אוסטרץ בעקבות מזרחי

גיסי, יוסי גריבי, מהאוהדים הכי ירוקים של מכבי חיפה, אומר שאפשר לסמן על לוח השנה את התאריך המדויק בו התחילו כל הצרות לנחות על ראשו של אלון מזרחי. מדובר, כמובן, בריצת האמוק של האווירון לזרועותיה של ניס העלובה, שהייתה ממוקמת במקום האחרון של הליגה הצרפתית השניה, והעדפת הפרנק הצרפתי על פני השקלים של שחר. יותר מכל, מתקשה גריבי לסלוח על עיתוי המעבר. ערב המפגש בסיבוב הרביעי של גביע המחזיקות, בשנת 1999.

הימים היו ימי דושאן אוהרין ועונתו הראשונה של יוסי בניון במכבי חיפה. דניאל בריילובסקי עישן על הספסל ויניב קטן שיחק שבת בנוער, שבת בבוגרים. אחרי הניצחונות על פריס סאן ז'רמן וריד, עמדו בחורי שחר בפני רישום פרק של כבוד בדברי ימי הכדורגל הישראלי. אלא שאת אלון מזרחי ההיסטוריה לא עניינה אף פעם. הוא היה תמיד בקטע של אלון מזרחי. וזהו.

אחרי קיץ מתוקשר של מחנות אימונים בכל היבשת, האווירון היה נחוש להוכיח לכולם שהוא לא נופל מבוגרי חיפה האחרים שיצאו לגדולה בנכר: רוזנטל, ברקוביץ' ורביבו. אבל זהו, שהוא טעה. לא זו בלבד שחוויית ניס הפכה לעוד פרק בספר "אלון מזרחי – פדיחת הכדורגל שאינה נגמרת", אלא שמכבי חיפה הוכתה שוק על ירך (דוידוביץ', אוי דוידוביץ') על ידי... לוקומוטיב מוסקבה. רגע, זו לא אותה לוקומוטיב מוסקבה? בדיוק.

הדרך הביתה לבית"ר ירושלים (לא לפני שדפק את תרגיל ההיעלמות המוכר שלו לאשר סאסי והפועל ירושלים), להתכסחות עם אלי אוחנה, משם להתכסחות עם אלי גוטמן, משם להקפאה אצל עמי פולמן, משם להצהרות נלעגות אינסופיות של "יש לי מגעים עם מועדונים בחו"ל" ומשם לחיזור עלוב פנים על דלתותיהן של קבוצות ליגת המשנה (לא לפני שדפק את תרגיל ההיעלמות המוכר שלו לבני יהודה, מועדון נעוריו), הייתה ארוכה ומייסרת בדיוק כמו אותה אכזבה שחוו אוהדי חיפה כשעל כר הדשא במוסקבה עלה רונן חרזי בעמדת החלוץ המרכזי. הסיבוב הושלם, האווירון נחת – שלא לומר התרסק – ולמעט תרומתו לתרבות העברית – העשרת חיינו בדמותו של עו"ד ציון באעייר – לא תרם דבר לכדורגל הישראלי. וגם ל... אלון מזרחי. ההוא שאלון מזרחי הכי דואג לו בעולם. מסתבר, לפעמים, שנאמנות כן משחקת תפקיד בכדורגל.

ולמה נזכרתי בכל הפארסה הפתטית הזאת? משום שמילאן אוסטרץ, כמו בהזמנה מיוחדת מהאלים, עומד לעמוד בפני אותו מבחן. הנה עוד חלוץ המשוכנע כי מקומו אינו בליגת העל הישראלית. הנה עוד חלוץ שדפק פה ושם משחק טוב. הנה עוד חלוץ ששועי הארץ יצאו מגדרם כדי לתארו כמארקו ואן באסטן, לא פחות, בלשון ההפרזה החביבה כל-כך על עורכי הספורט. הנה עוד חלוץ של קבוצה ישראלית, ערב מפגש גורלי, עם אותה לוקומוטיב מוסקבה, מהסס אם להישאר על העגלה, אם לרדת ממנה.

ונדמה היה שהלקח כבר נלמד, שסופו של כל מי שלא רוצה לשחק אצל הירוקים של שחר, יגמור לבסוף אצל הירוקים של טביב, אלא שלא כך. מן הפרסומים עולה כי אוסטרץ מיודענו חתם וגמר עם מנצ'סטר סיטי, מאריות הכדורגל הבריטי, הלא כן? אז זהו, שלא. אמנם מועדון פאר, אבל כולה ליגה שניה באנגליה. והרי הכותרות הבטיחו בונדסליגה, עניין מהסרייה A, מינימום פרמייר-ליג. אבל ההר הוליד עכבר ומכל הבאעייריזם צמחה רק מנצ'סטר סיטי קטנה. מהליגה השניה.

מסתבר שהעוסקים מכדורגל בישראל סובלים מדימוי עצמי נמוך כל-כך, עד שלא אכפת להם איפה ומתי, העיקר לחתוך מכאן כמה שיותר מהר. סיבוב שלישי בגביע אופ"א, לעומת מאבקי ליגה שניה באנגליה? אין שאלות בכלל: אנגליה. פיש אנד צ'יפס. כדורגל ישראלי? זו בכלל המצאה של התקשורת – שכולה הרי מנומרת באדומים סמויים וגלויים. עם כל הכבוד למועדון הפועל ת"א, שמקצוענותו, הרשו לי לטעון, אינה נופלת מזו של המועדון האנגלי, אוסטרץ מעדיף אנגליה. ושוב – ליגה שניה! אם אני אוהד הפועל, הייתי נעלב.

אבל זהו, שאני לא.

אם באמת סיכם מילאן אוסטרץ במנצ'סטר, אז נוסף על בעיית האמינות הקלה שחשף בהתנהגותו, מותר גם לחשוד בכושר השיפוט שלו. כן, אני משוכנע שהסכום שתשלשל הפועל לכיסה יהיה יפה, כמו גם שכרו של אוסטרץ שבוודאי יתפח. אבל הצעד משדר כמה דברים:

מילאן אוסטרץ סבור כי להפועל אין כל סיכוי לעבור את לוקומטיב. אם באמת כך, מוטב לעדכן את קשטן. הוא בוודאי ישמח להרכיב אותו במשחק הגורלי.

מילאן אוסטרץ לא מחזיק מעצמו מי יודע כמה. זה מה שהוא שווה בעיני עצמו? ליגה שניה באנגליה?

מילאן אוסטרץ לא מבין משהו את כללי משחק ההעברות – בסוף העונה הוא יוכל לחתום, לאחר הופעה סבירה במונדיאל, באיזה מועדון שירצה באירופה, תמורת כסף הרבה יותר גדול. אבל לא אם יהיה תקוע במנצ'סטר עם חוזה לשלוש שנים.

מילאן אוסטרץ לא נקשר במיוחד לאוהדי הפועל ולהנהלה שלה, שדווקא פינקה אותו לא רע בחודש האחרון.

מילאן אוסטרץ לא שמע על קללת אלון מזרחי.

הנה סיבה נוספת לרצות במעבר של הפועל ת"א לסיבוב הבא – לראות מה יעשה אוסטרץ.