היום לפני: טייגר וודס מכניס לחור

26 בני אדם נהרגו ו-30 נפצעו בעימותים בביירות ב-13 באפריל 1975 בין הנוצרים למוסלמים. העימותים סימלו את תחילת מלחמת האזרחים בת 15 השנה בלבנון. המהומות החלו כשלוחמי גרילה נוצרים, שנודעו בשם הפלנגות, תקפו אוטובוס של פלסטינים בבירה בעודו עושה דרכו בשכונה נוצרית.

למעשה, תחילתו של העימות היתה כשלוחמים פלסטינים, שהגיעו ללבנון לאחר גירושם מירדן בעקבות אירועי "ספטמבר השחור", פתחו באש לעבר קהילה נוצרית מחוץ לכנסייה. מנהיג הפלנגות פייר ג'ומאייל נכח באותה עת בתפילה בתוך הכנסייה, תומכיו ששמרו עליו בחוץ לכדו חלק מהחמושים, ופרצו מהומות. כשאוטובוס הפלסטינים עבר בשכונה לאחר מכן, ארבו לו לוחמי הפלנגות וירו לעברו. מרבית ההרוגים במתקפה היו פלסטינים.

המתיחות בין שני המחנות החריפה בעקבות ניסיון חטיפתו ב-1970 של בשיר ג'ומאייל, בנו של פייר ג'ומאייל, מנהיג ומייסד ארגון הפלנגות. פייר ג'ומאייל ייסד את הארגון כדי להגן על האינטרסים של הקהילה הנוצרית אל מול הקהילה המוסלמית, במיוחד לאחר כניסתם ההמונית של פליטים פלסטינים ואנשי אש"ף ללבנון. הנוצרים היוו את הקול הדומיננטי בפוליטיקה הלבנונית ובצבא מאז 1920, ועל רקע החששות מפני הפרת האיזון הדמוגרפי ומפני שאיפתה של סוריה להשתלט על המדינה, מ-1973 החלו הפלנגות לאגור כלי נשק, להתחמש בנשק כבד, ולהתאמן.

בעקבות העימותים בביירות, קרא יאסר ערפאת, שביסס את מטה אש"ף בביירות, למנהיגי העולם הערבי להפעיל לחץ על ממשלת לבנון למען תעניש את אנשי הפלנגות. ערפאת האשים אותם במארב לאוטובוס של אזרחים ורצח מרבית הנוסעים, בהם נשים וילדים. חשוב להזכיר, כי הפלנגות הנוצריות נתמכו אז על ידי ישראל בעוד המוסלמים נהנו מתמיכת סוריה – סיבה נוספת לעוינות בין שני המחנות.

הפלנגות הפכו למפלגה החזקה בלבנון לאחר כניסת ישראל ללבנון ב-1982, ובשיר ג'ומאייל נבחר לנשיא לבנון על ידי הפרלמנט באוגוסט 1982. בחירתו נתמכה בסיוע של ישראל, שקיוותה כי ג'ומאייל יחתום על הסכם שלום עמה. אולם ג'ומאייל נרצח בהתנקשות פחות מחודש לאחר בחירתו. אחיו אמין עלה לשלטון במקומו, והוא היה זה שחתם על הסכם שלום עם ישראל ב-1983, הסכם ממנו נסוג על רקע לחץ העולם הערבי.

ב-13 באפריל 1964, זכה בפעם הראשונה בתולדות האקדמיה לקולנוע האמריקאית שחקן אפרו-אמריקאי בפרס האוסקר. סידני פואטייה קיבל את פרס השחקן הטוב ביותר בעבור תפקידו בסרט "Lilies Of The Field". בסרט, שיצא לאקרנים ב-1963, שיחק פואטייה פועל בניין בשם הומר סמית', שקבוצת נזירות מאמינה כי הוא נשלח במיוחד על ידי אלוהים כדי לבנות להן כנסייה.

עד אז, האדם השחור היחיד שזכה באוסקר היתה השחקנית הטי מק'דניאל, שקיבלה את הפרס בעבור שחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט "חלף עם הרוח" ב-1939. באותה תקופה בהוליווד, שחורים בודדים הצליחו להתברג בצמרת עולם הבידור, כגון סמי דיוויס ג'וניור (מחבורתו של פרנק סינטרה). פואטייה היה אחד מהם ולמרבה ההפתעה, הוא קיבל את ההכרה המגיעה לו על כישרון המשחק שלו ולא על כישרון הריקוד או השירה. היתה זו הפעם השנייה שפואטייה היה מועמד לאוסקר. הפעם הראשונה היתה ב-1959.

סיפור חייו של פואטייה לא היה קל. הוא גדל בעוני מרוד באיי הבהאמאס. אביו היה מגדל עגבניות. כשהגיע לניו יורק, היה פואטייה כה עני עד כי נאלץ לישון בשירותים של תחנות הרכבת התחתית. המכשול העיקרי להצלחתו בעולם המשחק היה המבטא הכבד שלו, והוא נדחה אפילו על ידי תיאטרון השחקנים האפרו-אמריקאים.

פריצתו הגדולה היתה בסרט "The Blackboard Jungle". פואטייה היה בר-מזל, שכן התפקידים שקיבל והדמויות שגילם היו רחוקים אלפי שנות אור מהתפקידים הסטריאוטיפיים אותם קיבלו בדרך כלל שחקנים שחורים בהוליווד (כגון משרתים ועוזרות בית של אדונים לבנים). לנוכח הגזענות ששררה בארצות הברית באותן שנים, לא מפתיע שאמריקה כולה הזדעזעה כשבטקס האוסקר, העניקה השחקנית ומגישת האוסקר אן בנקרופט לפואטייה נשיקה על הלחי. שלוש שנים לאחר מכן, חלק פואטייה את הנשיקה הבין-גזעית הראשונה על המסך הגדול במהלך הסרט Guess Who's Coming to Dinner?

במהלך שנות ה-60 וה-70 כיכב פואטייה בשורת סרטים, כשהמפורסם בהם הוא כמובן "כחום הלילה", בו גילם את דמותו של הבלש וירג'יל טיבס. ב-2002, זכו השחקנים האפרו-אמריקאים דנזל וושינגטון והאלי ברי באוסקר – השחקנים השחורים היחידים שזכו בפרס מאז פואטייה. באותו טקס, קיבל פואטייה אוסקר של כבוד על מפעל חיים.

ב-13 באפריל 1997, זכה טייגר וודס בן ה-21 בתחרות המאסטרס האמריקאית והפך לשחקן הגולף הצעיר ביותר שזכה בכבוד. במהלך המשחק, הפגין וודס יכולת משחק יוצאת מהכלל ושבר כמה וכמה שיאים. בנוסף, וודס היה השחקן האפרו-אמריקאי הראשון שניצח בתחרות גולף כה חשובה וגדולה.

יריביו במשחק היללו את וודס על משחקו וניצחונו הגורף. וודס, ילד פלא, ניצח בתחרות הפומבית הראשונה שלו בגיל שלוש. הוא ניצח שלוש פעמים רצופות באליפות החובבנים בין 1994-1996. ב-1997 הפך וודס לשחקן מקצועי ומיד חתם על חוזי חסות בשווי 60 מיליון דולרים.

בתום עונת הסבב בגולף באותה שנה, שבר וודס את השיא ורשם רווחים של למעלה מ-2 מיליון דולרים. הוא ניצח בארבע תחרויות ודורג בין עשרת החשקנים המובילים תשע פעמים. וודס המשיך לשבור שיאים: ב-1999 הוא ניצח ברציפות בארבע תחרויות, וב-2000 ניצח באליפות ארה"ב בגולף. הוא שלשל לכיסו 10 מיליון דולרים.

ב-2004, איבד וודס את תוארו כשחקן הגולף הטוב בעולם לטובת השחקן ויג'איי סינג. באפריל 2005, השיב לעצמו וודס את הכבוד האבוד לאחר שניצח באליפות ארה"ב הרביעית שלו.

תומאס ג'פרסון (1743 - 1826 ) - הנשיא השלישי של ארה"ב

בוץ' קסידי (1866 - 1908) - פורע חוק אמריקאי

גיאורג לוקאץ' (1885 - 1971) - פילוסוף ומבקר ספרות הונגרי

ז'אק לאקאן (1901 - 1981 ) - מגדולי הפסיכואנליטיקאים במאה ה-20. דרש את החזרה לפרויד ולדגש על הלא-מודע, המיניות והקשר של הלא-מודע לשפה

סמואל בקט (1906 - 1989) - מחזאי, סופר ומשורר אירי, חתן פרס נובל לספרות ("מחכים לגודו")

גארי קספרוב (1963 - ) - אלוף העולם בשחמט משנת 1985. מנהיג האופוזיציה ברוסיה

אסאקה יסוהיקו (1887 - 1981 ) - בן למשפחת הקיסרות ביפן