תל אביב זה הכי אחי

מה לא אמרו על הנוער ועל צעירי תל-אביב? אמרו שאחוז המשתמטים משירות צבאי גודל, אמרו שלא אכפת להם מהקורה במדינה, אמרו שהם עסוקים בעצמם וכל הנושא הערכי רחוק מהם. טענו שאחוז הפוסט ציונים בנוער הולך וגודל וניסו לקשור זאת לאופן שבו דב חנין שהתמודד לראשות העיר תל-אביב, הצליח לקנות אחיזה בנוער.

שאלתי שאלה זו את בני יהונתן שסיים לא מכבר את שירותו הצבאי כקצין. יהונתן נולד, גדל בתל-אביב עד שירותו הצבאי ולמד בתיכון עירוני ד'. כדרכם של צעירים ענה לי בקצרה "יש ויש ואולי מספר המשתמטים מהשירות גודל" והלך לענייניו.

ניסיתי להתבונן בזווית אישית, הרי גם אני נולדתי וגדלתי בתל-אביב עד לשרות בצה"ל, את הנושא הערכי קלטתי בבית ובחברת הצעירים איתם גדלתי, בבית הספר היסודי "חשמונאים" ולאחר מכן בתיכון עירוני ה' בו למדתי. בתקופתי, לפני לא מעט שנים, הרצון להתגייס ולשרת היה גדול והמוטיבציה להיות קצין ולהוכיח את עצמך בצבא היתה לדעתי אז, בתל-אביב של שנות החמישים והשישים, בעליה מתמדת.

בשירות הצבאי אנחנו העירוניים רצינו להוכיח שהתל-אביבי המצוי לא נחות מהקיבוצניק בשדרת הפיקוד וביחידות הלוחמות. מאז ועד היום נחשפתי לא מעט לשיחות עם שמיניסטים לפני צבא. מוגזמת התחושה ש"הולך ופוחת הדור" בכל הקשור לגיוס ולהתנדבות ליחידות הקרביות כמו גם התיאור של תרבות שינקין ככזו שמתרחקת מהציונות ומהאכפתיות הקשורה לבניית המדינה.

שיחות שניהלתי בשנה האחרונה עם בני נוער בגימנסיה הרצליה, בתיכון עירוני א' ובמקומות נוספים חושפות בדרך כלל נוער אכפתי שרוצה לתרום, להתגייס ולהצטיין. גם אני כנער צעיר שהתגייס לא חשבתי על שירות קבע ארוך וחתמתי שוב ושוב חתימות קצרות. הדברים בסופו של דבר התגלגלו כפי שהתגלגלו. ברור שיש גם אחרים, אבל די להתבונן בעצרות זיכרון בכיכר רבין כדי לראות עד כמה בולט מרכיב הצעירים בקהל. אני אישית מאמין שהדור הצעיר ובעיקר זה המתגייס רק משתבח והולך, הן באיכותו והן בידע הנרחב שהוא מביא עימו בעיקר בעידן האינטרנט, אבל גם במוטיבציה שבו.

היום, יום הזיכרון לחללי צה"ל ובערבו של יום העצמאות, אני מרגיש שיש על מי לסמוך. יש שייזכרו בדבריו של שלמה להט "צ'יץ", ראש העיר המיתולוגי של תל-אביב במלחמת המפרץ הראשונה בתחילת שנות ה-90, כשדיבר על התל-אביבים הנוטשים את העיר, או בדבריו של ראש אגף כח אדם בצה"ל האלוף אלעזר שטרן שדיבר לפני מספר שנים על המשתמטים התל-אביבים. אני חולק עליהם. בעיני הדור הצעיר לא רק שאינו הולך ופוחת אלא עולה ועולה. אני מאמין בו.