הסופר עמוס עוז טוען כי משיחות שקיים עם חיילים ששירתו במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, עולה כי "ישראל דחפה את הקווים האדומים שלה הרחק מעבר להיכן שהיו בעבר". עוז אמר את הדברים ל"ניו יורק טיימס" בראיון שפורסם היום (שני) לקראת יום הולדתו ה-70 ולרגל צאת ספרו "חרוזי החיים והמוות" בתרגום לאנגלית.
לדברי עוז, "ב-1967 נלחמה ישראל באזורים עירוניים מאוכלסים בכבדות כשצלפים ירדנים מתחבאים מאחורי אוכלוסייה אזרחית. למרות זאת, רחובות לא יושרו על ידי בולדוזרים". עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הוסיף כי הוא תמך במתקפה בעזה, אך ציפה כי היא תימשך כמה ימים ולא שלושה שבועות. הכתב סטיבן מקלרוי, מציין כי עוז אוחז ב"תקווה צנועה" כי ממשלת נתניהו, שאינה מחויבת לרעיון המדינה הפלסטינית ושאינה מוכנה לוויתורים בירושלים, תפתיע אותו.
מרבית הראיון עוסק בכתיבתו של עוז ובנטייתו להפריד בין הכתיבה הפוליטית לכתיבה הסיפורית. לצורך כך משתמש עוז בשני עטים, השחור והכחול. "אני לעולם לא מערבב ביניהם", סיפר עוז, "האחד הוא כדי לומר לממשלה ללכת לעזאזל והשני הוא כדי לספר סיפורים". עם זאת, מציין עוז כי האקלים הפוליטי מקשה על עבודתו: "זה מאוד לא פשוט לכתוב סיפורים ונובלות בליבה של דרמה פוליטית".
עוז מצייר עצמו בראיון כאחד מראשוני המיעוט שהתנגד לכיבוש השטחים וההתיישבות בהם. "כשאני וחבריי התחלנו לתמוך בפתרון שתי המדינות בשנת 1967, היו כל כך מעט מאיתנו - היינו יכולים לערוך את האסיפה הלאומית שלנו בתוך תא טלפון ציבורי".
עמוס עוז: "ישראל עברה את הקווים האדומים"
עינב שיף
13.4.2009 / 10:02