עימות חזיתי במציאות

לפני שלושים שנה נפגע לינקולן הולמס בתאונת דרכים. חלק בודד ממוחו ניזוק. כתוצאה מהפגיעה נותר הולמס ללא יכולת לזהות פרצופים בכלל והפך ל"עיוור פנים".

הולמס הודה כי לעתים קרובות חש בדידות בשל מצבו והוסיף: "המחשבה על איבוד משהו כה בסיסי, כמו היכולת לזהות פרצופים איננה רק קשה לדמיון, היא גם מבהילה".

כאשר הראו להולמס סידרת שיקופיות של חפצים דוממים הוא זיהה אותם ללא קושי, אך לא הצליח לזהות תמונה של מרילין מונרו. אפילו כשהוצגה לו תמונה של עצמו הוא לא ידע במי מדובר עד שנאמר לו כי זהו פרצופו.

"כאשר אנשים שואלים אותי האם כל הפרצופים נראים לי אותו דבר, אני משיב שלא, אך הפרצופים שאני רואה אינם מזכירים לי אף אחד שאני מכיר".

מקרהו של הולמס הביא לתגלית כי חלק מסוים במוח, החלק שנפגע אצלו, אחראי לזיהוי פרצופים. חלק זה במוח מגורה כאשר אנו מסתכלים על פרצופים, אך אינו משמש בזיהוי שום אובייקט אחר. מומחים מעריכים כי חלק זה הוקצה במיוחד למשימה המורכבת של פיענוח פרצופים, כיוון שיש לה תפקיד חיוני בחיי היומיום.