תודה רבה לאחמדינג'ד

זכר השואה הוצנע, ואת מקומו תפס פסטיבל אחמדינג'ד. לא בכדי טושטש הקשר בין הפוליטיקה הישראלית לאנטישמיות מודרנית

יוני מנדל

תודה רבה לך אחמדינג'ד. בלעדיך יום השואה לא היה אותו דבר. בלעדיך, ובלעדי המופע שנתת אמש, לא היה לחבורת הכסילים המנהיגים את המדינה שלנו מה להגיד אתמול בטקסי ערב יום השואה, והיום מיד לאחר הצפירה. נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ודומיהם, בשורה של נאומים דביקים ומהבילים, שכחו שמדובר בכלל ביום השואה המוקדש לשישה מיליון יהודים שנספו באירופה.

הם המירו את היום המקודש הזה לנושא חם ופוליטי, ייצרי ורייטינגי הרבה יותר. עורכי החדשות התחרו בכותרות ענק ובתמונות היסטריות של אחמדינג'ד, תוך הצנעת היום הזה כיום השואה והגבורה. מעתה אימרו יום מחמוד אחמדינג'ד.

אין בכתיבת שורות אלו בכדי להגן על פועלו ורעיונותיו של נשיא אירן, שראויים כמעט תמיד לגינוי - בשל תכנם או בשל בורותם - אלא רק ניסיון להראות איך מכונת ההסברה הישראלית פועלת בעיקר בשביל לטשטש לנו את החושים, ולעשות הכל חוץ מ"להסביר".

אתמול בנאומו, ציטטו כל העיתונים, אמר נשיא אירן כי "העולם ניצל את השואה כדי לכבוש את פלסטין". אכן טענה קשה, בעיקר לאוזן הישראלית, אבל יש כמה דברים שצריכים להיאמר. ראשית, צריך לבקש מעורכי החדשות, לא לזלזל באינטליגנציה שלנו. אם מישהו אומר שהשואה שימשה אמתלה להקמת מדינת ישראל, או לגירוש פלסטינים מפלסטין, הוא לא יכול להיות מכחיש שואה. למרות שזה תואר מאוד מאוד סקסי, במיוחד ביום השואה, ולמרות שזה מוסיף המון רייטינג ומוכר המון עיתונים, כדי שאחמדינג'ד יזכה בשם התואר "מכחיש שואה" הוא צריך היה לומר שהשואה לא התקיימה. הוא לא אמר את זה.

כמו כן, כדי שאחמדינג'ד "יזכה" לתואר היטלר, בו הוא מכונה חדשות לבקרים, יצטרכו מבקריו להוכיח ששנאתו של אחמדינג'ד היא כלפי העם היהודי, ולא כלפי המגמות הפוליטיות של התנועה הציונית. באירן חיים 25,000 יהודים. אילו היה אחמדינג'ד "היטלר", כדבריו של יו"ר הכנסת ריבלין, הוא היה מתחיל עם הוצאתם של יהודי אירן להורג לפני שהוא עובר לפיתרון הסופי. ההתמקדות של אחמדינג'ד בביקורת כלפי מדינת ישראל, או "היישות הציונית" כדבריו, מעידה על שנאה פוליטית לציונות, לא על אנטישמיות כלפי יהודים.

עוד בוואלה! NEWS

השפים הטובים בארץ בשיתוף פעולה ייחודי

בשיתוף רשת מלונות דן
לכתבה המלאה

מחפשים כותרות

טיפול דומה באחמדינג'ד ניתן היה לראות בימי הכינוס המפורסם שהוא ערך באירן בשנת 2007 ושכונה באמצעי התקשורת בישראל, תוך שימוש בגרשיים המעידים על ציטוט השם המדויק - "הכנס להכחשת השואה". אז זהו שלא. למרות ש"הכנס להכחשת השואה" בהשתתפות אחמדינג'ד מעורר המון אמוציות, זו עדיין לא סיבה לשכתב את המציאות.

לכנס קראו "שואת היהודים - היבטים גלובליים", וזה כנראה לא ממש מצא חן בעיני התקשורת הישראלית שחיפשה לשווא את השורש כ.ח.ש יחד עם המילה שואה. לבסוף שם הכנס פשוט הומצא מחדש. מעניין היה אז לראות שדבריו של מנהיג נטורי קרטא, הרב אהרון הכהן, כי "אין עוררין על התרחשות השואה... אך היא אינה יכולה לשמש כצידוק לביצוע מעשים לא הוגנים כלפי פלסטינים", לא מצאו את דרכם אל הדפוס. גם דברי הפתיחה בכנס של שר החוץ האירני, מנושהאר מותקי, שאמר ש"הפלסטינים לא צריכים לשלם על פשעי הנאצים בתקופת השואה", לא תורגמו לעברית, ובטח שלא הובלטו. זה היה מוציא את הכיף מלהגיד שאירן הרשמית מכחישה את השואה.

הטענה שהשמיע מנהיג אירן, כי השואה שימשה תירוץ לגירוש פלסטינים היא אכן טענה לא נעימה. אבל לא צריך לעסוק רק בעובדה שאיש נמוך עם זקן ומבטא אירני אמר את הדברים, אלא בדברים עצמם. השואה אכן שימשה הוכחה למדינות העולם כי ליהודים זכות להקמת בית לאומי שישמש כמחסה בטוח מזוועות האנטישמיות, הפשיזם והנאציזם. היהודים שהיו אז בארץ ידעו שאין להם שום מקום אחר לברוח אליו. בשנים 1947-1948 אכן ברחו מפחד וגורשו בכוח יותר מ-700,000 פלסטינים מבתיהם. הטענה שאין שום קשר בין שואת יהודי אירופה לבין הקמת מדינת ישראל, ובין הקמת מדינת ישראל לגירוש הפלסטינים שחיו כאן, היא משוללת יסוד בצורה מדאיגה.

"היטלר הפרסי"

קבוצות רבות של יהודים בעולם, חלקם ניצולי שואה, הקימו במהלך השנים תנועות הנושאות את השם "לא בשמי". לא בשמי, אומרות התנועות היהודיות הללו, כובשת ישראל את הגדה המערבית ורצועת עזה כבר 42 שנים. לא בשמי, קוראים חברי התנועות הללו, מקנדה, דרך דרום אפריקה, גרמניה וארצות הברית, מסרבת ישראל להכיר בסבלם של משפחות הפליטים הפלסטינים שחיו כאן עד שנת 1948. מדינת ישראל, אומרים חברי התנועות הללו, לא מייצגת את כל היהודים בעולם. יש יהודים, הם אומרים - כמונו, שלא חושבים שצריך לנצל את השואה כדי להמשיך את הכיבוש ואת הסבל הפלסטיני. האם גם להם נקרא מכחישי שואה?

ראוי לציין גם את הדו"ח השנתי של "המכון לחקר האנטישמיות והגזענות באוניברסיטת תל אביב", שפורסם אתמול, ערב יום השואה. לפי הדו"ח, בשנת 2008 חלה ירידה של 11% בגילויי האנטישמיות בעולם. עם זאת, בחודש ינואר 2009 בלבד, היה גידול של 200% בגילויי אנטישמיות, יותר מבכל 12 החודשים של שנת 2008 גם יחד. הסיבה שנותן המכון הישראלי לחקר האנטישמיות והגזענות לעליה הקיצונית באנטישמיות כלפי יהודים בעולם היא ברורה - מבצע "עופרת יצוקה". בגלל שלושת השבועות בהם הרגה ישראל 1,400 פלסטינים, פצעה 5,000 בני אדם וזרעה הרס בל יתואר ברצועת עזה, הותקפו יותר יהודים באירופה, רוססו יותר בתי כנסת בוונצואלה, ועיתוני מדינות ערב השתמשו יותר במוטיבים אנטישמיים כדי לתאר את מדינת ישראל.

זה מוכיח, קבל עם ועולם, שאנטישמיות במאה ה-21 קשורה קשר גורדי לפעולותיה של מדינת ישראל. מסתבר שאם ישראל רוצה להילחם באנטישמיות ורוצה להבטיח את חייה באיזור הזה בשלום היא צריכה להוריד את פיאות הליצנים, להפסיק את ההצגות, למחוק את כותרות הענק על "היטלר הפרסי", להפסיק לזרות חול בעיני הציבור היהודי בארץ ובעולם, ולהתחיל לעשות שלום. שלום עם הפלסטינים, תוך הפסקה מלאה של הכיבוש הצבאי. פיצוי לפליטים הפלסטינים והכרה בסבל שנגרם להם משנת 1948.
שלום עם הסורים תוך ירידה מהגולן, בדיוק כפי שנעשה עם המצרים. וקבלה של יוזמת השלום הערבית - כצעד ראשון של מדינת ישראל להשתלב במזרח התיכון, ולא להיות כעצם בגרונו.

נראה אז, אחרי ש-57 מדינות מוסלמיות וערביות, שהיום אוייבות את ישראל, יפתחו את שגרירויותיהן בתל-אביב, נראה אז מה תהיה רמת האנטישמיות באירופה. נראה אז גם אם אחמדינג'ד יוכל בכלל לפצות פה מול גוש ערבי-מוסלמי שחתם על הסכמי שלום מלאיים עם ישראל. עד אז, גם אם זה נשמע רע מאוד, העם שיצא מתאי הגזים ובגבורה עילאית בנה לו בית לאומי, עדיין מונע מהפלסטינים שישבו כאן בארץ לפניו, להקים בית לאומי משלהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully