תיאטרון תמונה

התמונה המפורסמת של הגרלת המגרשים בחוף הים צולמה על ידי מי שהפך להיות "הצלם של תל אביב", אברהם סוסקין. ספק אם ידע בזמנו מה יהיו ההשלכות של אותו רגע היסטורי אותו לכד בעדשת מצלמתו. ההגרלה שנערכה ב-11 באפריל 1909 היא למעשה יום הולדתה של העיר העברית הראשונה.

בדיוק 100 שנים אחרי, באפריל 2009, ייערך שחזור ענק של צילום הגרלת המגרשים. במסגרת פרויקט השחזור, יתועדו עשרות אלפים מתושבי העיר בפורטרט ענק שבלבו 3,000 מבני משפחות המייסדים של תל אביב. הפורטרט הענק יוצג על גבי בניין מרכזי בעיר למשך מספר ימים. נוסף לכך יוקם מיצב אמנותי בבית העיר ברחוב ביאליק.

60 משפחות המייסדים הגרילו 66 מגרשים והקימו את תל אביב, אך הדרך עד לאותה הגרלה היסטורית, וגם הימים שבאו אחריה, היו כרוכים בקשיים רבים.

הצעד הראשון ביוזמה היה הקמתה של אגודת "אחוזת בית", שבראשה עמד עקיבא אריה וייס. האגודה קמה בשנת 1906, במועדון "ישורון" ביפו. במועדון נאספו כ-120 יהודים מיפו, וויס נשא נאום בו דיבר על התוכנית שלו לבנות עיר בה יוכלו לחיות חיים עבריים, עליה ישלמו הנוכחים מכיסם הפרטי. כל עוד גרו ביפו, השליטה על הצפיפות, על גובה שכר הדירה, ועל בנייה מחודשת של דירות נוספות היתה בידיהם של הערבים תושבי המקום. ב-1905 מספר היהודים ביפו הגיע ל-5000 , וב-1906 ל-7000. החיים הפכו קשים, הצפיפות גברה ויחד איתה גם מחלות ורעב.

ההצעה התקבלה בסופו של דבר, והאגודה נוסדה. רעיונו של ויס היה חדשני, כיוון שעד אז נוסדו בעיקר שכונות קטנות וצפופות ללא תכנון מוקדם, כמו נווה צדק. שלוש שנים אחרי שהחלו בעבודה המייגעת, ב-11 באפריל 1909 התכנסה הקבוצה בחולות שמצפון ליפו כדי להקים באופן רשמי את העיר החדשה. המקום בו עמדו הוא היום חלק משדרות רוטשילד, בסמוך למגדל המים הראשון של תל אביב.

עקיבא אריה ויס ערך את הגרלת המגרשים לשכונה בעזרת צדפים שנאספו מהחוף בו עמדו. ויס אסף צדפים לבנים ואפורים על חוף הים, על גבי הצדפים הלבנים רשם את שמות חברי האגודה הזכאים להשתתף בהגרלה, ועל האפורים את מספר המגרש. ילד אחד הוציא את הצדפים האפורים, וילד אחר הוציא את הצדפים הלבנים, וכך קיבלה כל משפחה מגרש. בין 66 משפחות המייסדים היו שמואל ולאה-רחל אידלסון, צינה ומאיר דיזנגוף, פניה וחייים חיסין, ראובן ורבקה סגל, שרה ודוד סמילנסקי, מנחם ומניה שינקין, יעקב ופרלה שלוש, שמחה ויוסף שלוש ושלמה ורבקה אבולעפיה.

השטח שקנו משפחות המייסדים וחילקו בהגרלה ביניהם, היה כרם ג'באל,י שהשתרע על פני 78 דונם, ונרכש מידי סוחרים מירושלים. אך המעבר לא היה חלק. תושבי האזור הערבים סירבו לקבל את השתלטות היהודים על כרם ג'באלי. הם הקימו אוהלים בשטח וסירבו לפנות את המקום בטענה כי האדמה שייכת לאבות אבותיהם. בסופו של דבר הם פונו באמצעות פיצוי כספי, ועם תום שלב הבנייה הראשון שונה שמה של העיר מאחוזת בית לתל אביב.