הרפורמה בנמלי הים לא הצליחה, כך קובע מבקר המדינה בדו"ח שפורםם היום (רביעי). לכל הפחות, לא בשלב היישום בו היא מצויה. הסיבה לכישלון היא תכנון לקוי בשל בדיקה מקדמית רשלנית, "הליקויים הרבים שמוצגים בדו"ח מוכיחים, שעניינים רבים לא נבחנו בקפידה בטרם יצאה הרפורמה בנמלי הים אל הפועל. לא נעשתה עבודת מטה מסודרת הואיל ומשרד האוצר ומשרד התחבורה לא בחנו את כל ההיבטים והקונפליקטים הצפויים בשל הרפורמה ונוצרו כשלים מבניים ופגמים ביישום הרפורמה בקצב התקדמותה ובהשגת יעדיה", כותב המבקר ומוסיף כי "הדבר היה אחד הגורמים העיקריים לאי-הצלחתה עד כה".
הרפורמה עמדה לצאת לדרך לפני ארבע שנים ובמקור נועדה לייעל את פעילות הנמלים, להוזיל את שירותיהם, להגביר את התחרות בין הנמלים ולשפר את מעמדה של ישראל בתחום. לשם יישום הרפורמה היו אמורות לקום ארבע חברות ניהול: חברה אחת מרכזית לניהול נכסי הנמלים ושלוש חברות לניהול שלושת נמלי הים של ישראל: אילת, אשדוד וחיפה. לפי שיטה זו, המוכרת בעולם בשם "בעל הבית", מספק תאגיד ציבורי תשתיות יעילות לחברות הנמל, תמורת דמי שימוש.
על פי דו"ח המבקר, במקום להגביר את יעילות הנמלים בדרך של יצירת תחרויות בין הגופים הפעילים, יצרה הרפורמה כשל שוק משמעותי. הסיבה לכך היא העברת עוצמה גדולה מידי לחברות הנמל, שמאפשרת להן להעדיף כלי שיט המגיעים אליהם לתפעול (פריקה וטעינה), על פני אוניות שנמלי הבית שלהן הם הנמלים האחרים.
ממצאים נוספים קשורים לסמכויות הניהול של הנמלים. שום גוף לא הוסמך לקבל לידיו את ניהול נמל, ולאדם שהתמנה להיות מנהל הנמל לא ניתנו סמכויות מתאימות. את האחריות לכך הטיל המבקר על משרדי האוצר והתחבורה. "המשרדים לא בחנו והתאימו את תפקידיו וסמכויותיו של מנהל הנמל למבנה הניהולי החדש ולמודל הלנדלורד ("בעל הבית"), ולא החליטו אילו תפקידים וסמכויות יהיו בידי חברות הנמל ואלו יהיו בידי חברת הפיתוח והנכסים או רשות הספנות. כמו כן, לא בחנו שני משרדי הממשלה שלעיל את השתייכותו הארגונית של מנהל הנמל ואת מקורות המימון של פעולותיו", נכתב בדו"ח.
יותר משכורות, פחות תפוקה
על השאלה 'מי אחראי לביטחון בנמלים?' אין לדעת המבקר תשובה, והדבר אפילו לא מוזכר בחוק הרפורמה. "עם כניסת חוק הספנות והנמלים לתוקף והפסקת פעילותה של רשות הנמלים וביטולה, לא נקבע הסדר חלופי בעניין האחריות לביטחון ולאבטחה בנמלים ובעניין הסמכויות הקשורות לכך. במצב שנוצר לא היתה לשירות הביטחון הכללי ולמשטרת ישראל סמכות משפטית לתת הנחיות בנושאי ביטחון ואבטחה לחברת הפיתוח והנכסים ולחברות הנמל. בשנת 2008, נעשה ניסיון לתקן את המעוות ועניין ביטחון הנמלים, הופקד על חברת ניהול הנכסים. אלא שעד עתה, נותרה ההחלטה על הנייר בלבד.
שינוי המבנה הניהולי, קובע המבקר, העניק כוח משמעותי לעובדים, וכדי להתגבר על כך אפשרו חברות הנמל להגדיל את שכר העובדים באמצעות מענקים ותוספות שונות, שהסתכמו ב- 1.2 מיליארד שקלים. בד בבד, רמת שירותי הנמלים ירדה באופן משמעותי בשנת 2007, לעומת שלוש וארבע שנים קודם לכן. הסיבה לכך היא העדר התניית הקבלה של התוספות בעמידה ביעדים, שיפור השירות ועוד.
באשר למקורות התקציביים של פעילות הנמלים, אומר המבקר, שתעריפי התפעול הינם בלתי אחידים, נתונים למערכות סבסוד מורכבות וצולבות והם אינם יכולים לשמש בסיס לבניית תקציב תפעול שוטף. התוצאה העיקרית היא ביטול התחרותיות בין הנמלים ויצירת נזק כלכלי נוסף.
חברת נמלי ישראל, האחראית על פיתוח נמלי הים מסרה בתגובה: "החברה תמשיך בפעילותה האינטנסיבית לפיתוח נמלי הים ולקידום מערכת הנמלים. הדו"ח נלמד ונמשיך לקדם את הטיפול בנושאים שבתחום אחריותנו.