פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אין אור בקצה המגדל

      עם פתיחת חגיגות ה-100 לת"א יתקיים כנס קיימות אורבנית. חבל שבמציאות העיר רחוקה מלנסות למצוא פתרונות עירוניים אמיתיים לתחבורה ולבנייה לגובה

      כנס המאה לקיימות אורבנית ייפתח מחר (רביעי) ויימשך יומיים. הכנס, שיתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, הוא יריית הפתיחה של חגיגות המאה של העיר ת"א בשנת 2009. בין האורחים המכובדים שייקחו בו חלק אפשר למצוא את האדריכל היפני, שיגארו באן, והאדריכל ההולנדי, יאקוב ואן רייס, ממייסדי משרד MVRDV.

      הכנס יציג שבעה היבטים שונים של קיימות אורבנית. לכל נושא תוקדש שעה בה מומחים שהגיעו מכל העולם יספרו מניסיונם בחו"ל, לצד מומחים מישראל, שידונו באותם נושאים בהקשר המקומי של תל אביב. יהיו דיונים בנושאי דמוגרפיה וחברה בעיר. תרבות, כלכלה, וכמובן גם דיונים בנושאי אנרגיה וסביבה.

      המגדלים מפספסים את יעודם

      אחד הנושאים שיידונו בכנס קשור למתח השורר בין שימור לפיתוח. סגנית ראש עיריית פריז, שאחראית על נושא התכנון העירוני של פריז ומומחית בנושא שימור, תספר איך הם עושים את זה בעיר האורות. לצד דוברים נוספים מחו"ל, ידבר האדריכל הישראלי אמנון בר-אור, מומחה לשימור מבנים בישראל. זהו נושא רגיש בעיר ת"א, שבדרך כלל מוזכר באותו משפט עם המילה מגדלים.

      המצדדים בבניית המגדלים, טוענים כי הגדרות השימור של 'העיר הלבנה' לא משאירות יותר מדי מקום לפיתוח ובנייה לגובה, ולכן היכן שניתן לבנות, עדיף כבר לבנות לגובה. הטיעון הזה יכול להישמע מאוד הגיוני בעידן בו צפיפות היא כבר מזמן לא מילה גסה והשאיפה היא להכניס עוד אנשים לתוך העיר במקום לבזבז שטחים פתוחים. עם זאת, לא נראה שנבנה מגדל בעשר השנים האחרונות שמנסה להתמודד עם השאלה הזאת ברצינות – רוב הדירות במגדלים הללו מיועדות לעשירי הארץ, שדירותיהן פרוסות על שטחים נרחבים שלא ממש עוזרות להגביר את הצפיפות בערים.

      לכנס אין קשר למציאות?

      העובדה שהנושאים שעומדים על הפרק כאילו נלקחו הישר ממצעי הבחירות של המפלגות שהתמודדו בבחירות המקומיות האחרונות בנובמבר, מעידה על הבשלות הציבורית שיש לנושאים ולדיונים שעל הפרק – עובדה שצריכה לאותת לפרנסי העיר, כי מוטב להם לנצל את ההזדמנות היקרה של קיום הכנס הזה, ללמידה ויישום. לא מספיק רק לדבר על זה.

      סיעת 'עיר לכולנו' מברכת על קיומו של הכנס, אך טוענים שבעירייה לא באמת מתכוונים לכל מה שהכנס הזה אומר. "מדובר בכנס שהוא לחלוטין מנותק מהעשייה. כלומר, אם בתקציב האחרון שאושר רק לפני שבועיים לא היו שום השקעות בתחבורה ציבורית ולא בשום דרך אחרת של פיתוח בר קיימא, אז נראה שלכנס הזה אין הרבה קשר להשקעה העירונית שבשגרה", אומר יואב גולדרינג מ'עיר לכולנו'. "מעבר לכך" הוא מוסיף, "צריך לומר, שהכנס עצמו הוא מאוד יקר. אי אפשר לעשות מזה אירוע אליטיסטי של מומחים ולהשאיר את התושבים בצד לחלוטין. התושבים הם חלק חשוב מאוד בכל מחשבה על עיר בת קיימא".

      לצד הכנס, תתקיים תערוכה של 12 אוניברסיטאות מכל העולם, שהתמודדו עם שאלות תכנוניות בתל-אביב של 2059. בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ריכז את התערוכה, תחת הכותרת: מעיר גנים לעיר אקולוגית, תל-אביב-יפו 2059. התערוכה תוצג ברחבת המשכן לאמנויות הבמה ותהיה פתוחה לקהל הרחב למשך שבוע.