פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ציר התנועה שמאיים להבעיר את חברון

      צה"ל מתכנן לפתוח לתנועת פלסטינים ציר ליד היישוב היהודי בעיר. מתנחלים: "מחזקים את הרשות על חשבון דם יהודי. לא נשב בשקט"

      עשרים דקות לאחר הפיגוע בבקעת הירדן שבו נרצחו שני שוטרים, הביפרים כבר צפצפו. הראשונים להגיב היו ועד מתיישבי בנימין. מיד אחריהם היו אלה ארגון חומש תחילה וועד מתיישבי השומרון. בהמשך הערב דאגו גם ועדי יתר האזורים בגדה המערבית לשגר את תגובותיהם על האירוע הקשה ולהטיל על הממשלה את האחריות להתרחשותו.

      לכולם היתה פחות או יותר אותה גרסה. בוקר קודם לכן, לפני כחודש, החל צה"ל לפרק את מחסום בית איבא הסמוך לשכם, כחלק מסל הקלות נרחב שמעניק שר הביטחון אהוד ברק לפלסטינים בגדה. הורדת המחסום, לפי המתנחלים, היא הגורם שהביא לרצח שני השוטרים. ממש כמו בפיגוע הגרזן בבת עין לפני שבועיים, גם במקרה הזה טענו המתנחלים כי הסרת המחסום פוגעת בביטחון. זאת אף כי המרחק בין בית איבא למקום הפיגוע בלב כביש הבקעה הוא קרוב לארבעים ק"מ, ולמרות טענת גורמי ביטחון, לפיה סביר שמכיוון זה הגיעו המחבלים.

      בשנה החולפת כבר הסיר צה"ל מאות מחסומים ברחבי הגדה, מה שמאפשר מעבר לתנועת כלי רכב פלסטינים. בנוסף למחסום בבית איבא, פורקו גם מחסום א-רם הסמוך לרמאללה, מחסום בית הערבה שבצפון ים המלח ומחסום יהודה שבאזור חברון, והרשימה עוד ארוכה.

      במקביל, הכניס צה"ל מאות שוטרים פלסטינים, שחלקם אומנו על ידי כוחות אמריקאים בירדן אל תוך הערים ג'נין וחברון, וכן הוקמו למעלה משלושים תחנות משטרה פלסטיניות חדשות. המטרה: לחזק את שלטון הרשות ולנקר את עיני הפלסטינים ברצועת עזה. המתנחלים אמנם זועמים, אבל זה לא מפריע לשר הביטחון להמשיך במדיניות הסרת המחסומים.

      ההתחייבויות למזכירת המדינה האמריקאית לשעבר קונדוליסה רייס להקל את חיי הפלסטינים, היא כנראה מה שמוביל את מערכת הביטחון במדיניות ההקלות. דומה, כי סבלנותם של המתנחלים עומדת לפקוע וכי חסר רק עוד כביש או מחסום אחד שיביא לפיצוץ. המחסום הזה נמצא בחברון, ולא מעט גורמים באזור טוענים, שזהו הגפרור שיצית את חבית הנפץ הטעונה גם כך.

      בין קרית ארבע למערת המכפלה

      בפיקוד המרכז מתכננים לפתוח לתנועת כלי רכב פלסטינים את ציר ציון. מדובר בכביש המשתרע על פני כ-700 מטר ומחבר בין קרית ארבע למערת המכפלה וליישוב היהודי בחברון. ב-1994 נסגר חלק מהציר לתנועת יהודים בעקבות הירצחם של מרדכי ושלום לפיד, תושבי חברון, ובתחילת האינתיפאדה השנייה נסגר הכביש לחלוטין לתנועת כלי רכב פלסטינים. תחילת הכביש היא ביציאה מקרית ארבע, מקום הרצח של דוד כהן וחזי מועלם ב-2001, אשר עובר בסמיכות לבתי פלסטינים בחברון בדרך מפותלת משובשת וצרה, עד לפתח מערת המכפלה.

      ההחלטה לפתוח את הציר מחדש לתנועת כלי רכב פלסטינים עוררה את היצרים בקרב המתנחלים. בצה"ל ובמנהל האזרחי לא ששים לספר על המועד המדויק של פתיחת הציר, מחשש למהומות מתנחלים. יחד עם זאת, המנהל האזרחי כבר נמצא בתהליכים מתקדמים של עבודת מטה, במסגרתה התבקשו הפלסטינים הגרים בסמיכות לציר להגיש בקשה לאישור מעבר רכבם במקום. לפי התכנון, עד סוף החודש ייפתח הכביש לתנועה. יהודים ינועו במקום כהרגלם, לצד שכניהם הפלסטינים.

      "מדובר בהחלטה שנבעה ממספר הערכות מצב שבוצעו בפיקוד", אמר גורם צבאי, "והסכנה לשפיכות דמים, כפי שטוענים המתנחלים, היא לא שונה מהמצב הנוכחי. אנו רואים שמאז שישנה פעילות של המשטרה הפלסטינית, המצב הביטחוני בעיר התחזק. לטענתו, "בימים אלה אנחנו בעיצומו של בידוק ביטחוני לקראת פתיחתו מחדש. כל רכב שיגיע יעבור מספר בידוקים ולא יעבור ללא אישורים סופיים שלנו". בנוסף, לקראת הפתיחה, יאוכלס גם בית המריבה, הצופה על הכביש, בחיילים שימוקמו במבנה.

      בשטח כבר הוקמו מספר עמדות בידוק. המנהל האזרחי נמצא בתהליכי סיום של אישור כלי הרכב שיורשו לנוע בציר, אבל המתנחלים עצמם מאיימים להבעיר את חברון אם הציר אכן ייפתח.

      "האמת כתובה בדם"

      "ההיסטוריה של פתיחת צירי תנועה לפלסטינים הוכיחה באופן עקבי שכל אירוע כזה נותן יותר חופש לטרור ומאפשר יותר פיגועים. האמת הפשוטה הזו כתובה בדם על כל כבישי יהודה ושומרון", אומרת אורית סטרוק, מראשיי היישוב היהודי בחברון. סטרוק וחבריה שלחו אינספור מכתבים לאלוף פיקוד המרכז גדי שמני במטרה למנוע את פתיחת הכביש. לדבריה, רק לאחר התערבות של חברי כנסת מהימין, הואיל האלוף לחזור אליהם במכתב תשובה לקוני.

      "עד עכשיו לא קיבלנו מפרט של התנאים הביטחוניים שצה"ל יציב בפתיחת הציר. באיזו רמה תהיה הבידוק, איפה יוצבו המחסומים, מי יבדוק את הפלסטינים, ובאילו תנאים הכביש יהיה סגור. אלה שאלות שהחיים שלנו תלויות בהן", אומרת סטרוק. "בכל יום מנפצים שמשות של כלי רכב ישראליים בכבישים באיו"ש. אם המצב הביטחוני בחברון הוא כל כך טוב ואפשר לפתוח את הציר, אז למה לנו אסור להיכנס לשכונות הערביות? האפרטהייד האמיתי הוא שליהודים מותר להסתובב רק בשלושה אחוזים משטח העיר, כשלערבים מותר להסתובב ב-97%, אז איפה כאן ההפרדה האמיתית? רוצים לחזק את מעמדו של אבו מאזן על חשבון דם יהודי, זה מזעזע".

      גם הפלסטינים לא מתלהבים

      בינתיים, המתנחלים לא מחכים לפתיחת הציר. לפני כשבוע וחצי פרצו כמה עשרות צעירים לשכונת ג'אבל ג'וער שבעיר וניפצו שמשות של 15 כלי רכב פלסטיניים בתגובה. "אני מבטיח לך שמה שהיה בג'אבל ג'וער זה רק הקדימון למה שיקרה אם יפתחו את הציר", אומר פעיל ימין. "אם ברק חושב שאנחנו נשב בשקט כשהוא מפעיל שעון חול עד לרצח הבא, הוא טועה בגדול. לא נאפשר את פתיחת הציר. אם לנו לא יהיה ביטחון, אז למה שלערבים כן?".

      למרבה ההפתעה, גם הפלסטינים וארגוני השמאל לא ממש מתלהבים מפתיחת הציר. "כמובן שהציר צריך להיות פתוח, אבל החשש שלנו הוא שהבידוק הקפדני, ומתן האישורים לכלי הרכב יקשו את החיים על התושבים המקומיים ויאפשרו פיקוח נוסף לצבא ולמנהל האזרחי על חייהם", אומרת חגית בק, פעילת ארגון "נשות ווטש". "כבר הקימו את מגדלי השמירה, וכל מכונית שתגיע תעבור בידוק, מה שיאפשר מנגנון שליטה נוסף לצבא. תארו לעצמכם שברחוב הראשי בעיר שלכם יהיה מחסום כל כמה עשרות מטרים. למה שהם לא יוכלו לנוע כרגיל כמו בכל עיר רגילה? האיומים של המתנחלים לא מפחידים, כי הם גם ככה עושים פוגרומים כל הזמן, אבל גם הם יודעים שהציר לא יכול להישאר כביש אפרטהייד לנצח".

      "מי שרוצה לבצע פיגוע יצליח"

      עיסא עמרו, מהנדס תושב חברון בן 49, כבר רגיל לאלימות המתנחלים. גם הוא כבר יודע לדקלם בעל פה את טענות המתנחלים בעניין פתיחת הציר, אבל הוא בעיקר מודאג. "המנהל האזרחי הודיע שהתנועה על הציר תותר רק לרכב אחד לכל משפחה, אבל מה עם היתר?", הוא שואל. "אם יבואו חברים או משפחה מחוץ לעיר לבקר, הם פשוט לא יוכלו להיכנס. שלא לדבר על הבידוקים הקפדניים והפולשניים של משמר הגבול. חוץ מזה, יש לנו ניסיון רע עם פתיחת צירים לתנועה. כבר הבטיחו לנו לעבור ברחוב השוהדא, שהוא הרחוב המרכזי הסמוך למערת המכפלה, אבל אחרי אלימות של המתנחלים אף אחד כבר לא עובר שם והפסיקו להוציא לנו אישורים. אני בטוח שאחרי תקופה קצרה, גם ציר ציון ייסגר עבורנו".

      עמרו מתגורר בשכונת תל רומיידה, אליה מוביל הציר, "תאמין לי שמי שרוצה לבצע פיגוע, יצליח, בלי קשר לכביש. אם אני טרוריסט, אני יכול ללכת לכביש מספר 60, שמוביל לקרית ארבע בלי בעיה ולבצע שם את הפיגוע, אז למה להמתין בציר? היום יש לנו משטרה בחברון שעושה את העבודה שלה בצורה טובה ולא מאפשרת לאף אחד להחזיק כלי נשק בבית. אני מאוד אשמח לנסוע בציר, אבל אני בטוח שזה יוביל לפיקוח יתר על הפלסטינים ולא יועיל כפי שהיינו רוצים".

      לדברי עמרו, האווירה המתוחה בין המתנחלים לפלסטינים מורגשת באוויר. "אני חש שהמתנחלים אלימים מאוד בימים אלה והם מנסים וינסו לקבוע עובדות בשטח באמצעות כוח. לצערי, המשטרה יכולה אבל לא רוצה לעצור אותם. מספיק שיעצרו שניים מהם והאלימות תמנע. לא יודע למה זה לא קורה, כנראה שיש לחיילים פקודות מלמעלה".

      שאלת אבו מאזן

      ומה לגבי חיזוק אבו מאזן? בחברון עצמה, שמרבית תושביה נחשבים לתומכי חמאס, מתקשים לקשר את פתיחת הציר לחיזוקו של מנהיג הרשות. "אף אחד לא מקשר בין אבו מאזן לפתיחת הציר", אומר עמרו. "למען האמת, אנחנו לא רואים שום תוצאות בשטח מאז הדיונים. אני אוהב את אבו מאזן, אבל גם הצבא אמר לנו שהציר ייפתח לטובת שיפור המצב ההומניטרי שלנו, כך שאף אחד לא זוקף את פתיחת הכביש ליו"ר".

      כשסטרוק שומעת את הדברים, היא זועמת. "אני פשוט מתקשה להבין את ההיגיון. אפילו הם אומרים שזה לא מחזק את הרשות אז למה לאפשר רצח של יהודים? משטרה פלסטינית? מבחינתנו זה אותו הדבר כמו מחבלים. מכינים כאן פשוט מתכון לפיגועים. אין מה לעשות, הערבים עדיין רוצים לרצוח יהודים, ככה זה היה וזה לא ישתנה".

      לדבריה, "יש תאוות רצח יומיומית. אם פותחים את הכבישים, תפתחו את כל העיר. אם כדור נופל לי מהמרפסת של הבית, אני לא יכולה לגשת להביא אותו, אז למה שלהם יהיה מותר לנסוע בכביש היחיד שלנו מותר לנוע? אנחנו לא צריכים שדם יהודי יישפך כאן בגלל שמישהו החליט שצריך להקל את חיי הפלסטינים. הם רוצים להגיע הביתה עם הרכב? שיימצאו כביש אחר".