"חיילי צה"ל ירו על האזרחים מטווח קצר"

"משמעות ההתקפה על רצועת עזה, או לפחות מה שנראה כתוצאה הסופית שלה, היתה השלטת אימה ללא הבחנה", כך נכתב בדו"ח מיוחד שפורסם היום (שני) ובו ממצאים שאספו חמישה מומחי בריאות ומשפט בינלאומיים מגרמניה, דרום אפריקה, דנמרק וספרד בביקורם בעזה עם תום מבצע "עופרת יצוקה". המשלחת ביקרה בעזה ובבתי החולים במצרים לבקשת ארגון "רופאים לזכויות אדם" הישראלי וה"מדיקל רליף" הפלסטיני בסוף ינואר ותחילת פברואר.

הדו"ח, שהוצג היום במסיבת עיתונאים במקביל בבריסל ובירושלים, כולל 44 עדויות מפורטות של אזרחים ואנשי רפואה פלסטינים, ממצאי בדיקות מעבדה, תצלומים ודו"חות רפואיים שהכינו המומחים על סמך בדיקות רפואיות וראיונות. הדו"ח מתייחס גם לשאלת השימוש בזרחן הלבן, לעיכובים ומניעת פינוי פצועים לבתי חולים, לפגיעה באמבולנסים ומתקני רפואה,לפגיעה באזרחים ולנושאים נוספים.

"מטריד במיוחד לשמוע על אותם מקרים בהם חיילים היו במרחק ראייה, שמיעה ודיבור מקורבנותיהם במשך זמן ממושך יחסית ולמרות זאת, למרות ההזדמנות שנפתחה בפניהם להפגין מידה מסוימת של אנושיות, הם מנעו פנויים לטיפול רפואי מציל חיים ובמקום זאת, אף ירו באזרחים מטווח קצר", כתבו מחברי הדו"ח.

אחד המקרים המובאים בדו"ח, המתארים פגיעה באזרחים, הוא סיפורה של משפחת אבו חלימה לאחר שנפגעה מירי טנק. כך תיאר אבי המשפחה מחמד סעד אבו חלימה את האירוע בו נהרגו שני אחיו ואחותו הצעירה ונפצעה בתו: "החזקתי את אחותי בזרועותיי, אך החיילים אמרו שהתינוקת כבר מתה ואילצו אותי להשאיר אותה בתוך הרכב. ניסתי לעזור לאשתי ראדה, שהייתה מכוסה כולה בכוויות, והם הכריחו אותנו ללכת ברגל לבית החולים. במשך ההליכה, של כ-300 מטרים החיילים ירו לכיוון רגלינו. הדבר יצר המון אבק שזיהם את פצעיה של אשתי".

מקרה קשה נוסף הוא סיפורה של משפחת עבד רבו. סועאד עבד רבו, 54, סיפרה כי במהלך המלחמה קראו חיילים ישראלים למשפחתה לעזוב את הבית. היא, כלתה ושלוש נכדותיה יצאו מהבית אוחזות בשלושה דגלים לבנים. "מחוץ לבית היה טנק ישראלי", נכתב בדו"ח. "הטנק היה בגינה במרחק של כעשרה מטרים ממנה כאשר עצרה וביקשה רשות לעזוב ללא פגע. מצדה הימני היו שלוש הילדות ומאחוריה עמדה כלתה, שעמדה סמוך לדלת הבית. החייל בטנק לא השיב. הם התבוננו האחד בעיני השנייה במשך 7-10 דקות, כשלפתע נפתחה אש ונכדתה של סועאד נורתה ומתה במקום".

"גם אמל, נכדתה השנייה, נורתה ונפצעה בחזה ובבטן ומתה זמן קצר לאחר מכן. סועאד נפגעה פעמיים כאשר שבה על עקבותיה. היא נפגעה בידה השמאלית ובצידו השמאלי של ישבנה. היא לא ראתה מי היה היורה ומניחה שהיריות לא נורו מתוך הטנק, אך לא יכלה לומר זאת בוודאות. היא ראתה שלושה חיילים על גג הטנקים כשהם מחזיקים בנשק. סמאר, נכדתה השלישית, נפצעה בחזה והכדור יצא מן הצד השני, מגבה. היא נפצעה בעמוד השדרה".

הדו"ח עסק בהרחבה גם בבחינת פצועי כוויות, זאת לאור דיווחים על שימוש בזרחן לבן ועקב הודאתו של הצבא הישראלי בשימוש בזרחן. 15 דגימות רקמה נאספו מפצועים שסבלו מכוויות, נותחו על ידי הצוות במעבדות מקומיות בעזה ולאחר מכן נשלחו לבדיקות נוספות במעבדות בדנמרק ובדרום אפריקה. תוצאות המעבדה של הרקמות שנבדקו בדנמרק חזרו שליליות הן לגבי זרחן והן לגבי מתכת כבדה.

"בשל הזמן הרב שעבר בין התרחשות הפגיעות עצמן לבין הגעתו של צוות המומחים לרצועה", כותבים המומחים, "לא ניתן היה לקשור ישירות בין מקרים ספציפיים של כוויות ובין זרחן לבן. ספק אם יהיה בידי טכניקות מעבדה מתקדמות לקשור בין הכוויה לשימוש בזרחן בשלב כה מאוחר, שכן זיהוי מיטבי חייב להתבצע תוך שעות ספורות מזמן החשיפה". יחד עם זאת, המומחים טוענים כי דיווחי הרופאים בנושא הכוויות עולים בקנה אחד עם שימוש בזרחן לבן.

חברי המשלחת נתקלו בפצועים רבים שסובלים מקטיעות. הדו"ח מתעד 10 מקרים של קטיעות ומומים. מהדו"ח עולה עוד כי 16 אמבולנסים של הצלב האדום ו-13 של משרד הבריאות הפלסטיני נפגעו וכי צוותים רפואיים ואמבולנסים נאלצו לעתים להמתין זמן בלתי סביר לאישור הצבא להיכנס לאזורים מסוימים, במקרה אחד המתינו 15 יום. הדו"ח מתעד ומציג 3 מקרים בהם הותקפו מתקנים רפואיים.

הדס זיו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, מסרה: "אחד הדברים הברורים והקשים בדו"ח הוא היקף הפגיעה בחפים מפשע. כמי שידע שהוא הולך להפעיל עוצמת אש כזו בקרב אוכלוסיה כה צפופה, הצבא היה צריך לאפשר לה פתח מילוט מאזור הקרבות. כרגע הכרחי לעשות שלושה דברים: לדאוג לקיומה של חקירה ממצה, בלתי תלויה ושקופה שתאזין גם לקורבנות, לשם כך דרושה מעורבות של גורמים בינלאומיים מומחים. כן נדרש לפתוח את המעברים ולאפשר שיקום הרצועה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "אנו מצרים על כך שהארגון, מסיבות השמורות עימו, בחר שלא להעביר את הדו"ח להתייחסות צה"ל בטרם פרסומו. לו היה עושה כן היה מקבל תגובה מפורטת לכל הטענות המועלות בו, אך כאמור משהארגון נמנע מלהעביר לצה"ל את הדו"ח אין באפשרותנו להתייחס, בשלב זה, לטענות המועלות בדו"ח בטרם נלמד אותן לעומקן". עוד נמסר כי "צה"ל פועל על פי המשפט הבינלאומי ועל פי חוקי מדינת ישראל ועומד בכל הכללים המחייבים בנוגע להגנה על צוותים ומתקנים רפואיים".