היום לפני: הצבא האדום משחרר את ברלין

המחאות בכיכר טיאננמן שבבייג'ינג החלו ב?15 באפריל 1989, והונהגו בידי הסטודנטים, שקראו לבצע רפורמות דמוקרטיות, ושאבו השראה מהפגנות שהתקיימו במדינה בסוף שנות ה-70. במשך שלושה שבועות נמשכה המחאה, שמשכה לכיכר מאות אלפים. ב-21 באפריל מחו 100 אלף אנשים בכיכר. עשרות עיתונאים ששהו בבייג'ינג לרגל ביקורו של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעיר, העבירו את תמונות המחאה לכל העולם.

בתחילת יוני החליט השלטון בסין לפנות את הכיכר ממפגינים בכוח. תושבי בייג'ינג סייעו למפגינים וחסמו את צירי ההגעה לכיכר, אך הצבא הצליח לפנות את הכיכר ב-4 ביוני, תוך דיכוי אלים של המפגינים בכיכר וברחובות הסמוכים לה ושימוש באש חיה.

על פי נתונים רשמיים של הממשלה הסינית, לא היו הרוגים בכיכר, אולם לפי הערכות הצלב האדום, נהרגו ברחובות המובילים לכיכר כ-2,600 איש ועוד עשרות אלפי אזרחים נפצעו. מספר ההרוגים האמיתי נותר סוד מדינה בסין.

מסמכים שהוברחו מסין על ידי פקיד מדינה גולה סיפקו הוכחות כיצד המנהיגים הקומוניסטים בבית המועצות הגיבו למרד בכיכר טיאננמן. המסמכים שהוברחו כללו דוחות מסווגים של המודיעין הסיני והקלטות של שיחות שבוצעו מקו הטלפון האישי של מנהיג סין המנוח, דנג שיופינג. ב-17 במאי 1989, התכנסה הוועדה של הפוליטבירו (המוסד העליון של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות לשעבר), בביתו של דנג שיופינג. "אם הדברים ימשכו כך אנחנו עשויים למצוא עצמנו במעצר בית", מצוטט דנג "הקדשתי לכך מחשבה ארוכה והחלטתי שיש להביא את צבא השחרור ולהכריז על משטר צבאי בבייג'ין".

לפי המסמכים, כמה חברים תמכו בהחלטתו של דנג, אולם המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, זאו זיאנג, התנגד. "החבר קיופינג, קשה לי להוציא לפועל תוכנית כזאת" מצוטט זאו. דנג הוציא לבסוף את תוכניתו לפועל ושלח את הצבא לבצע טבח המוני במפגינים. בכך הביא דנג לסיומו של גל המחאות שנמשך שבעה שבועות.

הכוחות הרוסים הגיעו לשולי העיר ברלין ב-21 באפריל 1945. היתה הזו תחילתו של מאבק מר על השליטה בעיר. הצבא האדום התקרב לברלין משלושה כיוונים, צפון, מזרח ודרום-מזרח. שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס פרסם הצהרה בה נאמר כי הנאצים יגנו עליה עד הסוף המר. לדבריו, כל חייל שיגלה סימני פחדנות וינופף בדגל לבן ייחשב לפורע חוק.

הכוחות הרוסים תחת פיקודו של המרשל גאורגי ז'וקוב נכנסו לעיר מצפון וממזרח. הכוחות תחת פיקודו של המרשל איוון קונב הגיעו מדרום. בנוסף, התקרבו גם הכוחות האמריקאים לברלין מצד מערב והצטרפו לכוחות הצבא האדום.

דיווחים מברלין סיפרו על פצצות מרגמה שפגעו במרכז העיר. התקדמות הכוחות הרוסים נתמכו על ידי חיל האוויר הרוסי. למרות שמזג האוויר היה גרוע, המטוסים המשיכו לתקוף ולהדוף את קווי האויב. המתקפה האחרונה על ברלין החלה, למעשה, בלילה שבין ה-15-16 באפריל כשהצבא האדום החל לירות ארטילריה כבדה לעבר הכוחות הגרמנים שהתחפרו ממערב לנהר האודר. דובר הצבא הגרמני אמר כי המתקפה החלה בחסות "מטריה אווירית" כשעוד ועוד חיילים רוסים מצטרפים כל העת.

לפי הדיווחים, הכוחות הרוסים תחת קונב לקחו בשבי עשרת אלפים שבויים, החרימו 96 מטוסים ומעל ל-150 טנקים. כוחותיו של ז'וקוב לקחו בשבי 13 אלף חיילים, 60 מטוסים ומעל ל-100 טנקים. אדולף היטלר, שחגג ב-20 באפריל את יום הולדתו בבונקר התת-קרקעי שלו בברלין, הורה על מתקפת נגד שלא צלחה.

מעל 50 אלף חיילים ואזרחים נהרגו במהלך המתקפה על ברלין. גופותיהם נותרו נטושות בצידי הדרכים וביערות. לפי נתונים, 70 אלף חיילים רוסים נהרגו במאבק לשחרור ברלין. היטלר ואווה בראון התאבדו בבונקר ב-30 באפריל, שעות ספורות לאחר שנישאו. עד ל-2 במאי, בניין הפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג, נפל בידי הצבא האדום והדגל הסובייטי הונף על גגו. המרשל ז'וקוב קיבל את הכבוד להיות משחרר ברלין.

היום ב-753 לפני הספירה, כך האגדה מספרת, ייסדו האחים רמוס ורומולוס את העיר רומא והחלו לבנות התיישבות על גבעת הפאלאטין. השניים, המתוארים במיתולוגיה הרומאית כבנים התאומים של הבתולה ריאה סילביה ושל אל המלחמה מארס.

לפי המסורת, רומולוס היה המלך הראשון של רומא. הוא רצח את אחיו רמוס במסגרת מאבק על השלטון בעיר החדשה ועל שמה. רומולוס ייסד את הליגיון הרומאי ואת הסנאט הרומאי ולפי הכתבים, חטף נשים משבטים שכנים על מנת להגדיל את מספר האזרחים בעיר רומא. רומולוס הפך לכובש הגדול ביותר בתקופת רומא העתיקה.

פסל הזאבה הקפיטולינית, המסמל את מוצאה המיתי ואת עוצמתה של רומא, הוא אחד מסמליה של העיר רומא ובו הזאבה הקפיטולינית המניקה את האחים רמוס ורומולוס (דמויות שהוספו לפסל במאה ה-16).

שרלוט ברונטה (1816-1855) - סופרת אנגליה נודעת ומוערכת שפעלה בתחילת המאה ה-19

מקס וובר (1864-1920) - כלכלן וסוציולוג גרמני

אנתוני קווין (1915-2001 ) - שחקן אמריקאי, מאחרוני הגיבורים של תור הזהב ההוליוודי

המלכה אליזבת השניה (1926 - ) - מלכת בריטניה

איגי פופ (1947- ) - נחשב ל"סנדק הפאנק". בשנת 1969 הוציא את האלבום הראשון בליווי להקת הסטוגס, אחד היוצרים החשובים של מוסיקת הרוק

טוני דנזה (1951- ) - שחקן אמריקאי, "מי הבוס"

מארק טוויין (1835-1910 ) - סמיואל לנגהורן קלמנס היה סופר והומוריסט אמריקני, "האקלברי פין", טום סויר"

ג'ון מיינרד קיינס (1883 - 1946 ) - כלכלן בריטי מודרני, מפתח אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית

נינה סימון (1933 - 2003 ) - אחת מזמרות הג’אז המשפיעות והאהובות ביותר