סערה ביפו

פרעות תרפ"א הן שמם של מאורעות אלימות כלפי יהודי יפו, שהחלו ב-1.5.1921 ונמשכו חמישה ימים. וינסטון צ'רצי'ל, שכיהן כשר המושבות הבריטי באותם ימים, הגיע לביקור בישראל חודשיים קודם לכן. בביקורו נעשתה אליו פניה מטעם הוועד הפועל הערבי, לבטל את הקמת הבית הלאומי היהודי שהובטח בהצהרת בלפור, וכן להפסיק את כניסת היהודים לארץ ישראל ולהקים בארץ ממשלה לאומית ערבית. צ'רצ'יל פסל בקשה זו והודיע כי בריטניה מחויבת להצהרת בלפור.

ההחלטה לא ממש מצאה חן בעיניי ערביי יפו. בתהלוכת ה-1 במאי החלו ערביי יפו, בסיוע תושבי כפרים מהסביבה, לתקוף שכונות יהודיות הגובלות ביפו. שוטרים ערביים הצטרפו ותקפו יהודים בנשק. חנויות יהודיות נשדדו, אבנים יודו, ויהודים הוכו. באותם זמנים היו אלה המאורעות הגדולים ביותר שידע היישוב, במהלכם נרצחו 47 יהודים, ו-140 נפצעו. בין ההרוגים הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח באחד הפרדסים ביפו.

עם הרגיעה במאורעות ביפו, החלה התנפלות על היישובים היהודים בשפלה ובשרון. בעקבות אירועים אלה הקימה בריטניה ועדת חקירה, שמסקנותיה הובילו לפרסום "הספר הלבן הראשון".