פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרושה: מדיניות אקלים

      ארגוני הסביבה קוראים לממשלת ישראל לפעול להפחתת פליטת גזי חממה טרם הסכם קופנהאגן, ובכך ליישר קו עם מדינות המערב

      על רקע ועידת קופנהגן המתקרבת, השיחות על הסכם אקלים עולמי חדש, ושינוי המדיניות של ממשל אובמה בנושא, החליטו ארגוני הסביבה בארץ כי גם מקבלי ההחלטות בישראל צריכים להתעורר. הבוקר (שני) הם פרסמו מסמך מדיניות חדש "ישראל מול משבר האקלים – סיכונים לעומת הזדמנויות כלכליות". במסגרת המסמך קוראים ארגוני הסביבה לממשלה לאמץ תכנית כוללת של מדיניות אקלים, שלא תמתין לכפייה חיצונית של יעדים להפחתת פליטות של גזי חממה, אלא תיזום קביעת יעד ברור התואם את הנעשה בעולם. התכנית גם מציעה לנצל את פוטנציאל הצמיחה הטמון בשינויים אלה ולהשתמש בו כמנוף לפיתוח המשק ולעידוד הצמיחה, בעיקר בעידן של משבר כלכלי עולמי.

      יעדים ולוחות זמנים

      לדברי עו"ד אלונה שפר (קארו) מנכ"לית חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, "לממשלה יש תפקיד מרכזי ביצירת סביבה מתאימה להשתלבות התעשייה המקומית במגמות העולמיות". שפר אמרה כי "הממשלה צריכה לגבש 'מדיניות אקלים' כלל משקית, המבוססת על יעדים ברורים ולוחות זמנים מוגדרים להפחתת פליטות, מהם תיגזר מדיניות שתשלב תקציבים, רגולציה, תמריצים ומיסוי. מדיניות ממשלתית ברורה ויציבה תעודד חברות להתחייב להשקעות בהתאמה לסביבה העולמית המשתנה".

      מדינה מתפתחת?

      בסוף השנה ייחתם בקופנהגן הסכם עולמי חדש שיקבע הסדרים והתחייבויות של המדינות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן, כדי לצמצם את השפעותיו של משבר שינויי האקלים. ההסכם אמור להחליף את אמנת קיוטו שתפוג ב-2012. במסגרת ההסכם ייקבע גם לישראל יעד להפחתת פליטות גזי החממה. ישראל חתומה על אמנת קיוטו אך לא חוייבה עד כה להפחתה מתוקף הגדרתה כמדינה מתפתחת. היעד המקובל היום בעולם הוא הפחתה של 20% מכמות הפליטות שהיתה ב-1990 עד שנת 2020, ומדינות במערב אף קובעות לעצמן יעדים שאפתניים יותר ומשקיעות בכך משאבים כלכליים ניכרים.