יהיה בסדר

אם "מחר" זה היום האופטימלי לדחיית מטלות, ו"מיום ראשון" הוא היעד המושלם להתחלת הדיאטה, הרי שפסח הוא המועד הידוע לעשיית סדר. אז כולנו מפשילים שרוולים, צוללים לבוידעם, לארונות ולתחתית המגירות, לסדר, לנקות, ולנפות. היום אפילו יש אנשים המתפרנסים מעשיית סדר וארגון בבתים. איילת גרינברג, בעלת חברת "לצאת מבלגן" לארגון וסידור בתים היא אחת מאותם אנשים שמגיעה עם גלגל הצלה לבתים ומשרדים עמוסים ומבולגנים. "העובדה שהסביבה מרוויחה מכך שאנחנו נפתרים מהשמאטעס שחונקים אותנו ואת האדמה, זה כבר ידוע לכל", היא אומרת, "מה שאנשים כנראה עוד לא הפנימו, שחוסר ארגון חומרי גורם לחוסר ארגון כללי, עד כדי מחלות. אם הטעם האקולוגי לא מספיק משכנע, יתכן וההקשר האישי יעשה את העבודה".

"הבעייתיות היא בתרבות הצריכה" אומרת גרינברג "תרבות המעודדת צריכה בלי כל פרופורציה לצרכים האמיתיים שלנו. המבצעים האין סופיים, הכל בדולר, הכל בשקל ועוד ועוד. יש תחושה שהכל זמין ואפילו זול, אולם זו אשליה. כל המבצעים שמפתים אותנו להוציא עוד ועוד כספים תחת יצירת הרושם שאנו כביכול חוסכים, גורמים לבסוף לקניות מיותרות ובזבוז מטורף."

גרינברג נתקלת בבתים מבורדקים כשהדיירים, בסופו של דבר, לא יודעים באמת מה יש להם. "כתוצאה מהבלגן, אנשים מאבדים ולא מוצאים את מה שהם מחפשים ורצים לקנות חדש. תופעת הקניה האובססיבית והצריכה המוגזמת מקורה בין השאר בזמנים שהיה מחסור, במיתוס השואה והצנע. "שיהיה, שלא יחסר, אולי נצטרך... חבל..." בימנו סיבות אלו אינן יכולות להוות לגיטימציה לצבירה בלתי פוסקת."

ממה שאת רואה בבתים, יש מגמה ירוקה? אנשים מודעים להשלכות הסביבתיות של המצבור שלהם?

"לצערי, גם כשיש מודעות, היא עוד לא מיושמת. מדהים אותי מחדש לגלות לכמה אנשים יש עכשיו בבית את הסל הירוק של הסופרמרקט ממש בצד מצבורי שקיות הניילון, שעליהם הם לא מסוגלים לוותר. יושבים שעות באינטרנט לאסוף חומרים, אבל במקום להשאיר הכל בתיקיות במחשב, בסוף מדפיסים ערמות מאמרים שהם בחיים לא יקראו. מנויים על שני עיתונים יומיים, שלושה מגזינים ועוד כמה שבועונים והכול שוכב בערמות ומצהיב ומעלה אבק לימים טובים יותר".

הכדור המתחמם כנראה עוד לא מספיק רותח כדי להדליק אצל אנשים את הנורה האדומה, שהגיע הזמן להעיף, להוציא ולשחרר. מה שהביא את גרינברג להעלות את הרווח האישי לעשיית הסדר. "בלגן בבית הוא גם "בלגן בראש" והתוצאה- בלגן בחיים" היא מתריעה. "עבדתי פעם בבית מאוד עמוס ומבולגן. בין השאר הם לא פתחו דואר שנים על גבי שנים. באופן אישי לא הפסקתי להתעטש שם. מהעובש והאבק בבגדים ובניירת. אבל מה שהיה עצוב זה שהם לא היו אנשים בריאים בכלל. הבעל היה חולה במחלה גנטית קשה. בעקבות כך, כל הבית היה עם כל מיני מטהרי אוויר שעולים אלפי שקלים, תוספי מזון ותרופות, אבל את הדבר הכי בסיסי, לסלק מהבית את גורמי האלרגיות והזיהום, הם לא עשו. זו תופעה מאוד נפוצה. אנשים רצים לכל מטפל ורופא שרק אפשר, צורכים תוספי מזון, משתמשים בכל מיני מוצרים שנועדו לשפר להם את איכות החיים ועולים הון, אבל לא מעלים בדעתם להיפרד קצת מהג'אנק שיש להם בבית ולו בכדי שהעוזרת המסכנה תצליח באמת לנקות משהו שם".

זה הזמן להטיב עמכם ועם הסביבה. גרינברג תורמת כמה קריטריונים שיאפשרו לכם לדלל בכיף. "קודם כל, כדאי לכולם לאמץ את הגישה שצריכה להיות סיבה ממשית ומוצדקת להשארת דברים ולא רק אמוציונלית בכדי שנשאירם" היא מסבירה "בית הוא לא מחסן, הוא מקום למגורים, הוא המקדש שלנו. צריך לכבד אותו, ליהנות ממנו ולא להעמיסו ולחנוק אותו שלא לצורך".

ובאווירת החג, קבלו את עשר המכות של הבלגן והדרך להשתחרר מהן: 1.בגדים שלא לובשים למעלה משנתיים – גג שלוש - החוצה. גם כשתורידו במשקל לא תלבשו אותם. 2. פרופורציות - לא צריך לשמור 50 מכל דבר... מצבור שקיות ניילון לשימוש חוזר זה דבר חיובי, אבל לא צריך למלא את כל המרפסת. 3. מחזרו – בקבוקי זכוכית, פלסטיק, בטריות משומשות, נייר. 5. כמעט כל דואר רגיל הוא דואר זבל, וחבל. כיום ניתן לקבל מידע מפורט על חשבונותינו כמעט בכל נושא שהוא דרך האינטרנט. התוצאה: צמצום משמעותי של כמויות הניירת. 6. כולנו מקבלים מתנות ומשום מה אנו נוטים לשמור עליהם, למרות שהן נשארות באריזה, "כי חבל". לא חבל לחסוך אותן ממי שזקוק להן באמת? 9. ילדים מתגלים לרוב כרחבי יד ולב הרבה יותר מאיתנו ההורים, אשר מפתחים קשר רגשי כמעט לכל דבר. גם צעצועים ללא שימוש כדאי להעביר לנזקקים. 10. אפשר להנהיג מידי כמה שבועות "ארוחת שאריות". בהכנת ארוחה כזו אפשר להשתמש רק במה שיש כבר במקרר ובמטבח. מותר ואף רצוי להיות יצירתיים.

בקיצור - אם מכניסים משהו אחד, מוציאים אחר. "אם אנשים יתחילו לאמץ את הגישה שכשלוקחים מאיתם משהו עושים להם טובה, יהיה להם מאוד קל להוציא", היא מבטיחה. "אנחנו צריכים להיות אסטרטיביים ולהודות בפני עצמנו מה באמת משמש אותנו. מה שלא, לתת, להעביר, לשחרר ולמחזר. ועל זה נאמר, במלא מובן המילה- רווח נקי".