המרד הערבי

19.4.1936 - מאורעות תרצ"ו פורצות. המאורעות, הידועות גם בכינוי המרד הערבי הגדול, החלו כאשר מנהיגי מדינות ערב קראו לערבים שחיו במרכז הארץ לפתוח בשביתה כללית, כחלק מהתנגדות ליישוב היהודים בארץ. השביתה חסמה למעשה את כל נתיבי המסחר בין ישראל לבין המדינות הסובבות אותה.

הפרעות בתל אביב החלו בעקבות מה שנקרא על ידי העיתונות המקומית דאז, "מסע הרצח ביפו". יהודי יפו, נטו לפרש את הקריאה לשביתה כקריאה לבעקבות אותו בוקר של יום פורענות נרצחו 9 יהודים ו-57 בני אדם נפצעו כאשר סוחרים ועסקנים יהודים נכנסו למקום עבודתם ביפו. בסביבות הצהריים, לאחר שלוש שעות של אלימות, נודע בתל אביב על המתרחש והחלו פעולות נקמה ברחבי העיר כולה.

הפרעות נמשכו גם מחוץ לעיר במשך כמה שבועות, ובשל כך נוצרה הפרדה בין תל אביב לערים הסובבות אותה, שהתבטאה בהפסקה של התחבורה הציבורית ובעוצר לילי. המשפחות היהודיות שגרו מחוץ לתל אביב התקבצו כולן בתוך העיר, ורחבות העיר הקטנה התמלאו ביותר מ-12 אלף פליטים. המצב נמשך יותר מחצי שנה ונרגע רק לקראת דצמבר, כאשר מנהיגי מדינות ערב החלו ברגיעה והפסיקו את השביתה הכללית.