שפעת החזירים - מגפה גלובלית

    היסטוריה של פאניקה כלל עולמית

    היסטריית שפעת החזירים כבר חובקת עולם. שפעת העופות, הסארס, האבולה והמגפה השחורה עשו זאת קודם. תזכורת

    טלי גולדשטין ונעמה טלמור

    שפעת העופות

    הפעם הראשונה שהוכח כי שפעת העופות מועברת מעופות לבני אדם היתה ב-1997, במהלך התפרצות השפעת בהונג קונג. הווירוס גרם למחלות הקשורות לדרכי הנשימה בקרב 18 בני אדם, מהם מתו ששה.

    שפעת העופות מועברת על ידי עופות בר, שכמעט לא נפגעים מהנגיף. המחלה פוגעת בעיקר בתרנגולים ובתרנגולי הודו, וקצב התפשטותה מהיר. ידועים לפחות 15 זנים של הווירוס הגורם למחלה. אם הפגיעה קשה, המחלה משפיעה על מערכות הנשימה, העיכול, הרבייה או העצבים.

    רק חלק מהווירוסים הפוגעים בבעלי חיים מועבר לבני אדם, וככל הידוע כמה מזני שפעת העופות הועברו בעבר לבני אדם שפיתחו מחלה קשה ומתו. כאמור, ב-1997 מתו ששה בני אדם בהונג קונג כתוצאה מהדבקות בשפעת העופות. גם ב-2003 מתו בהונג קונג שני בני אדם כתוצאה מהמחלה. בדרום קוריאה אותרה המחלה בראשית דצמבר 2003 בעשר חוות במדינה. בשל חשש להתפשטותה לעופות נוספים ולבני אדם, השמידו רשויות הבריאות במדינה 1.85 מיליון עופות. ב-2004, התפרצה שוב שפעת העופות ביפן, בפעם הראשונה אחרי 80 שנה. בווייטנאם מתו באותה תקופה 12 מבוגרים וילדים מאותו נגיף.

    מקרה ראשון של שפעת העופות באנגליה התגלה ב-2007 בחוות גידול תרנגולי הודו בסאפוק ו-160 אלף עופות נשחטו בעקבות ההתפרצות. המחלה התגלתה בחווה של מגדל העופות ברנרד מתיוז, גדול מגדלי העופות בבריטניה. שלטונות בריטניה נקטו אמצעים כדי לבודד את החווה ולמנוע הדבקות.

    עלייה במספר מקרי הדבקות של בני אדם במחלה הקטלנית נרשמה גם במצרים, ניגריה, סין, דרום קוריאה, רוסיה, צ'כיה, אוסטריה, סלובקיה, פולין, גרמניה, ארה"ב, תאילנד, אינדונזיה, קמבודיה, טורקיה, עירק ועוד. המחלה כיום מועברת גם דרך חתולים, חזירים, נמרים ויונקים אחרים.

    בישראל לא חלה אף אדם בשפעת העופות. בעקבות התפשטות הנגיף בעולם, נערך משרד הבריאות בישראל, והנחה את בתי החולים וקופות החולים כיצד לנהוג במקרה של הדבקות בנגיף הקטלני. התסמינים הקליניים של בני אדם שחלו בשפעת העופות דומים לאלו של בני אדם החולים בשפעת רגילה, אך בפועל מי שנדבק וחלה ברחבי העולם נדבק ממוטציה קטלנית של נגיף מסוג H5N1 שהעביר מטען גנטי בינו ובין נגיף השפעת הרגילה.

    בארץ, מקרה ראשון של שפעת העופות התגלה במרץ 2006 בקיבוצים חולית ועין השלושה שבדרום הארץ, וכן במושב שדה משה שבחבל לכיש. מבדיקה ראשונית שנעשתה עלה כי העופות באזורים הללו מתו מנגיף שפעת העופות אשר התגלה בגופם ובעקבות ממצא זה הומתו כל העופות החקלאיים ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקדי פגיעת המגפה, בעזרת רעל שהוחדר למי השתיה בלולים. לאחר מספר ימים התגלו מקרים נוספים גם ביישובים ניר עוז, עמיעוז, וברצועת עזה.

    המקרה האחרון של שפעת העופות זוהה בישראל ב-3 בינואר 2008 בתרנגולות בפינת חי בגן ילדים בבנימינה, גם שם הומתו העופות ברדיוס של שלושה ק"מ לאור הממצאים.

    עוד בוואלה! NEWS

    ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

    אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
    לכתבה המלאה

    סארס

    יותר מ-800 בני אדם ברחבי העולם מתו ממחלת הסארס, שהתגלתה לראשונה אצל בני אדם בדרום סין בשלהי 2002, ולאחר מכן נפוצה ברחבי העולם באמצעות מטיילים. סך של כ-8,500 בני אדם נדבקו במחלה, שעצרה תנופה כלכלית בכמה מדינות והסבה נזקים של מיליוני דולרים. הנגיף הופיע לראשונה במחוז גואנגדונג שבדרום סין והתפשט ל-32 מדינות. אלפי בני אדם נדבקו במחלה, שהופיעה לראשונה כמו דלקת ריאות והפכה בהמשך לקטלנית. סין נפגעה בצורה הקשה ביותר כאשר 5,000 בני אדם נדבקו במחלה ומעל 300 מתו ממנה. סין והונג קונג וטייוואן ספגו את הפגיעה הקשה ביותר של הנגיף. מקרי הדבקות במחלה נרשמו גם בטורונטו שבקנדה, בבריטניה וברוסיה, סינגפור, דרום אפריקה ויפן.

    ביולי 2003, הודיע ארגון הבריאות העולמי כי הצליח להשתלט על התפשטות המחלה בעולם. עם זאת, פאנל מומחי בריאות בינלאומי טען כי נגיף הסארס עלול לחזור. לטענתם, המחלה לא צפויה להופיע כמגפה, אולם הזהירו את הרופאים משאננות יתר.

    סארס (Severe Acute Respiratory Syndrome ) היא מחלה וירלית בדרכי הנשימה. סימני המחלה מתבטאים בעיקר בחום גבוה (יותר מ-38 מעלות), קוצר נשימה וכאבי ראש. בחלק מהמקרים יכולים להגיע לבעיה נשימתית חמורה המצריכה הנשמה מלאכותית. הדרך הראשונית בה מתפשטת המחלה היא באמצעות קרבה גופנית בין אדם לאדם, אך הנגיף גם נישא באוויר. אורבני קרלו, רופא מומחה למחלות זיהומיות, שעבד בהאנוי שבווייטנאם מטעם ארגון הבריאות העולמי, היה זה שזיהה לראשונה את מחלת הסארס. אורבני עצמו נדבק במחלה ומת.

    אבולה

    מגפות מעטות מעוררות פאניקה באותה מידה כמו התפרצות נגיף האבולה. את תפקיד מלאך המוות ממלאות דווקא בצורה טובה בהרבה מגפות אחרות, כגון מלריה, כולרה ואפילו שפעת. אך אין כמו אזכור של נגיף האבולה כדי להעלות במוחנו את הסיוטים הנוראיים ביותר.

    למעשה, האבולה, בדומה למגפת הדבר, גוררת תמיד בעקבותיה פאניקה. חלק גדול מהפחד סביב הנגיף קשור למוות הנוראי הנגרם ממנו. לאחר ההדבקות, יכולים לעבור בין יומיים לשלושה שבועות עד שהחולה נתקף בחום גבוה, חולשה, כאבי ראש וכאב גרון, אך זו רק ההתחלה. הקאות, שלשולים, פריחה הן תופעות רגילות שאחריהן בדרך כלל סובל החולה מכשל הכליות או הכבד. הנגיף עובר בגוף במהירות מדהימה ומכלה את כל מה שנקרה בדרכו. דם מתחיל לנזול מהאוזניים, מהאף ומהעיניים. מוות יכול להתרחש בתוך שבוע, פרק הזמן בו החולה אמור להיכנס לתרדמת. כ-80% מהנדבקים בנגיף מתים - נתון ההופך את האבולה לאחד מהנגיפים הקטלניים ביותר שקיימים כיום. בנוסף, עדיין לא נמצאה לו תרופה או חיסון.

    וירוס האבולה התגלה לראשונה ב-1976 בקונגו ובסודן שבאפריקה. בקונגו, שיעור תמותה מהמגפה היה גבוה במיוחד ועמד על 90%. הנגיף מועבר דרך מגע אדם עם חיה נגועה. בדומה לאיידס, אנשים אחרים נדבקים באבולה על ידי מגע עם דמו או נוזלי גופו של האדם הנגוע, או לחלופין על ידי מגע עם ציוד רפואי מזוהם. בארצות הברית, האבולה מדורגת תחת איום ברמה ארבע - הרמה הגבוהה ביותר בעבור מחלות מדבקות. אפילו האיידס מדורג ברמה שתיים בלבד.

    את נגיף האבולה אופפת מעין אווירה של מסתורין, לה תורמת העובדה שאיננו יודעים בדיוק מהי הסיבה המדויקת להתפרצותו. ככל הידוע, הווירוס אורב בג'ונגלים ומתפרץ ללא אזהרה מדי פעם. שתי ההתפרצויות הראשונות ב-1976 גבו את חייהם של 340 בני אדם. ההתפרצות השלישית ב-1979, בסודן גם כן, גבתה 22 קורבנות. ב-2007 מתו מהנגיף 36 אנשים באוגנדה.

    ב-1995, חוותה בריטניה את בהלת האבולה כשאם ובתה שסבלו מחום ועייפות לאחר ביקור בקונגו אושפזו בבידוד. יומיים תמימים של חרדה פקדו את האי עד שהשתיים אובחנו בשפעת. ב-1999, פרצה בהלת אבולה באירופה כולה כשהתעורר החשד כשצלם טלוויזיה בן 39, שחזר מביקור בחוף השנהב, נדבק בנגיף. למרות ניסיונות ההרגעה של הממשלה הגרמנית, איש לא הקשיב לפוליטיקאים. התקשורת חגגה, הצהובונים חרצו גורלו של החולה ותכניות האירוח התמלאו באנשים מבוהלים. גרמניה כולה נדבקה אך לא באבולה, אלא בבהלת האבולה.

    למעשה, כל כמה שנים אנו מקבלים דיווחים על כפריים מתים במדינות מרוחקות כגון קונגו, סודן, גאבון וחוף השנהב. הכפר המדובר מבודד ועובדי הסיוע נעים בו כשהם לבושים בחליפות הגנה מתקדמות. התמונות המאיימות מתפרסמות באמצעי התקשורת ברחבי העולם, מפלס הפאניקה עולה ועדיין לא הצלחנו לגלות מהו מקור הנגיף. להיסטריה תרם גם הסרט "התפרצות", בכיכובו של דסטין הופמן, המספר על הגעתו של הנגיף לארצות הברית. אף מדען לא הצליח לזהות את החיה הנושאת את הנגיף ונותרת בריאה - התיאוריה המקובלת היא שחיה זו היא העטלף.

    המגפה השחורה

    האבולה היא משחק ילדים של ממש בהשוואה למגפה השחורה, הידועה גם כ"מוות השחור", שהשתוללה במאה ה-14 באירופה, צפון אפריקה ואסיה, נחשבת לאחד מהאירועים החשובים ביותר בהיסטוריה העולמית ועדיין מהווה נושא למחקר רפואי, היסטורי וסוציולוגי.

    לפי הערכות, כשליש באוכלוסיית אירופה נמחתה מעל פני האדמה במהלך המגפה השחורה. ייתכן שמניין הקורבנות באסיה ובצפון אפריקה היה אף גבוה יותר. במשך שלוש מאות השנים הבאות, המגפה פרצה עוד פעמים רבות לאחר שב-1670 נעלמה בפתאומיות. העולם נחלק במהירות למתים ולאבלים המותשים וחסרי הכל שנותרו מאחור.

    ההיסטוריונים מחלקים את ההיסטוריה האירופאית לתקופה של לפני פרוץ המגפה ואחריה. יש לכך כמה סיבות: במהלך המגפה, הידלדלה האוכלוסייה בחדות ולשיעור התמותה הגבוה היתה השפעה משמעותית על המבנה החברתי. המבנה הפיאודלי והלא שיוויוני ששלט אז באירופה התערער, ובמבט לאחור ההשפעה ההרסנית של המגפה השחורה הובילה בעצם לסלילת הדרך לשינוי החברה אירופאית בימי הביניים ולקדמה.


    מבחינה פסיכולוגית ההשפעה היתה קטלנית. רעיון המוות לכד את הדמיון האנושי ולא הרפה. חוויות של אבדן, סבל, צער ויגון הפכו ליומיומיות. הפחד מהדבקות במגפה הוביל להתבודדותם מרצון של אנשים רבים, דבר שתרם לכאוס חברתי ולחרדה קיומית ודיכאון בקרב האדם הבודד. פחד הגיוני ממוות הפך לפאניקה וזו הובילה להתנהגות לא רציונלית. היו שהחלו להלקות את גופם בעודם עוברים מעיר לעיר וטוענים כי המגפה היא עונש ראוי מאלוהים. אחרים החלו לרדוף קבוצות מיעוטים, זרים וכמובן נשים שנתפסו כמכשפות. המוות מהמגפה לא הספיק כנראה וחיי חפים מפשע רבים אבדו בגלל שמישהו היה צריך לשאת באשמה. יתרה מכך, כיוון שהרפואה בימי הביניים לא הציעה מרפא, נוסד שוק משגשג לשיקויי פלא ואמונות טפלות.


    השפעות המגפה השחורה הורגשו גם ברבות השנים. אנשים רבים, מתוך פחד מהלא נודע, העדיפו להזדהות עם המוות (ראה התנועה הנאצית, לדוגמה). בנוסף, הפחד כי המוות הוא בהכרח חוויה מייסרת ומחרידה הוביל להתפתחות הפסיכולוגיה של הכחשת המוות ולדחייתם של אנשים חולים מהחברה, הנמשכת עד ימים אלה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully