פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי רוצה להיות נלסון מנדלה?

      הכלכלה קורסת, נגיף האיידס משתולל והשחיתות נמצאת בכל פינה. דרום אפריקה בוחרת נשיא, שיעמוד בפני אתגר כמעט בלתי אפשרי

      חמש עשרה שנים לאחר שנבחר נלסון מנדלה לנשיאות בדרום אפריקה, תלך המדינה ב-22 באפריל לבחירות, וזאת בפעם הרביעית מאז שתמה תקופת האפרטהייד. התחזית הקודרת של המיעוט הלבן, לפיה שלטון של שחורים ידרדר את המדינה לכאוס ולמלחמות בן שבטיות, לא התגשמה. עד כה לא נרשמו תקריות אלימות או מהומות על רקע הבחירות, ונראה שהדמוקרטיה תקעה יתד בדרום אפריקה. מסעות הבחירות של המתמודדים אינם שונים בהרבה מהקמפיינים של אובמה או מקיין בארצות הברית, והם מתנהלים באינטרנט, במסרי טקסט, בשלטי רחוב ובעצרות המונים.

      אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, מפלגת "הקונגרס הלאומי האפריקאי" (ANC), השולטת במדינה מאז 1994, תנצח גם בבחירות האלה. בעת האחרונה מעמדה של המפלגה מעט התערער, ומפלגת "קונגרס העם" (COPE) שהתפצלה ממנה מאיימת על הרוב שלה בפרלמנט, אך מנהיג המפלגה, ג'ייקוב זומה, 67, הוא שעתיד להיבחר על ידי הפרלמנט לנשיא החדש, בעוד כחודש ימים. זומה נתמך על ידי הפלג השמאלי, על ידי הקומוניסטים ואיגודי העובדים ורוב של שני שליש בפרלמנט יסייע לקבוצות אלו לשנות את מדיניות השוק בחופשי, בה דגלו מנדלה ויורשו תאבו מבקי.

      רוחות של פיוס

      משטר האפרטהייד ("הפרדה") הגזעני הונהג על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה בשנת 1948 ונמשך ארבעה עשורים. מדיניות זו הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעוניים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן. החל משנות ה-60, זכתה מדיניות האפרטהייד לגינוי מצד הקהילה הבינלאומית, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ולהטלת סנקציות נגדה. בשנת 1994 הגיע המשטר הזה לקיצו בבחירות שבהן השתתפו 23 מליון מתושבי דרום אפריקה, לראשונה בני כל הגזעים. חתן פרס נובל לשלום נלסון מנדלה רץ בראשות מפלגת ANC וב-9 למאי נבחר על ידי הפרלמנט לנשיא. פרדריק דה קלרק, הנשיא היוצא, נבחר לסגנו.

      אחת מפעולותיו הראשונות של מנדלה כנשיא היתה הקמת ועדת האמת והפיוס, בראשות חתן פרס נובל לשלום דזמונד טוטו. הוועדה חקרה את עוולות תקופת האפרטהייד הן מצד השלטון הלבן והן מצד ארגוני ההתנגדות השחורים, ובבסיס תפיסתה היתה הענקת חנינה למי שהודה בפשעיו, מתוך ניסיון לאחות את פצעי האומה. תקופת נשיאותו הוקדשה להקמת חברה שוויונית וצודקת, ברוח של איחוד לאומי ופיוס בין בני הגזעים השונים במדינה.

      מאז תום האפרטהייד הפכה דרום אפריקה לאחת המדינות המשגשגות ביבשת השחורה. למעלה מ-3 מיליון בתים נבנו בעבור 14 מיליון בני אדם. בערים, בהם סבלה האוכלוסייה השחורה מהזנחה תחת השלטון הלבן, הוקמו בתי ספר ודרכים נסללו. העניים גם מקבלים שירותי מים וחשמל ללא תשלום. הצמיחה הכלכלית עמדה על 5% בשלוש השנים האחרונות ובשנת 2010 תארח דרום אפריקה את אליפות העולם בכדורגל.

      המדינה עסוקה בלאחות את קרעיה, שפיכות הדמים מהם הזהירו הלבנים לא התממשה ואם יבחר זומה לנשיאות, הוא יהיה הנשיא הראשון שמוצאו בשבט הזולו. הלבנים שנותרו בדרום אפריקה מחוזרים במרץ בידי זומה, הגם שהם מהווים מיעוט בפוליטיקה המקומית, ובמהלך הקמפיין הוא הכריז, שהאפריקנוס, צאצאי המתיישבים ההולנדים והמקושרים ישירות למשטר האפרטהייד, הם שבט אפריקאי בדיוק כמו הזולו.

      האיידס משתולל, הכלכלה מתרסקת

      אך לא הכול ורוד בדרום אפריקה והמדינה סובלת מבעיות קשות, כשהמשבר הכלכלי העולמי נותן את אותותיו. הכלכלה התכווצה ב-1.8% ברבעון הרביעי של 2008, בפברואר האחרון נרשמה ירידה של 15% בתפוקה, האינפלציה הגיעה בחודש אוגוסט 2008 לשיא של 8.6%, בסוף אותה שנה שיעור האבטלה עמד על 21.9% והמדינה עומדת בפני המיתון, לראשונה מזה מזה 17 שנים.

      שיעורי השחיתות והעוני ממשיכים לעלות, שיעור הפשיעה הוא מהגבוהים בעולם ומערכת החינוך מידרדרת. חוקי ההגירה הליברליים הפכו את המדינה למקלט בעבור מהגרים ממדינות אפריקאיות, המחפשים עבודה בכרייה, חקלאות ומשק בית. כשלושה מיליון פליטים מזימבבואה ברחו לדרום אפריקה בעשור האחרון, וההגירה ההמונית הביאה להסלמת המתיחות ולגל אלימות בין מקומיים למהגרים. מגפת האיידס ממשיכה לגבות קורבנות רבים, כשחמישה מליון וחצי בני אדם (12% מהאוכלוסייה) נושאים את נגיף האיידס, 500 אלף בני אדם נדבקים בנגיף מדי שנה, בהם 100 אלף ילדים. כאלף אנשים מתים מדי יום מאיידס.

      משמעות הדבר: לזומה, בהנחה שהוא אכן הנשיא הבא של דרום אפריקה, צפויים חיים לא קלים במהלך כהונתו. על זומה, אם יבחר לנשיאות, להתמודד גם עם צרות מבית, בעיקר צרות פוליטיות בתוך מפלגתו שלו. מאז שחרורו של מנדלה מהכלא, לאחר 27 שנות מאסר בגין הסתה וקשירת קשר נגד השלטון, הפכה ה ANC מתנועת שחרור למפלגת שלטון. בראשות זומה, פוליטיקאי שנוי במחלוקת שזוכה מאשמת שוחד בסך מאות אלפי דולרים מחברת נשק צרפתית ועומד בפני כתב אישום בגין הונאה, סחיטה והלבנת הון, התפלגה המפלגה והיום היא מסוכסכת יותר מאי פעם.

      בשנת 2007 הצליח זומה להביס את מנהיג המפלגה דאז, הנשיא תאבו מבקי, ונבחר למנהיג ה-ANC. השניים הסתכסכו לאחר שבשנת 2005 פוטר זומה מתפקיד סגנו של מבקי, בשל מעורבותו של זומה בפרשת שחיתות. תומכיו של זומה טענו כי ההאשמות נגדו הן חלק מקונספירציה, שנרקמה על ידי יריביו הפוליטיים, ויש אף שרמזו כי אפשר ומבקי היה מעורב בכך.

      בתחילת חודש אפריל האחרון, לאחר כשמונה שנים, ביטלה התביעה בדרום אפריקה את כתב האישום בשחיתות והונאה נגד זומה. עורכי הדין של זומה הציגו בפני התביעה מידע, שהוכיח שהנשיא לשעבר מבקי ומקורביו היו מעורבים במזימה נגד זומה. עם זה, דרום אפריקאים רבים מודאגים מבעיותיו המשפטיות של זומה, וחוששים שהפלג שמאלני קיצוני במפלגה ינצל את ההזדמנות להתרחק ממדיניותו הכלכלית של מבקי, שדגלה בשוק חופשי.

      מיהו זומה

      זומה נולד באזור קוואזולו נטאל (בזמנו זולולנד) ומגיל צעיר הושפע מבני משפחתו וחברים שפעלו באיגודים מקצועיים. זומה הצטרף לזרוע הצבאית של ה-ANC בשנות השישים, נעצר ושלח לעשר שנים בכלא בגין קשירת קשר נגד הממשלה. את מאסרו הוא ריצה בכלא בו שהה מנדלה, האי רובן.

      לאחר שחרורו בשנת 1973 המשיך זומה בפעילותו ב-ANC ונאלץ לצאת לגלות. במשך השנים הוא בנה לעצמו שם של אדם חרוץ ונאמן לתנועה וב-1990, עם הסרת החרם על ה-ANC, שב לדרום אפריקה וסייע במשא ומתן עם הממשלה המכהנת. במקביל הוא פעל למען סיום האלימות במחוז הולדתו, בהדרכה צבר פופולאריות ובשנת 2005 הביס את מבקי ונבחר למנהיג ה-ANC. "הוא קרוב מאד לעם, במיוחד לעניים, והפך את המפלגה ממפלגת עלית למפלגה של העם", טוענים פרשנים.

      עם זה, הכתם שהותירו האישומים בשחיתות ובאונס הזיקו לתדמיתו של זומה בקרב העם. לאור כל ההסתבכויות הללו, נדמה כי זומה אינו בדיוק הפוליטיקאי המתאים לתפקיד נשיא המדינה המתקדמת ביותר באפריקה וספינת הדגל של הדמוקרטיה ביבשת השחורה. ועדיין, זומה צפוי לנצח בבחירות ברוב של למעלה מ-60%.

      הפופולריות של זומה נובעת ממספר גורמים, ובראשם נאמנותו למפלגה המעורכת על ידי תושבי דרום אפריקה השחורים, הרואים ב-ANC כביתם השני. אופיו הלא מושלם מהווה גורם משיכה לאנשים מן השורה, ומוצאו הכפרי ומאבקו להיחלץ מחיי עוני מיצבו אותו כפוליטיקאי המקורב לעם ואומר את האמת לעומת אינטלקטואלים מנוכרים, כגון קודמו. יתרה מכך, אפשר והקלף שיביא לו את הניצחון יהיה דווקא אי שביעות רצון הפושטת בקרב התושבים לגבי הבטחות הממשלה. מרבית הדרום-אפריקאים עניים וחשים מנותקים מהעלית. זומה נתפס כאחד שהעלית הקיאה אותו מתוכה (בעזרת מבקי) עקב היותו חסר חינוך רשמי וגינונים מעודנים.

      מבחינת עמדתו החברתית, קיימים סימנים לכך שזומה ידגול בשיבה למבנה חברתי פטריארכי שמרני, הנוגד את הערכים הדמוקרטיים-ליברליים של עידן מנדלה. ומה הביע את עמדתו השמרנית בסוגיות כגון הריון בקרב בני נוער והומוסקסואליות והיה רוצה לשנות את הזכות להפלות, המעוגנת בחוקה.

      ומהעבר השני, טכנוקרט עם קבלות

      ומנגד עומד נשיא דרום אפריקה לשעבר, תאבו מבקי שמעולם לא שאף להיות פופולרי ולעיתים אף נראה כי הוא נהנה לחזק את תדמיתו המרוחקת. הבה נודה בכך, להיות יורשו של נלסון מנדלה הנערץ היא עבודה קשה ויש פרשנים הסבורים כי מבקי החליט מהתחלה "לשחק" את תפקיד הבירוקרט והאינטלקטואל לעומת לנסות ולהתחרות על הפופולריות לה זכה מנדלה.

      מבקי נולד במחוז הכפרי הקייפ המזרחי להורים מורים ונועד לחיי מנהיגות עוד מילדות. שורה של דמויות אב חינכו אותו, לרבות מנהיג המאבק באפרטהייד אוליבר טמבו.

      כששהה בגלות באנגליה ולמד באוניברסיטת ססקס, מעבר להערצה של חבורת מונטי פייטון הוא שישמ כדובר ה-ANC בלונדון וכוכב עולה במפלגה. מבקי פעל רבות לביטול האפרטהייד, ואופיו הידידותי ופקחותו הרבה סייעו לשכנע את ממשלות המערב להטיל סנקציות על המשטר הלבן בדרום אפריקה. לאחר הבחירות של 1994 נבחר מבקי באופן אישי על ידי מנדלה לכהן כסגנו בממשלה החדשה. ב-1997, התמנה מבקי לנשיא החדש של ה-ANC.

      השנים האחרונות מוכיחות כי מבקי הותיר אחריו מורשת כלכלית מכובדת. קצב צמיחה מרשים, חצי מיליון משרות נוצרו בכל שנה במשך שמונה שנים והמדינה משכה השקעות זרות. לגבי העוני שלא נפטר טוען מבקי, ש"זה בלתי אפשרי לפתור בעיות בנות 350 שנים ב-13 שנה של שלטון דמוקרטי". אנשים שנפגשו עם מבקי מתארים אותו כ"אחד האנליסטים המבריקים" וזוקפים לזכותו את השגשוג הכלכלי.

      הביקורת נגד מבקי צצה כלפי הגישה שלו למשבר הפוליטי בזימבבואה השכנה. מבקי, המעדיף דיפלומטיה שקטה, ספג ביקורת על סירובו לגנות את הנשיא הרודן רוברט מוגאבה, שהביא את כלכלת זימבבואה, בין השאר, לקריסה. הסובבים את מבקי, כולל זומה, מתחו ביקורת קשה נגד מוגאבה אך מבקי דבק בשתיקתו. הוא העדיף לפעול מאחורי הקלעים ותוגמל כשמוגאבה הסכים לחתום על הסכם חלוקת שלטון עם האופוזיציה לפני מספר חודשים.

      ביקורת קשה ביותר ספג מבקי בעקבות טיפולו במגיפת האיידס. כשהפך לנשיא גברו התקוות שהוא יתגייס למאבק במגפה, אך אלו נתבדו כשמבקי צידד במדענים וברופאי אליל, שטענו כי נגיף ה-HIV אינו גורם לאיידס והתנגד למתן תרופות לחולים, ארגוני זכויות אדם לא קיבלו אישור להקים מרכזי טיפול ומאות אלפי בני אדם מתו מהמחלה בזמן כהונתו. מבקי לא נשבר, ומבקריו טוענים שחוץ מעקשנות פוליטית, הוא פשוט לא רצה "לבזבז" משאבים יקרים והעדיף לתת לעניים פשוט למות.

      הכל עוד פתוח

      בתוך הקלחת הזו צצה מפלגת "קונגרס העם" (COPE), שהעומדים בראשותה הם מוסואוה לקוטה, שר ההגנה לשעבר ולוחם חירות ומבהזימה שילווה, מנהיג הקומוניסטים לשעבר. המפלגה הזו הוקמה בשנת 2008, על ידי פורשים מה-ANC ומהווה את האתגר המשמעותי הראשון לשלטון היחיד של ה-ANC
      .

      השקתה של המפלגה החדשה היוותה רגע מכריע בהיסטוריה הפוליטית של דרום אפריקה שלאחר האפרטהייד. המפלגה צפויה לזכות בפחות מ-10% מהקולות, דבר שיותיר את ה"ברית הדמוקרטית" הלבנה בראשות הלן זילה כאופוזיציה העיקרית. אך כוחה וגדולתה היא בזעזוע יסודות ה-ANC. הפוליטיקאים של COPE גייסו תמיכה בקרב המעמד הבינוני, אותו מייצג בגאווה שילווה בן ה-50, בעבר תומך נלהב במאו וכיום נהנה לעשן סיגרים ומחזיק בבעלות קו לייצור יינות. "אנחנו מפלגה שנולדה על מנת להגן על הדמוקרטיה", טוען שילווה ומוסיף "אנו מאמינים שהריקבון יוביל את המדינה בכיוון שגוי". ריקבון זה הוא, כמובן, אישומי השחיתות שעמדו נגד זומה. "אנשים קיבלו את המסר המוטעה. העובדה שה-ANC שיחררה אותנו [מהאפרטהייד] אינה מהווה סיבה ללכת בעקבותיה בעיוורון", דברי שילווה.

      איש אינו יכול לחזות מהו היקף התמיכה שתקבל COPE בבחירות, או כיצד היא באמת תשפיע על הפוליטיקה במדינה, אך לאחר 14 שנים תחת שלטון מפלגת ה-ANC, אין ספק שרוחות של שינוי מורגשות באוויר.