"אלטנוילנד" הוא שמו של הרומן האוטופי שכתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, ופורסם בשנת 1902. הרומן מתאר את חזונו של הרצל בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל.
שם הספר הוא גם מקור שמה של העיר העברית הראשונה, תל אביב. התרגום המילולי של "אלטנוילנד" מגרמנית הוא ארץ ישנה-חדשה, אך תורגם לראשונה לעברית על ידי הסופר והמנהיג הציוני נחום סוקולוב כ"תל אביב". סוקולוב לא מצא מקבילה בעברית ל"אלטנוילנד" ובחר בתל אביב כיוון שב"תל" יש עתיקות ו"אביב" מסמל התחדשות.
הספר ראה אור אחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל, ועלילתו מתארת אינטלקטואל יהודי-וינאי צעיר שמחליט להתאבד, אך נתקל באריסטוקרט המציע לו להצטרף למסע התבודדות באי באוקיינוס השקט. בדרך הם עוגנים בנמל יפו, ומוצאים את הארץ כמעט נטושה, כמו שראה הרצל בביקורו. לאחר 20 שנות התבודדות הם חוזרים לארץ ישראל כדי לראות את השינויים הרבים שחלו בה אחרי שהפכה למדינת היהודים.
באותה מדינה אוטופית של הרצל החברה היא חילונית ושוויונית, המרכז הכלכלי הוא בחיפה, המרכז הרוחני הוא בירושלים, והתושבים הערבים זוכים לשוויון זכויות מלא. האמרה המפורסמת "אם תרצו אין זו אגדה" מופיעה בעמוד הפתיחה של הספר.
גבר הולך לאיבוד
30.3.2009 / 22:44