היום לפני: הופעת בכורה למחשב של אפל

נשיא יגוסלביה לשעבר סלובודן מילושביץ' נעצר היום לפני שמונה שנים לאחר מצור מתמשך על הווילה בה התגורר. לדברי בכיר במפלגה הסוציאליסטית לשעבר, מילושביץ' החליט להיכנע ולהסגיר עצמו לכוחות הביטחון. מילושביץ' התבצר בווילה שלו עם אשתו ובתו וכעשרים שומרי ראש שנאבקו בכוחות המשטרה.

נגד נשיא יגוסלביה לשעבר עמד כתב אישום בגין שחיתות ומעילה בכספי המדינה וכמובן, הוא היה מבוקש בגין פשעי מלחמה על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג. למרות הלחץ הבינלאומי הגובר להסגיר את מילושביץ', הנשיא המכהן באותה תקופה ווג'יסלב קוסטינקה אמר כי הסגרתו אינה עומדת בראש סדר עדיפויותיו.

בסופו של דבר, מעצרו של מילושביץ' התבצע במקביל לתפוגת תאריך היעד שהציבה ארצות הברית לממשלה היוגוסלבית. אם לא היתה מסגירה הממשלה את הנשיא לשעבר, היא היתה מסתכנת באיבוד סיוע כספי משמעותי מארה"ב והקהילה הבינלאומית. ביוני, הוסגר מילושביץ' לבית הדין הבינלאומי בהאג. משפטו החל בפברואר 2002. על התביעה היתה מוטלת חובת ההוכחה כי מילושביץ' עמד מאחורי הפשעים שהתרחשו במהלך המלחמה בבוסניה, קרואטיה וקוסובה (אז קוסובו). מילושביץ' סרב להכיר בסמכות בית הדין ובחר להגן על עצמו במהלך המשפט.

מילושביץ' (1941-2006) היה נשיא סרביה ונשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. הוא צמח בשורות המפלגה הקומוניסטית של סרביה, שהייתה חלק מיוגוסלביה, ובשנת 1989 נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. ב-1998, פרצה מלחמת קוסובו - עימות בין כוחות הביטחון של סרביה ויוגוסלביה ובין צבא השחרור של קוסובו (KLA), ארגון גרילה אלבני אתני שדרש את עצמאות החבל בתוך סרביה. במהלך המלחמה, הפכו כ-700 אלף אלבנים לפליטים.

ב-2000, לאחר התבוסה בקוסובו, שהושגה רק לאחר התערבות כוחות נאט"ו, התפטר מילושביץ' מתפקידו כנשיא. הוא הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. כפי שהוזכר, ב-1 באפריל 2001 הוא נעצר ביוגוסלביה בחשד לשחיתות, וב-28 ביוני הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר בהאג. לאחר הסגרתו להאג, נוספו לכתב האישום אישומים במעורבותו ברצח עם שבוצע בבוסניה ובפשעי מלחמה בקרואטיה. ב-11 במרץ 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' מת בתאו בגיל 65.

ב-1 באפריל 1979, הפכה אירן לרפובליקה איסלמית בעקבות משאל עם והשאה הודח באופן רשמי. למעשה, שיבתו של האייתולה חומייני ב-1 בפברואר לאירן לאחר 15 שנים בגלות היא שבישרה את הדחתו של השאה, מוחמד רזה פהלבי (שנמלט לגלות במצרים חודשיים קודם לכן) ושמה קץ לאלפיים שנות שלטון מלוכני במדינה המוסלמית.

המנהיג הרוחני חומייני סירב לשוב לאירן עד שיעזוב השאה הפרו-מערבי, וב-16 בינואר 1979, מלווה בקיסרית, עזב השאה את טהרן ומעולם לא שב. עם הדחתו, עזבו את אירן כ-3 מיליון מאזרחיה. 16 ימים לאחר מכן חזר חומייני מהגלות לקול תשואות הציבור הרחב, שמאס בשאה. כנשאל אז על מה הוא חושב, ענה חומייני: "על שום דבר". חומייני הוגלה ב-1963 בגין הטפה נגד השאה. בבוקר ה-1 פברואר 1979, מיליונים קיבלו אותו בחזרה למדינה בברכה.

בכירים בשלטון השאה הועמדו לדין ובמהלך השנה הראשונה למהפכה, נערכו 750 הוצאות להורג, כול הוצאתו להורג של ראש המשטרה החשאית וראש הממשלה לשעבר. לאחר עריכת משאל עם ארצי, הפך חומייני למנהיג הדתי העליון של אירן – הסמכות הפוליטית והדתית הגבוהה במדינה. הוא יכהן בתפקיד עד למותו ב-1989.

שלושים שנה עברו מאז שיבתו של חומייני לאירן והפיכתה לרפובליקה איסלמית. בעקבות המהפכה הפכה אירן למבודדת בזירה הבינלאומית עם סנקציות מסחר שקיימות עד היום. ב-2002 הכריז נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש על אירן כחלק מ"ציר הרשע", שכלל במקור את עירק, צפון קוריאה ואירן. הממשל האמריקאי האשים את אירן ביניסון לפתח נשק גרעיני אם כי המדינה המוסלמית מתעקשת כי פיתוח הגרעין הוא למטרות שלום בלבד. יחסיה של אירן עם ישראל - שהיו ידידותיים בתקופת השאה - הפכו גם הם לעוינים. למרות זאת, נחשבת המהפכה האירנית לאחד מהאירועים ההיסטוריים המרכזיים של המאה העשרים.

הקהילה הגאה בהולנד התרגשה עד דמעות כשב-1 באפריל 2001, הוכרו לפי החוק בפעם הראשונה אי פעם נישואים חד-מיניים. ראש עיריית אמסטרדם חיתן ארבעה זוגות בדיוק בשבת בחצות, מיד לאחר שהחקיקה נכנסה לתוקפה. "קיימות שתי סיבות לשמוח: אתם חוגגים את נישואיכם ובנוסף חוגגים את זכותכם להינשא", אמר ראש העיר יוב כהן. "אני מודה שלפני עשור, לא הבנתי מדוע הומוסקסואלים עושים כזה עניין מנישואים אזרחיים. כיום אני מבין טוב יותר" הוסיף.

הטקס הקבוצתי היווה שיא של מאבק מתמשך בן 15 שנים בהולנד. תומכי החוק חזו כי חוק דומה יועבר גם במדינות אחרות. עד לחקיקה ההולנדית, אף מדינה לא הכירה בנישואים של זוגות מאותו מין. ארצות הברית החליטה לא להכיר בהם וב-1996 הקונגרס חוקק את חוק "ההגנה על הנישואים", שהגדיר נישואים כאיחוד בין גבר לאישה. 34 מדינות מתוך 50 העבירו חקיקה המבהירה כי הן מכירות אך ורק בנישואים בין גבר לאישה.

למרות השמחה הרבה, היו סיבות להמשיך את המאבק. החוק ההולנדי החדש איפשר רק לבעלי אזרחות הולנדית או תושבים זרים המתגוררים במדינה וחיים עם בן זוג הולנדי להינשא. בנוסף, אסר החוק על אימוץ ילדים זרים על ידי אותם זוגות חד-מיניים. הוותיקן, שלא במפתיע, התנגד חריפות לחוק וכינה אותו "התפתחות מסוכנת".

כיום, נישואים חד-מיניים הם חוקיים במדינות קונטיקט ומסצ'וסטס. באריזונה, פלורידה וארקנסו החלו בתהליכי חקיקה על מנת לאסור על זוגות חד מיניים לאמץ וקליפורניה אסרה על נישואים חד מיניים לאחר משאל עם.למעט הולנד, מדינות בעולם שבהן קיימים נישואים אזרחיים בין בני אותו המין הן בלגיה, נורבגיה, קנדה, דרום אפריקה וספרד וכמובן ארצות הברית.

היו היו שני בחורים שבמקרה חלקו את אותו השם: סטיב – סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק. ווזניאק, הידוע בכינוי ווז, היה המוח וג'ובס בן ה-21 היה החולם בעל יכולות מנהיגות. השניים הלכו לאותו תיכון, נשרו מהמכללה וחלמו על אלקטרוניקה. ווז וג'ובס יצרו את שותפתם העסקית בחדר השינה של הורי ג'ובס בלוס אנג'לס. כפי שאתם בוודאי מנחשים, מדובר בממציאי מחשב האפל.

מרבית המחשבים ב-1976 היו מכונות בגודל חדר עם מחירים בשמיים. עם זאת, המחשב שיצר ווז היה שונה. הוא היה קטן, זול וקל לשימוש. ג'ובס הבחין ביכולות השיווק של המחשב כשהשניים לקחו אותו למועדון מחשבים מקומי. "נעשה את המחשב בעלות של 20 דולרים ונמכור אותו ב-40 דולרים", אמר. ג'ובס היה זה שהמציא את השם לאחר שקיבל השראה ממטע תפוחים בו עבד – וכך נולד מחשב האפל I לעולם ב-1 באפריל 1976.

למרות ההצלחה, לא זנחו השניים הכול בו במקום. ווז לא התפטר מעבודתו – עיצוב שבבים ב-HP וג'ובס אף מכר את מכוניתו בשביל כסף. איש, אפילו לא השניים, יכול היה לחזות את מה שקרה לאחר מכן: אפל יצרה מראה חדש למחשבים שהשתלט על העולם כולו והחלה למעשה את סיפור האהבה של העולם עם המחשב האישי.

ניקולאי גוגול (1809 – 1852 ) - סופר ומחזאי רוסי יליד אוקראינה. מגדולי הסופרים הרוסיים בכל הזמנים

אוטו פון ביסמארק (1815 - 1898 ) - הקנצלר הראשון של גרמניה

סרגיי רחמנינוב (1873 - 1943 ) - אחד הפסנתרנים הגדולים של המאה ה-20, ואחד המלחינים הגדולים של המסורת הרומנטית הרוסית

מילן קונדרה (1929 - ) - סופר צ'כי. אחת הדמויות הבולטות במאבק אנשי הרוח נגד המשטר הצ'כוסלובקי. כתב את "הקלות הבלית נסבלת של הקיום"

דבי ריינולדס (1932 - ) - שחקנית וזמרת אמריקאית. שיחקה ב"שיר אשיר בגשם"

הלנה רובינשטיין (1870 - 1965 )- יצרנית אימפרייה של קוסמטיקה

מקס ארנסט (1891 - 1976 ) - אמן גרמני סוריאליסטי. השתייך לתנועת הדאדא

מרווין גיי (1939 - 1984 ) - זמר נשמה. אחד המוזיקאים הבולטים במוזיקה הפופולרית בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים

מרתה גרהם (1894 - 1991 ) - רקדנית וכוריאוגרפית אמריקנית, נחשבת לאחת הדמויות החלוציות החשובות ביותר בתחום המחול