בדיוק בשעה שמבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הרים כוסית לכבוד החג יחד עם עובדי משרדו הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על כוונתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת "מרכז ההשקעות". זה היה ביום ראשון השבוע, כשנתיים וחצי לאחר שמערכת היחסים בין לינדנשטראוס לאולמרט עלתה על שרטון. הרקע: כל חקירות המשטרה בשנים האחרונות נגד אולמרט, למעט אחת, נערכו עקב ממצאים שהגיש מבקר המדינה.
"אנשי אולמרט טענו שתיק החקירה בפרשת מרכז ההשקעות ייסגר. הוכח שצדקנו", אומר לינדנשטראוס השבוע בראיון בלעדי ל-TheMarker. "היועץ המשפטי לממשלה מצא ראיות שמצדיקות כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים. העובדות שלנו היו נכונות. עם זאת, אני ער לכך שאין עדיין החלטה סופית ואולמרט אמור לעבור שימוע אצל היועץ המשפטי. השימוע יכול לשנות תוצאות של בדיקות מסוימות". "מצטער על העמדה שהביע אולמרט"
בשנים האחרונות הגיש המבקר ליועץ המשפטי לממשלה כמה ממצאים ודו"חות חמורים המתייחסים לפעילותו של אולמרט בתפקידיו הקודמים. הבולטים שבהם: מכירת מניות המדינה בבנק לאומי כשהיה שר אוצר; פרשת מרכז ההשקעות ופרשת המינויים הפוליטיים ברשות לעסקים קטנים - שתיהן התרחשו כשהיה שר התמ"ת; פרשת טלנסקי (שנחשפה עקב פרשת מרכז ההשקעות); ופרשת רכישת הבית ברחוב כרמיה, שאותה העביר המבקר ליועץ בלא דו"ח מסכם.
החיכוך בין השניים לא איחר להגיע. ביולי 2007 דנה הוועדה לביקורת המדינה בדו"ח המבקר, שלפיו כאשר היה אולמרט שר התמ"ת העניק מרכז ההשקעות סיוע למפעל סיליקט דימונה - אשר יוצג על ידי עו"ד אורי מסר, מקורבו ושותפו לשעבר של אולמרט. בזמן הדיון קרא לינדנשטראוס לעברו של אולמרט: "עסקת בתחום שאסור היה לך לעסוק בו. היתה כאן מעורבות של חבר שאולי רצית לעזור לו לקדם משהו. חובתך במקרה זה היתה להגיד: 'אני פוסל את עצמי ומעביר את הטיפול לשר אחר בממשלה'. אתה מכיר את הפסיקה הזו היטב, קבעו שהיה שם ניגוד עניינים והפרת אמונים".
בתגובה אמר אולמרט כי לינדנשטראוס "מחפש אותו" והוסיף: "לא תמצאו ביטוי אחד שבו אני מתחתי ביקורת אישית נגד מבקר המדינה. ביקורת המדינה נהפכה לקרקס וכולם יודעים את זה - ומי שאחראי לכך הוא לא אני. יש לי הרבה כבוד למבקר המדינה ומעט מאוד כבוד למי שהופך את הביקורת לקרקס".
בשנתיים האחרונות, לאחר שאולמרט האשים את לינדנשטראוס כי הוא מונע מרדיפת פרסום וכי הוא מבקש "לייצר כותרות", השתדל המבקר להתרחק מהתקשורת. "מאחר שלא יכלו למצוא משהו אחר נגד הביקורת ונגד המבקר מצאו תירוץ כאילו המבקר מחפש כותרות ורודף פרסומת", הוא אומר. "אלה טענות סרק שנועדו לפגוע הן במבקר המדינה והן במוסד ביקורת המדינה. למזלנו הן לא פגעו בנו בסופו של דבר.
"לא היתה חלילה שום רדיפה אחר אולמרט. אין לי ולא היה לי שום דבר נגד ראש הממשלה. כל הבדיקות נעשו בהגינות, בשוויוניות ולפי אמות המידה המקצועיות. בסך הכל מילאתי את התפקיד שהוטל עלי. ברגע שקיבלנו תלונות נגד אולמרט - הן נבדקו".
לינדנשטראוס גם הודף את טענות אנשי אולמרט כי הוא עסק בזוטות. "לא בדקנו עניינים שנראה לנו כי אינם בתחומי טיפולנו, כמו העטים, השעונים והסיגרים שקיבל אולמרט בזמן שמילא את תפקידיו", הוא אומר.
נראה שלינדנשטראוס לא נרגע מההאשמות שהוטחו בו ובמשרדו: "לא ייתכן שראש ממשלה בישראל יאמר את הדברים הקשים נגד הביקורת. תפקידו כראש הממשלה לחזק את הביקורת. אני מצטער מאוד על העמדה שהביע. עדיף שהוא היה מופיע כמו מבוקרים אחרים ואומר 'אנו מכבדים את החלטת המבקר ונבצע את המסקנות'. "הוא התווכח אתנו על דו"ח שהיה ברור וחד, עם כל כך הרבה עובדות שהוכיחו כי הוויכוח שלו היה מיותר לחלוטין.
"גם הסגנון נגד עובדי משרד מבקר המדינה לא היה במקום. הטענות שלנו והעובדות שלנו היו נכונות. אני מקווה שאולמרט לא היה משתמש בו אם היה חושב פעמיים. אבל אין אדם נתפס בצערו".
ואולם אולמרט אינו היחיד שמתח ביקורת על לינדנשטראוס. בנובמבר 2006, כשהרוחות סערו סביב הסכסוך בין המבקר לראש הממשלה, פורסמה ב"הארץ" מודעה שבה נכתב: "לינדנשטראוס פוגע בסדרי השלטון בישראל". על המודעה היו חתומים חמישה פרופסורים: שלמה אבינרי, יואב דותן, יפה זילברשץ, אריק כרמון ואמנון רובינשטיין. "כיום, לאחר השינויים הגדולים שחלו, הם בוודאי חושבים אחרת", אומר בתגובה לינדנשטראוס.
"שלם עם ההחלטותי"
בחודשים האחרונים החליטה פרקליטות המדינה לסגור שני תיקי חקירה נגד אולמרט - בפרשת הבית ברחוב כרמיה ובפרשת בנק לאומי. בשלוש פרשיות אחרות - ראשונטורס (שלא נחקרה על ידי המבקר), מרכז ההשקעות וטלנסקי יש טיוטות כתבי אישום.
לינדנשטראוס מגיב על כך בראשונה: "צר לי שהגענו לכך שיש שלוש טיוטות של כתבי אישום נגד אולמרט. עדיף היה שלראש הממשלה לא יהיו תיקי חקירה כאלה. אבל אני שלם עם ההחלטות שלי. אני מצטער שאולמרט הגיע למצב הזה".
ומה באשר לתיקים שנסגרו? לינדנשטראוס מביע צער על ההחלטה לסגור את התיק בפרשת בנק לאומי, שהתקבלה על ידי פרקליט המדינה, משה לדור. החשד בתיק זה היה כי בעת שאולמרט כיהן כממלא מקום שר האוצר שונו תנאי המכרז למכירת מניות בנק לאומי לטובת קבוצת רוכשים בראשות פרנק לואי. הקבוצה יוצגה בישראל על ידי משרד עורכי הדין גרוס-חודק, שבראשו עמד עו"ד יוסי גרוס - מחותנו של אולמרט. בסופו של דבר קבוצתו של לואי לא התמודדה במכרז.
"מי שקורא את הדו"ח של לדור, שבו הסביר מדוע סגר את התיק, אינו יכול להתפאר", אומר לינדנשטראוס. "אין מחלוקת על כך שהיו מגעים שהוסתרו בין הנציגים של אחת מקבוצות המשקיעים (קבוצת לואי - צ"ז) לבין אולמרט. המגעים האלה לא דווחו לאנשי משרד האוצר. המגעים התנהלו באופן חסוי רק בין אולמרט לבין נציגי הקבוצה".
לדברי המבקר, "תיק בנק לאומי נסגר מחוסר ראיות, ולא מחוסר אשמה. היה עדיף שבעניין זה בית המשפט היה אומר את דבריו באמצעות שופטים מקצועיים, שישמעו את כל העובדות".
לגבי החלטת היועץ המשפטי לסגור את תיק כרמיה אומר לינדנשטראוס כי העביר את הממצאים ליועץ המשפטי, אך לא סיים את החקירה לאחר שהתברר כי אינו יכול לחקור חלק מהמעורבים מפני שהם עובדים בחברת בנייה פרטית.
בפרשת כרמיה חקר המבקר תלונות שלפיהן אולמרט ורעייתו עליזה רכשו מחברת בנייה דירה ברחוב כרמיה בירושלים בהנחה של כ-300 אלף דולר. ההנחה ניתנה לכאורה תמורת כך שאנשיו של אולמרט, שכיהן לשעבר בתפקיד ראש העיר ירושלים, יסייעו לחברה לקבל זכויות בנייה מוגדלות במגרש.
בסביבתו של אולמרט אמרו שדברי לינדנשטראוס אינם ראויים לתגובה.
"משוכנע שברק יחזיר את הכסף"
אולמרט אינו הפוליטיקאי היחיד שנפגע מלשונו החדה של המבקר. לינדנשטראוס דרש באחרונה משר הביטחון, אהוד ברק, כי ישיב כספים לארבעה לקוחות של טאורוס - חברה לייעוץ אסטרטגי עסקי שהיתה בבעלות אשתו, נילי פריאל.
פעילותה של טאורוס הסתמכה על קשריה של פריאל עם הצמרת השלטונית והכלכלית בישראל. ואולם החברה פעלה ללא אישור של ועדת ההיתרים, שאמורה למנוע ניגוד עניינים אצל שרים וסגני שרים.
פריאל סגרה את טאורוס באוגוסט האחרון עקב ביקורת ציבורית, ובתחילת אפריל קבע לינדנשטראוס שעליה להחזיר את הכספים ללקוחות. השבוע הוא אמר כי "אני משוכנע שברק יקיים את המלצותינו ויחליט מיוזמתו להחזיר את הכסף. לדעתי, כל בקשה של שר לוועדה למתן היתרים צריכה להיות שקופה ולהתפרסם לציבור. כיום הנושאים האלה חסויים".
המבקר בודק באחרונה, עקב פרסומים ב-TheMarker, גם פעולות גיוס כספים שביצעו ח"כים לקראת הפריימריז. לפי הפרסומים, ח"כ עמיר פרץ (עבודה) גייס בווינה 27 תרומות בסך של 10,000 שקל כל אחת, והשרה לשעבר רוחמה בלילא (קדימה) קיבלה שתי תרומות בסך של 100 אלף שקל כל אחת מאחיותיה - גלית טויזר ואתי בלילא-בלונדר.
פרץ ואברהם פעלו לפי החוק, אך לינדשטראוס סבור ש"על הכנסת לתקן את החוק ולאסור על מתמודדים בפריימריז וכן על מפלגות לגייס תרומות מחו"ל. איני יודע מהם האינטרסים של התורמים מחו"ל לתרום למועמדים ולמפלגות בישראל".
לינדנשטראוס גם סבור שיש להגביל את הסכום שיכול לתרום למתמודד בן משפחה מדרגה ראשונה. "צריך ליצור שוויוניות", הוא אומר. "קיים חשש שהשוויוניות תישבר ברגע שבני משפחה מעוניינים בקידומו של אדם ומעניקים לו תרומות בלא הגבלה".
בהקשר הזה החליט לינדנשטראוס להקים אגף מורחב שיעסוק בביקורת הפריימריז ובמימון המפלגות. בנוסף, המבקר החליט באחרונה להחיל באופן קבוע את הביקורת גם על גופים כמו הסתדרות העובדים הלאומית. פרשת הירשזון, שבה מואשם שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בגניבת כספים מהסתדרות העובדים הלאומית, נחשפה על ידי מבקר המדינה בבדיקה שערך על ההסתדרות וקרן הע"ל-תשורה. "עצוב מאוד לראות את מסדר האנשים שנשפטו בעניין והודו בקבלת כספים לא חוקית", הוא אומר. לינדנשטראוס מסרב להתייחס למשפטו של הירשזון מאחר שהוא עדיין מתנהל.
הסכנה: יחסי הון-שלטון
בימים אלה מוטרד לינדנשטראוס מ"סכנה של השתלטות ההון על השלטון. זה חמור שמקורבים לשלטון מקבלים יותר מאחרים". בקרוב ימונה יועץ כלכלי חדש למבקר המדינה, שיעסוק בעיקר בהצעת דרכים לניתוק ההון מהשלטון.
"קיימת סכנה מהשתלטות ההון על השלטון", אומר לינדנשטראוס. "יש סכנה גדולה למדינה דמוקרטית ושוויונית כאשר ההון משתלט על אמצעי התקשורת ועל השלטון. קיים חשש שהמקורבים לשלטון מקבלים יותר מאשר אחרים - וזוהי תופעה חמורה ביותר.
"צריך ליצור מערכת בלמים כדי שהדברים יהיו מבוקרים. עם זאת, צריכים להיות זהירים ואסור לפגוע בעסקים שיוצרים תעסוקה וצמיחה במשק. יש בציבור הרגשה שאילי הון ואוליגרכים שיש להם אינטרסים כלכליים נמצאים במסדרונות השלטון. זה דבר שהוא לחלוטין לא רצוי".
המבקר גם סבור שעל הממשלה להיאבק ביתר שאת על שמירת טוהר המידות. כשהליכוד ניהל את המשא ומתן הקואליציוני עם המפלגות פנה לינדנשטראוס לאישיות פוליטית בכירה שהיתה מעורבת במשא ומתן. הוא ביקש ממנה להכניס לקווי היסוד של הממשלה סעיף שלפיו הממשלה תילחם למען טוהר המידות ונגד שחיתות - אך בקשתו לא נענתה.
בחודש הבא ימלאו ארבע שנים לבחירתו של לינדנשטראוס לתפקיד מבקר המדינה. לדבריו, הוא מעודד מכך שהיחס אליו - הן מצד הציבור והן מהמערכת הפוליטית - שונה מזה שהיה לפני שנתיים. הוא אינו מצטער על אף צעד שנקט, אך עם זאת מודה: "קורה שלפעמים יש טעויות. אבל בסך הכל אני מוצא שעבודת הביקורת היא מרתקת. הייתי שמח אילו החקירות נגד אולמרט היו מסתיימות בלא כלום, אבל החקירות נגדו מדברות בעד עצמן".