פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אסור לנתניהו להיכנע לליברמן

      לדברי ד"ר מתיו סילבר, הסרבנות של ממשלת ישראל למתווה אנאפוליס עלולה להביא לעימות עם ממשל אובמה. על רה"מ להתעשת

      בתולדות ארה"ב, למלים "ועידת אנאפוליס" מעמד מכונן, משום שהן מציינות אירוע בסוף המאה ה-18, שהביא לגיבוש משטר חוקתי לדמוקרטיה החדשה. בתולדות הציונות, אותן המלים מתעתדות לציין תהליך שישנה את מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב, ובעצם את פני מדינתנו. השאלה שתובהר בשבועות הקרובים היא האם המלה "אנאפוליס" תסמן הליכה מוסכמת לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, או שמא היא תצביע על הידרדרות מסחררת בינינו וארה"ב, משבר שבתקופה של האטה כלכלית גלובלית עלול להביא אותנו אל נקודת האל-חזור של צמצומים בסיוע שמוענק למדינת ישראל?

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה כבר אמר את שלו בנושא אנאפוליס. בנאום חשוב שנשא באנקרה, בירת טורקיה, כשהצהיר כי ארה"ב לעולם לא תצא למלחמה כללית נגד האסלאם, דאג אובמה לשגר התראה לירושלים בהזכרה מפורשת של "אנאפוליס." בנאום הנשיא הסתמן מאמץ מחושב לקבוע גבולות אולטימטיביים במדיניות החוץ של ממשלתו החדשה.

      דבריו בטורקיה אף הזכירו את "נאום ברלין" של הנשיא קנדי ב- 1963, בו המנהיג הכריזמטי הליברלי האחרון שישב בבית הלבן סימן את הקו האדום במערכה האמריקאית במלחמה הקרה. מלותיו המפורסמות של קנדי – "Ich bin ein Berliner"- היו מיועדות לשבור את הבדידות שתושבי מערב גרמניה חשו, מול החומה. הצהרתו הדומה של אובמה בטורקיה, על שותפות משפחתו בגורל המוסלמי, מיועדת לשבור את הבדידות שמורגשת בעולם המוסלמי היום, ובעצם להפיל את חומת הרטוריקה שנבנתה בינו לבין הדמוקרטיה האמריקאית בהצהרות המיליטנטיות הרבות שהושמעו בימי ממשל בוש.

      קשה להמעיט בחשיבות תמורה זו שנשקפת בנאום אנקרה של אובמה. מבחינתו נוסחות "אנאפוליס" אינן רק ההמשך הישיר של מדיניות ממשלים קודמים בארה"ב, שגם דגלו בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. אלא המחויבות לאנאפוליס היא חלק של מערך אסטרטגי להכללת העולם המוסלמי בהידברות על שינויי משטר ודמוקרטיזציה בדרכי שלום.

      יש לאובמה ולשרת החוץ שלו הילרי קלינטון לא מעט צרות עכשיו במדיניות חוץ. בזמן הקרוב הם יתעסקו בקדחתנות גם מעבר למזרח התיכון, במיוחד בנוגע למדיניות הסירוב של צפון קוריאה בנושא הגרעין. כמו כן, ממשל אובמה יפעל באינטנסיביות באזורים אחרים של המזרח התיכון, בהם יתחייבו נסיגה מסודרת, ככל שניתנת, של כוחות אמריקניים מעיראק, ואוריינטציה אפקטיבית כלפי המשטר הבעייתי באירן. זה במכלול סבוך, אך אסור לממשלת נתניהו לאחוז באשליות לגבי הסיכוי שאובמה יעלים עין מהמתרחש כאן בו בזמן שהתנחלויות יורחבו, או שר החוץ ימשיך לנפח איומים. מנאום אנקרה הדרך למעורבות אקטיביסטית בעניינו קצרה, ובעצם כבר נסללת. ממשל אובמה מכריז על מתווה אנאפוליס כאקסיומה בל תעבור.

      מחול קטלני

      דוברים בממשלתנו ניסו היום להפיג מתחים בשיחות שניהל בירושלים השליח האמריקני המיוחד ג'יורג' מיטשל, אך דבריהם נשמעו מאולצים. נוכח הצגתו המבישה של ליברמן, קשה לדמיין כיצד שר חוץ ישראלי חדש היה יכול לצאת לדרכו באופן פרובוקטיבי יותר, ויעיל פחות. נאומו הפתיחה של ליברמן במשרד החוץ היה גדוש בעקיצות בלתי מדויקות ומיותרות על תהליך שלום שנוהל על ידי בן הזוג של מזכירת המדינה האמריקאית החדשה. כמו כן, בנאומו של ליברמן נקברו הסתייגויות ישראליות לגיטימיות בבליל בומבסטי נגד אנאפוליס.

      ליברמן יכול היה לטעון, כי כעת לא נשקף בשטח פרטנר פלסטיני ריאלי להליכה מוסכמת בתהליך שלום. היה ניתן להביע סייגים הכרחיים מנוסחת "שטחים תמורת שלום" באור חוויית שדרות בשנים שחלפו מאז ההינתקות מעזה. טוב היה עושה שר החוץ החדש לו יזם דיאלוג מעמיק בין וושינגטון וירושלים באשר לשאלה כיצד הקמת מדינה פלסטינית, וגם נסיגת כוחות מעיראק, ישולבו עם חובתו של העולם הדמוקרטי להיאבק נגד משטר קנאי בטהרן שמפתח יכולת גרעינית בו בזמן שהוא מדבר על השמדת מדינת היהודים. במקום זה ליברמן הפך את ועידת אנאפוליס למילת קוד למשבר מתפתח בין ארה"ב ולבין ישראל, אף לפני שראש הממשלה החדש שלנו הספיק לפגוש בתפקידו את נשיא אמריקה. דיפלומטיה למופת.

      אם היועץ המשפטי לא יפסול את המשך כהונתו של ליברמן כשר חוץ, אסור לראש הממשלה להיכנע לשיקולי קואליציה, ולהמשיך לרקוד עם ליברמן במחול קטלני של שוטר רע ושוטר טוב מול וושינגטון. לאובמה כבר אין סבלנות לקולות דואליים מירושלים, אחד מיליטנטי והאחר פרגמטי. הנשיא האמריקאי החדש הנו אדם שקול, אך בנסיבות השעה ממשלו נוקט בצעדים מרחיקי לכת שרק לפני שנה היו מטריפים את שכל הציבור.

      בחודשים הללו מתפרקות ישויות כלכליות, שבמשך דורות סימלו את המשק האמריקאי. ויחד עם זאת, תקציב הממשל מתבקע בגירעונו למימדים בלתי נתפסים. בקונסטלציה זו, כלום סרבנותה של ממשלת נתניהו להשלים עם צווי אנאפוליס לא עלולה לשמש עילה לחשיבה מחודשת בקונגרס על מתן סיוע לישראל בהיקף המסורתי? הרי מוסכמות חברתיות-כלכליות באמריקה כבר ירדו מהפרק שם, ללא מצמוץ עין. האם "אנאפוליס" תהפוך למילת הקסם להיעלמות העוגן האסטרטגי החשוב ביותר למדינתנו?

      ד"ר מתיו סילבר הינו ראש החוג ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית עמק יזרעאל.