סיטיבנק: אנו ממליצים להצטייד שוב בדולרים לפני הפיחות שבפתח

התקופה האחרונה בשוק המט"ח מאופיינת בירידה בנפח המסחר, ולדברי סוחרים ופעילים זוהי תופעה שמאפיינת את סוף השנה. "הדולר עשה מהלך יפה מרמה של 4.20 שקלים לרמה של 4.40 שקלים בעקבות הטרור בעולם, ופעילים רבים, בהם בנקים זרים שגזרו רווח יפה מעדיפים לשמור עליו עד סוף השנה", אומרים סוחרים.

אולם, מסתבר כי בעוד הדולר "תקוע" בטווח מחירים צר של 4.21-4.25 שקלים, הגופים הזרים לא יושבים בחיבוק ידיים. מהסקירה שהוציאו כלכלני סיטיבנק עולה כי הלקוחות שפעלו בהתאם להמלצותיהם עשו רווחים יפים מהתחזקות הדולר, וכי כעת ממליצים בסיטיבנק על כניסה לפוזיציית לונג דולר - פוזיציה שתניב רווח של 3.4% למשקיעים.

קלום הנדרסון, כלכלן לשווקים מתפתחים כותב ממקום מושבו בלונדון כי הוא המליץ ללקוחות הבנק לרכוש דולרים בחודש מארס ברמה של 4.1370 שקלים, ולסגור את הפוזיציה ב-1 לנובמבר ב-4.27 שקלים. מי מהלקוחות שפעל בהתאם לעצתו גזר רווח נאה של כ-3.2%, כאשר ייתכן והיו כאלו שמימשו עוד לפני כן ברווח גבוה יותר.

סקירתו של הנדרסון היא למעשה הוכחה ראשונה לפעילות ספקולטיווית של גופים זרים בישראל. הסוחרים בחדרי העסקות יידעו לספר כי פעילות זו גוברת בשנים האחרונות, אם כי עדיין מדובר באחוז נמוך יחסית מסך נפח המסחר בישראל (בהשוואה לפעילות ספקולטיווית בשווקים אחרים בעולם).

מסתבר שגם בתקופה זו, שסטיות התקן באופציות הדולריות ירדו לכ-4.75% והן מעידות על חוסר העניין בשוק המט"ח, הנדרסון לא נח והוא ממליץ ללקוחותיו לנצל את הערכת היתר שמעניקים הפעילים לשקל (להערכתו מדובר בהערכת יתר של כ-20%).

הנדרסון סבור כי מגמת ההתחזקות של השקל מיצתה את עצמה, וכעת הגיע הזמן לרכוש דולרים ולגזור רווחים בעתיד. הנדרסון ממליץ על הפוזיציה הבאה: לרכוש דולרים ברמות הנוכחיות, של כ-4.2370 שקלים, ולמכור ברמה של 4.38 שקלים. פוזיציה זו תניב, לדברי הנדרסון רווח של כ-3.4%. אולם, יש לתת, לכל מקרה, גם הוראת סטופ לוס בשער של 4.15 שקלים על מנת לתחום את ההפסד המירבי.

מה מביא את הנדרסון להאמין בהתחזקות הדולר? להערכתו התאוששות השקל היתה זמנית, ובטווח הארוך יותר תשפיע החולשה הכלכלית בה נמצאת ישראל. "בחינת נתוני הרבעון השלישי של השנה מראה כי החולשה הכלכלית מתפשטת", אומר הנדרסון. לדבריו, הנתונים מצביעים על ירידה חדה בתיירות, בהשקעה בדיור, ביצוא, וביבוא, וכל אלו יתבטאו בסופו של דבר בעלייה בשער החליפין של הדולר.

לדבריו, גם הניתוח הטכני מראה כי לדולר רמות תמיכה בשערים של 4.20-4.21 שקלים, דבר המחזק את הצורך בכניסה לפוזיציה המוצעת. לדברי הנדרסון, למרות שהאירועים הבטחוניים לא נוטים להביא לתנודות חדות בדולר, המחלוקות המקומיות על נושאים כמו תקציב או יוזמות שלום עלולות להתבטא באי יציבות מחזורית בשקל.

יש לציין, כי גם הגופים הכלכליים המקומיים והאנליסטים מעריכים כי הדולר יתחזק בשנה הבאה, על רקע ירידה בהיצע הדולרים. לדבריהם, זרם הדולרים שמגיע ארצה ממשיך לרדת, כך שלפי חוקי ההיצע והביקוש, הדולר צפוי להתחזק במהלך השנה הבאה.