות בתעשיית העופות".

באנונימוס מפרטים כי "אחוז אפסי מהציבור יודע, שכל העופות בישראל מולעטים כל חייהם בזרזי גדילה אנטיביוטיים מסוכנים, שנאסרו לשימוש במרבית המדינות המפותחות (ובכל מדינות אירופה). זרזי הגדילה עלולים להמשיך בפעילות הקטלנית לה יועדו גם בגוף האדם שניזון מעופות, עובדה שהציבה את זרזי הגדילה כאחד החשודים המרכזיים בהקדמת ההתפתחות המינית של ילדים בעשורים האחרונים".

עוד מספרים בעמותה כי "הלולים מהווים כיום המפתחים העיקריים של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. העופות המולעטים במינונים קבועים של אנטיביוטיקה יוצרים מנגנון טיפוח ענק לחיידקים עמידים יותר ויותר. את רוב האנטיביוטיקה לא מייצרים לצרכים רפואיים אלא כדי להחזיק בחיים חיות שמצופפות בתת-תנאים מזעזעים".