וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אין רעשי אדמה מסוכנים, יש מבנים מסוכנים

ד"ר אבי שפירא

8.4.2009 / 7:44

בעקבות רעש האדמה באיטליה, טוען ד"ר אבי שפירא כי כדי שרעידות אדמה לא יהפכו לאסונות רחבי מימדים, יש להבטיח את עמידות הבניינים

ושוב אנו עדים לאסון גדול המלווה רעידת אדמה, והפעם באיטליה. רעידת אדמה בעוצמה של 6.3 אינה נחשבת רעידת אדמה חזקה מאד. כמותה התרחשה באזורנו בשנת 1927 בצפון ים המלח, שגרמה להרג של מאות אנשים והרס של אלפי בניינים ביריחו, בשכם, ירושלים, לוד, נצרת וסביבתם. רעידת האדמה באיטליה, כמו כל רעידת אדמה אחרת בעולם, הופכת לאסון רחב מימדים רק, ואך ורק משום שהבניינים לא נבנו לעמוד בתנודות הקרקע שנוצרו על ידי רעידת האדמה.

רעידת אדמה היא תופעת טבע. רעידות אדמה התרחשו בעבר והן תתרחשנה גם בעתיד. ההיסטוריה של רעידות אדמה בישראל וסביבה מספרת לנו על רעידות אדמה שגרמו לעשרות אלפי הרוגים ונזקים כבדים על פני כל שטחה של ארץ ישראל והמדינות השכנות לה. ישראל היא מדינה קטנה, ולכן כל תושבי מדינת ישראל חשופים לסיכוני רעידות האדמה. הסיכונים הם מתנודות קרקע חזקות שעלולות לגרום לבתים להתמוטט, מקריעה וסידוק של פני השטח, מגלישות קרקע בהרים, מהתנזלות של הקרקע, ומצונאמי לאורך החופים.

חשוב להדגיש, שאין רעידות אדמה מסוכנות – יש בניינים מסוכנים. הבניינים הם מעשה ידי בני אדם ואם ייבנו נכון, הם יעמדו ברעידות האדמה. תקני הבנייה מגדירים למתכנן לאילו תנודות קרקע עליו לתכנן את הבניין וכיצד יש להתמודד עם תופעות של גלישת קרקע, התנזלות ועוד. למדינות המפותחות, בכללן איטליה וישראל, יש תקנים מודרניים וטובים שמטרתם אחת: למנוע מצב שבו הבניין הופך להיות מלכודת מוות לשוכנים בו. דרישות התקן הן דרישות מינימום. בניין הבנוי לפי דרישות התקן עלול להינזק קשה ברעידת אדמה חזקה, וייתכן שיצטרכו להרוס אותו. אבל הוא לא אמור להתמוטט. התקנים מאפשרים לבנות כל דבר בכל מקום (למעט בנייה על העתק שעלול לקרוע את פני השטח), ובתנאי שיתחשבו בסיכונים.

40% מהמבנים לא בהתאם לתקן

המסקנה מהאמור לעיל היא שהיערכות לרעידות אדמה פירושה הוא אבטחת עמידות הבניינים בתנודות הקרקע הצפויות מרעידות האדמה. עיקר המאמץ הוא בהבנת תופעת רעידת האדמה, חיזוי נכון של תנודות הקרקע הצפויות ומיפוי הסיכונים והשמת המידע הזה בתכנון הנדסי מתקדם, בהגדרת תקנים ואכיפתם. מאמץ זה מיועד לאבטחת עמידותם ברעידות אדמה של בניינים חדשים העומדים להיבנות. אבטחת עמידותם של בניינים קיימים היא מעט יותר בעייתית. בישראל כ-40% מהבניינים (מאות אלפי בניינים) לא נבנו בהתאם לדרישות התקן הקיים. מרביתם נבנו לפני החלתו של התקן בשנת 1975.

חשוב לדעת, שאפשר לחזק בניינים קיימים ולשפר עמידותם בפני סיכוני רעידות האדמה. מדינת ישראל יצאה בקריאה לאזרחי המדינה, שגרים בבניינים שנבנו לפני שנת 1980, לחזק את הבניינים שבבעלותם בהתאם לתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 38 , שעיקרה הענקת זכויות בנייה נוספות בבניין הקיים, ואלה יסייעו במימון הוצאות החיזוק. יש להצטער על כך שרבים בוחנים את תמ"א 38 רק מנקודת המבט הכלכלית ומתעלמים לחלוטין מממשמעות החיזוק לשיפור סיכויי ההשרדות שלהם ושל ילדיהם ברעידת האדמה החזקה שבוודאי תתרחש.

בנוסף, בתחילת 2009, לאחר התלבטות ארוכה, קיבלה ממשלת ישראל החלטה חשובה על הקצאה של 3.5 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור. הקצאת התקציב הראשונה, בהיקף של כ-140 מיליון שקל אמורה להיכלל בתקציב 2009, והיא תיועד להתחלת פעולות חיזוק של בתי חולים ובתי ספר.

פעולות ההיערכות לרעידת אדמה חזקה בישראל, המונהגות על ידי ועדת היגוי בין-משרדית לנושא זה, כוללות גם פעילות בתחומים של עדכון והשלמת תקנים, הגדרת דרישות תכנוניות, פיתוח מיגון ("סוכך סיסמי") לכיתות בתי הספר, פיתוח והתקנה של מערכות התרעה אוטומטיות ושיפור יכולות המענה של כלל גופי המענה לחירום, כולל בתחום של חילוץ לכודים.

*הכותב הוא ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה.

  • עוד באותו נושא:
  • רעש אדמה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully