מצוקה קשה של קבורה בישראל

במסגרת דו"ח מבקר המדינה נבדקו הפיקוח והבקרה של המשרד לשירותי דת על שירותי הקבורה היהודיים, ובעיקר על חברות הקבורה לקראת מתן רישיונות קבורה, על מכירת חלקות קבר לאנשים בעודם חיים ועל ניהולם של בתי העלמין. כמו כן, נבדקה השתתפותו בהוצאות לפיתוח בתי עלמין המוחזקים בידי חברות קבורה של מועצות דתיות.

בנוסף, נבדקו הפעולות לעידוד הקבורה הרוויה, הטיפול במציאת פתרונות למצוקה ותכנון הקמתו של בית עלמין אזורי בברקת. הבדיקות נעשו במשרדי הממשלה ובמוסדות המדינה הנוגעים בדבר, ובעיקר במשרד לשירותי דת, מינהל מקרקעי ישראל, מינהל התכנון במשרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי ומועצת בתי העלמין היהודיים בברקת.

על פי הנתונים המופיעים בדו"ח, מספר המתים היהודיים בישראל בשנים 2003 עד 2007 היה כ-33,750 בממוצע בכל שנה, מהם כ-17,200 במחוזות תל אביב והמרכז. על פי נתוני המשרד לשירותי דת, הטיפול בקבורתם היה מופקד בידיהן של 517 חברות לענייני קבורה, כאשר חברת קדישא תל אביב-יפו והמחוז שהיא עמותה, מטפלת מדי שנה בקבורת כ-8,000 מתים מ-23 יישובים באזור גוש דן.

המבקר מציין בדו"ח כי לפיקוח על חברת קדישא יש חשיבות. זאת, מכיוון שבעת מצוקתן לא תמיד משפחות המתים מודעות לזכויותיהן או מסוגלות לדאוג לעצמן במידה מספקת, עם זאת, קובע המבקר, כי המשרד לענייני דת לא קיים פיקוח ובקרה שיטתיים על פעולותיהן של כל חברות הקבורה, וכי לא היה בידיו מאגר מידע ממוחשב על בתי העלמין בישראל או על כל החברות הפעילות.

המבקר קובע עוד כי המשרד לענייני דתות לא קיים פיקוח ובקרה יזומים, מובנים ושיטתיים על חברת קדישא בנושאים כספיים. בנוסף קובע המבקר כי למשרד לענייני דתות, לא היה נוהל רשמי בנוגע להמלצה לאישורה או לדחייתה של בקשה לחידוש רישיון קבורה, והחלטותיו בעניין לא היו מנומקות בהתאם לתבחינים שקבע לבדיקת בקשות חברת קדישא. בנוגע למצוקת הקבורה בגוש דן ציין המבקר כי מכיוון שבית העלמין האזורי בברקת המתוכנן כפתרון נוסף למצב, יחל לפעול רק במרס 2011, "על כל הגופים הנוגעים בדבר לשנס מותניים ולפעול לאלתר להקמת בית העלמין האזורי בברקת ולהפעלתו".