נערת הזוהר

השחקנית חנה רובינא נחשבה לגברת הראשונה של התיאטרון העברי בכלל, והסמל של תיאטרון הבימה בפרט. רובינא נולדה ברוסיה בשנת 1889 והצטרפה לתיאטרון הבימה כבר בהצגה הראשונה שהעלה ב-1919. ב-1928 היא עלתה ארצה יחד עם קבוצת שחקני הבימה.

רובינא זכתה לתהילת עולם על במת התיאטרון, במיוחד בזכות התפקיד איתו היא מזוהה ביותר, הכלה לאה בהצגה "הדיבוק" (1922). בשנות השלושים של המאה ה-20 היתה רובינא דמות נערצת בקרב הישוב בארץ, והמשיכה כל חייה להיות דמות פופולרית, גם אם שנויה במחלוקת בשל אישיותה הנונקונפורמיסטית.

היא ניהלה רומן עם אלכסנדר פן, מהדמויות הבולטות של ראשית הבוהמה התל אביבית, והביאה לעולם את בתה הזמרת אילנה רובינא. על שמה של חנה רובינא קרוי רחוב בשכונת תל ברוך בצפון העיר.