הקיץ הזה תלבשי גוטקס

תיאטרון "המטאטא" הוקם לפני 81 שנים על ידי י.מ. דניאל כבמה למחזות סאטיריים. בין הכותבים בולטים שעבדו עם התיאטרון היו עמנאול הרוסי, אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. התיאטרון נחשב פוליטי מאוד ודאג להגיב על המתרחש במדינה באמצעות מחזות זמר קצרים. המערכונים שלהם הפכו להיות הסלנג המקומי של תל אביב, ומשוררים וסופרים רבים אמרו כי זו הבמה היחידה בארץ בה קורה משהו אמיתי.

יחד עם זאת, התיאטרון סבל מהשוואה בלתי פוסקת לתיאטרון "הקומקום" אשר נפתח שנה קודם לכן, ונסגר בשל קשיים מנהליים. שלונסקי אף כינה את המטאטא "מעט התה שנשאר מן הקומקום".

שחקניו הידועים של המטאטא היו ירון לונדון, יעקב טימן, שמואל רודנסקי, ועוד. לאחר הקמת המדינה הלאומיות והפטריוטיות הלכו והתעצמו ומקומה של הסאטירה הצטמצם. התיאטרון החל לאבד מקהלו וכוחו, וב-1954 סגר את דלתותיו.

15.4.1949 הרקדנית מיה ארבטובה מתראיינת לראשונה לעיתון "לאשה" ומספרת על המאבק של הרקדנים הקלאסיים בארץ. ארבטובה, שאחראית לביסוס מעמדו של הבלט הקלאסי בארץ, עלתה ארצה בסוף שנת 1938, לאחר שהיתה רקדנית בלט מפורסמת ברוסיה ובארה"ב. היא החלה לרקוד בקברטים בבתי קפה על חוף הים, ועם הזמן פתחה בית ספר לבלט ברחוב יונה הנביא 38.

בין תלמידיה היו רינה שינפלד שעברה בהמשך ללהקת בת שבע, ויונתן כרמון, שהקים להקת ריקודי עם מוכרת. מיה נאבקה על מעמדה בעולם המחול הישראלי, שנטה יותר לכיוון מחול מודרני אקספרסיבי, וביקר חריפות את התרבות הארכאית והבלתי רלוונטית של הבלט הקלאסי. זו היתה תקופה של שבירת מסגרות שמרניות, והבלט נחשבה לאחת מהן. מיה המשיכה ונאבקה, ובשנות ה-50 ביססה את מעמדו של הבלט בארץ, ושל ביה"ס שלה.

בראיון היא אמרה "אחת המטרות שלנו היא להפוך את הבלט למושג עממי, כלומר, להחדיר את הבלט אל לב הקהל הרחב. ולהפוך אותו לפופולרי. הוא כבר תופס מקום חשוב מאד על הבמה ובקולנוע. לא רחוק היום בו יהיה הבלט נחלת הרבים.

השבוע לפני 54 שנים נפתחה החנות הראשונה של בגדי הים "גוטקס" בבעלות לאה וארמין גוטליב. הגוטליבים עלו לארץ מהונגריה ב-1949 עם שתי בנותיהם, יהודית ומרים. ארמין התחיל לסחור בבדים, ולאחר מספר שנים הוא פגש בסוחר שסיפק לו בד פלסטיק והם פתחו את "גוטליב", חנות למעילי גשם. החורף באותה שנה היה יבש וחם במיוחד, דבר אשר הוביל אותם להבנה שמעילי גשם זה עסק לא מספיק רווחי, ולהחלטה לעצב בגדי ים. לאה עיצבה, וארמין סיפק את הבדים ודאג לפן העסקי.

החנות הראשונה נפתחה ברחוב אלנבי והיתה למעצמת אופנה מהרגע הראשון. לאורך השנים זכו הדגמים של גוטליב בפרסים בינלאומיים, הוצגו על שערים של מגזינים כמו ווג וספורטס אילסטרייטד, ומכרו בחנויות המובילות ברחבי העולם. בשנות ה-60 "גוטקס" כבר היתה אחת משלוש חברות האופנה המובילות בייצוא של דגמים ישראלים לחו"ל. ב-2001 המשפחה מכרה לאיש העסקים לב לבייב 80 אחוזים ממניותיה.

17.4.2002 - "גן הבנים", אנדרטאות הנצחה לזכר חללי תל אביב שנספו במלחמות ישראל ופיגועי טרור, נחנך בפארק הירקון. האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל הנוף גדעון שריג והוקמה על מדשאות הפארק, בסמוך לספורטק.

הגן בנוי ממספר אנדרטאות, כאשר על כל אחת חרותים שמותיהם של חללי תל אביב בצורת מנסרות גרניט שראשיהן קטומים. בנוסף ישנו מחשב בכניסה לגן עם חומרים ביוגרפים על כל חלל, המאפשר להכיר מקרוב יותר את האנשים מאחורי השמות. מסביב נשתלו חורשות עצי הארץ, כאשר כל חורשה מייצגת את אחת ממלחמות ישראל.