שקד שלחוב - כרוניקה של זיכוי ידוע מראש

שקד שלחוב בת ה-16 מאשקלון נרצחה לפני שש שנים, ב-20 ביולי 2003. כתב אישום נגד שלושת החשודים ברצח: מאיר ז'אנו, ישראל גנון ויוני צפיר הוגש רק לאחר שנה. בכתב האישום נטען שכחלק ממלחמת כנופיות, ניסו השלושה לרצוח פעמיים את העבריין שלום דומרני. באחת הפעמים ירו השלושה לעבר רכב סוזוקי, שבו חשבו שישב דומרני. מהירי נהרגה שקד ונפצעו שני נוסעים אחרים שהיו עימה ברכב.

חמישה חודשים אחרי שהוגש כתב האישום נפתח המשפט ובתקופה הארוכה שבה נשמעו העדים, נפטר השופט חביב עמר. עם החלפתו בשופט אחר, דרשו הסנגורים שמיעה חוזרת של מספר עדים וכך המשפט המשיך להתעכב. שנה שלמה חיכו הנאשמים לעדותו של עד התביעה המרכזי, ירון סנקר. נגד סנקר התנהל משפט רצח בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובו הוא הואשם, בין היתר, גם בניסיון לרצוח את... דומרני.

השופטים בבאר שבע דחו את בקשת התביעה לשמוע את עדותו של סנקר וזאת בשל הלכה שקובעת שנאשם לא יכול להעיד נגד שותפו לעבירה כל עוד לא הסתיים משפטו. לאחר שהפרקליטות פנתה לבית המשפט העליון בעניין, שונתה ההלכה באוקטובר 2006 וסוף סוף סנקר הובא להעיד.

עיכובים נוספים בתיק נגרמו בשל בקשה להבאת ראיות נוספות, בקשת עורכי הדין לדחייה על מנת ללמוד את חומרי החקירה ולהתכונן לחקירות העדים וכמובן, איך לא, העומס בבתי המשפט ובלוח הזמנים של השופטים. רק בשלב הסיכומים חזרה בה התביעה מכתב האישום נגד צפיר, בנימוק שלא נמצאו ראיות המחזקות את עדותו של סנקר בנוגע לנאשם.

שני הנאשמים האחרים, ז'אנו וגנון, כפרו באשמה לאורך כל הדרך. סנגוריהם טענו שהראיות שבידי המשטרה לא מספיקות להרשעה וכי הראיה העיקרית היא עדותו של סנקר ואין לתת אמון בגרסתו. היום כתב השופט ניל הנדל בהכרעת הדין, כי לא ניתן להאמין לאמירותיו הפליליות של סנקר נגד הנאשמים וגם התביעה מסכימה שבלעדיו, אין לה בעצם קייס.

מאז הגשת כתב האישום, היו ז'אנו וגנון נתונים במעצר שהוארך על ידי בית המשפט העליון כל שלושה חודשים. בחודש ינואר 2007 החליט השופט אדמונד לוי בצעד נועז שגרר לא מעט תרעומת מצד התביעה, לשחרר את השניים למעצר בית. השופט לוי הביע את מורת רוחו מהתמשכות המשפט ואף רמז על הראיות הקלושות שבידי התביעה. הפרקליטות לא קלטה את הרמז, עד היום.