בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, באחד השלבים הוא החליט על בריאתם של אדם וחוה, כולל הנחש, פרי גן העדן וכל השאר. זה היה יום שישי, הוא לא מצא מקום נאות להושיב אותם כמו שני בני אדם לשיחה הגונה ,לא היו בתי קפה באותם זמנים ולכן הם קצת התקשו לתפעל את מה שתוכנן בעבורם, הם ניגשו ישר אל העיקר, מה הפלא שתוהו ובוהו.
אז עם רוח החג שנחה עליי החלטתי לשבת לכוס קפה לטובת ניסיון לתיקון, בחרתי לי ארבע דוגמאות מייצגות וניסיתי להבין איפה נפלה הטעות ואיך אפשר לבוא לידי פיתרון, העלתי בחכתי את החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשתות.
כוס קפה עם החכם, אנחנו נפגשים בכניסה לבית הקפה, הוא ניגש לכיווני ומזיז עבורי את הכיסא שאתיישב בנוח, ניגש ומתיישב מולי באלגנטיות ,הוא מסמן למלצרית להתקרב, שואל אותי לרצוני ומזמין בשבילי קפה, לעצמו הוא מבקש אספרסו קצר עם מעט חלב חם בצד, "רק אם אפשר לבקש גם כוס סודה בבקשה" הוא מוסיף, בהחלט יודע מה הוא רוצה ועושה זאת באדיבות ונינוחות, מדבר בשקט ומודה לה בנימוס, היא הולכת והוא פונה אליי ופותח בסוג של שיחת חולין עד שיגיע הקפה.
כשהקפה מגיע הוא מוסיף כפית סוכר, טועם את הקפה ומניד בראשו כמודיע לי על האפשרות לפתוח בשיחה לשמה התכנסנו, "אני רוצה שתדעי, האשמה כולה בכן, אם הייתן יודעות להתלבש קצת, אולי הדברים היו נראים אחרת, החל מחוה שבאה לי עם עלה תאנה, מה בדיוק היא חשבה לעצמה כשהיא מגיעה ככה? שאני אשב איתה לאספרסו ואפתח דיון על מהות העולם? אני יושב מולך ואני שואל אותך בכנות, מה היא ציפתה שיקרה? אם הייתה מגיעה עם מיני, דיינו, את מצליחה לרדת לסוף דעתי?" אני רואה שהדיון במקרה הנוכחי עשוי להמשך זמן מה, אנו נדון ונתווכח, הוא יעלה טענות אמת ואני אנסה לגונן על חוה, הוא צודק בדבריו, אז אני מבקשת ממנו להתפנות ולשלוח אליי את הרשע, נשמע מה בפיו.
רשע מה הוא אומר?
כוס קפה עם הרשע, הוא מגיע מהצד השני של בית הקפה ומסמן לי להתיישב, הוא יושב מולי וזורק על השולחן את הפלאפון, הסיגריות ואת צרור המפתחות, מרים את משקפי השמש למיצחו ומסתכל עליי בחיוך זדוני, "אני מבין שיש לך כמה שאלות, באתי לסגור לך את הפינה אבל אני חייב לשאול אותך לפני הכל, למה קבעת איתי בבית קפה? את יודעת איזה מכונת אספרסו יש לי בבית? אני מוכן להתערב איתך שבחיים שלך לא שתית קפה כמו שאני מוציא מהמכונה שלי וגם הרבה יותר נוח בבית, יכולת לשבת בכיף על הספה, אולי להחליף למשהו יותר נוח, עכשיו בגלל השטות שלך אנחנו צריכים לסבול את הקפה הצ'יקמוק שיביאו לנו כאן" הוא אומר.
אני מרימה גבה והוא ממשיך בשלו, מכניס שתי אצבעות לפיו ושורק שריקה שמקפיצה את כל השולחנות סביבינו, כל העיניים אלינו ותוך רגע מגיעה המלצרית, "כפרה תעשי לי בוץ, האספרסו שלכם בטח זבל ואל תשימי לי עוגיה קטנה אני שומר על המשקל, המכונה שלכם כשרה לחג?" הוא שואל וממשיך, "אה ותעשי לגברת שלי כאן איזה נס על חלב ככה בכוס גבוהה כמו שהיא אוהבת, נכון מאמי? את אוהבת ככה?"[
המלצרית חוזרת עם הקפה במהרה והוא מוסיף לעצמו 3 כפיות סוכר, אני עדיין יושבת בתדהמה, מבקשת את סליחתו וניגשת לנוחיות, "בטח כפרה, לכי תשתיני, אני כאן", משם אני מסתננת לכיוון היציאה, מרימה טלפון ל"תם" וקובעת איתו במקום אחר.
תם וזה שאינו יודע לשאול
כוס קפה עם התם, הוא מגיע קצת באיחור ואני כבר ישובה ממתינה לו, הוא קצת נבוך אז אני מבקשת מהמלצרית פעמיים הפוך והוא עושה פרצוף של מסכים, "תראי אני קצת נבוך מהמעמד, אני לא יודע איך אני יכול לעזור לך במחקר שלך, אני חושב שעדיף לך אולי לפנות לאחרים, אני לא כל כך מנוסה ביחסים שבינו לבינה ואמא שלי קבעה לי לעוד שעה פגישה במקום שעושה הדרכה בנושא מיניות האדם, זה לא רחוק מכאן בשנקין, אני חושב שאולי אם היינו נפגשים אחרי כן אולי היו לי קצת יותר תשובות אבל בינתיים אני מוכן להקשיב לך אם תרצי" הוא אומר. אני מסבירה לו שלדעתי אולי באמת יותר טוב שיסב צעדיו לכיוון שנקין, שלא יאחר חלילה, "תרים לי טלפון אחרי הפגישה, אולי נפגש אחר כך, רק תעשה לי טובה ותבקש מ"זה שאינו יודע לשתות" שיכנס הוא מהנהן, מודה לי ויוצא.
אני נשארת במקומי ומחכה שיגיע "זה שאינו יודע לשתות", אני רואה בחור גבוה וחסון מתקרב לכיוון הכניסה, הוא מזהה אותי, מחייך ומתקדם לעברי, שתי מלצריות עם מגשים עמוסים שתייה ואוכל עוברות לידו והוא ברגע אחד אומלל מועד ומעיף את שני המגשים העמוסים לכל עבר. "תוהו ובוהו" אני אומרת לעצמי, "מה הפלא? אין עם מה לעבוד", לוקחת את התיק והולכת
efratcoffee@walla.com