היום לפני: אלוהים הוא מייקל ג'ורדן

מסע ההרג המפורסם ביותר בארצות הברית אירע בעיירה קולומביין שבקולורדו. ב-20 באפריל 1999 יצאו אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17 למסע רצח בבית ספר תיכון, במהלכו הרגו 12 תלמידים ומורה, לפני שהתאבדו. המקרה והשלכותיו תועדו בסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין". נושאים טעונים רבים הושמו במרכז הדיון הציבורי בארה"ב בעקבות מעשי השניים, ביניהם הזכות להחזיק נשק, מצבם של תלמידים מנודים, התרבות הגותית, האיום כתוצאה מהפצת רעיונות אלימים באינטרנט והשימוש של בני נוער בתרופות אנטי דכאוניות.

אריק האריס הקים ב-1996 אתר אינטרנט בו סיפר על שנאתו ההולכת וגוברת לחברה. הוא חשף באתר את רצונו לרצוח את מי שהכעיסו אותו. האריס וקלבולד השתייכו לקבוצה שכינתה עצמה "המאפיה של מעילי הגשם", שהתגאתה בבעלות על מלאי נשק עצום של רובים ופצצות מאולתרות שנבנו על פי הוראות שנמצאו באינטרנט.

השניים פרצו לבית הספר וירו בתלמידים בקפיטריה. חלק מהתלמידים נורו מטווח קצר, יותר מפעם אחת, בסגנון הוצאה להורג. זמן רב עבר לפני שהמשטרה קיבלה את ההודעה על המעשה. בינתיים הצליחו הרוצחים להגיע לספריה ולהרוג גם שם מספר תלמידים. אחרי הירי בספרייה, השניים התאבדו. שלושה נערים נוספים נעצרו בחשד למעורבות ברצח.

נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, שלח תנחומיו לעיר קולומביין ולבית הספר התיכון, בו למדו 1,800 תלמידים. זמן קצר לאחר מסע ההרג, סגן הנשיא אל גור תמך בחקיקה לאמצעי פיקוח קשוחים יותר על מכירת נשק, אך הקונגרס לא שיתף פעולה עמו.

באפריל 2001 זכו משפחות הקורבנות ב-2.5 מיליון דולרים בתביעה נגד הורי הרוצחים והאנשים שמכרו להם את הנשק. שמונה שנים לאחר מכן, סטודנט דרום קוריאני בן 23 רצח 32 בני אדם ואת עצמו באוניברסיטת וירג'יניה טק.

ב-20 באפריל 1974, גבה הסכסוך בצפון אירלנד את קורבנו האלף. ציון הדרך נרשם על רקע שורה של מהומות אלימות, שנמשכו יומיים. האלימות הגיעה לשיאה במותו של בעל תחנת דלק בשם ג'יימס מרפי במחוז פרמנף. גופתו של מרפי, קתולי, נמצאה זרוקה לצד הדרך. הוא נורה בחזהו מטווח קצר. יממה לפני כן, נורה למוות קתולי נוסף. ג'יימס קורבט, בן 20, נורה בראשו על ידי שני חמושים בשולי בלפסט. באותו יום, השופט המחוזי גארט מק'גארת' נפצע קשה מירי. במחוז אחר התפוצצה מכונית תופת. שוטר ואדם מבוגר נפצעו.

אירלנד הוכרזה כעצמאית ב-6 בדצמבר 1921. בהסכם העצמאות בחרו שישה מחוזות להישאר חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה, וקיבלו מעמד של שלטון עצמי - כך פוצל האי בין צפון אירלנד הפרוטסטנטית ברובה לבין מדינת אירלנד, או הרפובליקה של אירלנד, החופשית והקתולית. בשנות השישים, לבשו שאיפות העצמאות של צפון אירלנד אופי טרוריסטי. השלטונות הבריטיים השתמשו בחקיקת חירום דרקונית על מנת לדכא את המחתרת האירית (ה-IRA) והממשלה המקומית אימצה מדיניות של אפליה כנגד המיעוט הקתולי.

המתח הגיע לשיא לאחר שצנחנים בריטים בעיר דרי הרגו 14 אזרחים בלתי חמושים. "יום ראשון העקוב מדם", כונה אותו יום ב-30 בינואר 1972, שהונצח בתרבות הפופ בלהיט של U2. צפון אירלנד עמדה אז על סיפה של מלחמת אזרחים.

בשנות ה-90 הוחלפה הנהגת השין פיין (הזרוע הפוליטית של ה-IRA ) בהנהגה מתונה יותר, וכך החל תהליך שלום בניצוחו של ראש ממשלת בריטניה ג'ון מייג'ור. "הסכם יום שישי הטוב" ב-1998 איפשר יצירת גופים בהם יוצגו כל הזרמים באירלנד הצפונית, וכלל הוראות בדבר זכויות האזרח, שחרור אסירים ופירוק מנשק.

ב- 2002 הושעתה פעילות ה-IRA וב-2005 הודיעה המחתרת האירית כי היא מתפרקת מנשקה, זונחת את המאבק האלים וממשיכה את מאמציה להשתחרר מהבריטים בדרכים פוליטיות. עד לחתימה על "הסכם יום שישי הטוב", נהרגו מעל 3,000 בני אדם כתוצאה מהסכסוך.

ב-20 באפריל 1986, קלע שחקן השיקגו בולס מייקל ג'ורדן 63 נקודות מול בוסטון סלטיקס, והפך לכדורסלן שקלע את מספר הנקודות הרב ביותר אי פעם במשחק פלייאוף ה-NBA, שיא שלא נשבר עד היום. הבולס אמנם הפסידו במשחק 135:131, מה שלא מנע מלארי בירד להחמיא לכוכב העולה: "היום נגלה בפניי אלוהים, מחופש למייקל ג'ורדן". לאחר המשפט המפורסם של בירד דבק בג'ורדן הכינוי "אלוהים" לאורך הקריירה.

מעונת המשחקים 1986-87 החל ג'ורדן, עד אז כוכב עולה, לבנות קריירה של שבירת שיאים ב-NBA. באותה עונה, הוא קלע בממוצע 37.1 נקודות במשחק אחד מתוך שבעה משחקים רצופים, בהם עמד ממוצע הקליעות שלו על למעלה מ-30. ג'ורדן קלע למעלה מ-40 נקודות בתשעה משחקים רצופים ואף הצליח לקלוע במשחק אחד 23 סלים רצופים וקבע בכך שיא NBA. ב-1986-87 הפך ג'ורדן לשחקן הראשון מאז ווילט צ'מברליין שקלע 3,000 נקודות או יותר בעונה אחת.

"ספורטס סנצ'ורי", תוכנית הביוגרפיות של ESPN, הכתירה את ג'ורדן לספורטאי הצפון אמריקאי הגדול ביותר במאה ה-20. שחקן הבייסבול האגדי בייב רות' הגיע למקום השני. בתחילת החודש, נבחר רשמית מייקל ג'ורדן להיכל התהילה של הכדורסל.

ג'ורדן סיים את הקריירה המפוארת שלו לפני שש שנים כשבאמתחתו שש אליפויות NBA, חמישה תארי MVP, שתי מדליות זהב אולימפיות (1984 ו-1992), שתי פרישות מתוקשרות, שני קאמבקים ו-32,292 נקודות (ממוצע של 30.1 למשחק). בטקס ההכרזה על בחירתו בחר ג'ורדן להודות לדין סמית', מאמנו בצפון קרוליינה, עימו זכה באליפות המכללות ב-1982: "אין סיכוי שאף אחד מכם היה זוכה לראות את מייקל ג'ורדן אלמלא דין סמית'".

נפוליאון השלישי (1808-1873) - שארל לואי נפוליאון בונפרטה, הידוע כנפוליאון השלישי. מדינאי צרפתי וקיסר צרפת

אדולף היטלר (1889-1945) - ראש המפלגה הנאצית, פיהרר גרמניה ומנהיג הרייך השלישי

חואן מירו (1893-1983) - אמן ספרדי

פאט רוברטס (1936 - ) - סנאטור רפובליקני

ראיין או'ניל (1941 - ) - שחקן אמריקאי, "סיפור אהבה", ובעלה לשעבר של פארה פוסט

ג'סיקה לאנג (1949-) - שחקנית קולנוע אמריקנית, זוכת פרס האוסקר

כריסטופר רובין מילן (1920-1996) - בנו של הסופר א.א. מילן, שימש כהשראה לדמותו של כריסטופר רובין הילד בספרי "פו הדב" האלמותיים