מעצבן אבל לפניך

מינויו של גלעד ארדן לשר להגנת הסביבה הוא די בשורה מעודדת עבור ארגוני הסביבה. מבין רשימת המתמודדים על התיקים, ארדן, שזכה לאות גלובוס הירוק על פעילותו בכנסת בשנת 2008 היה האופציה הכי פחות גרועה.

ארדן (39), חבר סיעת הליכוד משנת 2003. עוד לפני כן, בתקופת לימודי המשפטים שלו, בלט לראשונה פוליטית כשהוביל מחאה נגד הסכם אוסלו. הוא בעל תואר שני במדעי המדינה. בעבר וויתר על ההזדמנות להיות שגריר ישראל באו"ם, והיה מהמתנגדים הנחרצים לתוכנית ההתנתקות. ב-2005 החל לשמש כיו"ר אל-סם.

זה לא סוד שהסביבתיים היו מעדיפים לראות על כסא השר דמויות המזוהות יותר עם חקיקה ירוקה, כמו אופיר פינס או דב חנין. אבל, במציאות הפוליטית העכשווית, העובדה כי דמות בכירה במפלגת השלטון (ארדן נבחר למספר 2 בפריימריז בליכוד) תכהן בתפקיד שאף אחד ממפלגות הקואליציה לא ממש נלחמה עליו, מלמדת כי עוד נותרו כמה צדיקים בסדום שמבינים את החשיבות של המשרד להגנת הסביבה, ולא רואים בו תפקיד נחות.

במהלך הכנסת ה-17 הצליח ארדן ליצור לעצמו תדמית של "זהבה גלאון של הימין". מצד אחד מחוקק חרוץ, איש עקרונות ועשייה, אדם שאין אחד בכל הקשת הפוליטית שיכול לומר עליו מילה רעה. מצד שני, דמות לא פופלרית בקרב הציבור, "שנוא הטוקבקיסטים", ומי שהוגדר לא פעם כ"אבי החוקים הפופוליסטים בכנסת ה-17". חוק הקסדות, חוק איסור העישון במקומות ציבורים והמאבק ראש בראש נגד ערוץ 10, הצליחו להרגיז לא מעט אנשים.

אבל בדיוק לח"כ כזה יש מקום במשרד להגנת הסביבה. הדבר שהכי חסר כיום במשרד להגנת הסביבה הוא "שר מרגיז". אחד שיציף את הציבור בתקנות שהם כביכול מעצבנות, במיוחד בכל הנוגע לענייני מיחזור, וידאג כמובן גם לאכיפתם. ארדן יזם בכנסת הקודמת שני חוקים סביבתיים חשובים שנמצאים בהליכי חקיקה שונים- חוק הפחתת גזי חממה, שמטרתו להגדיר יעדים להפחתה משמעותית בפליטת גזי החממה וקובע כי עד סוף שנת 2020, תופחת בישראל, לכל הפחות ב-25 אחוזים, פליטת גזי החממה הכוללת השנתית בשטחה. וחוק המחייב סלילת שביל אופניים לצד כל כביש עירוני חדש שייסלל.

בין שלל הנושאים שיעמדו בפתחו של השר החדש, יהיה מעניין לראות כיצד יתמודד ארדן עם ההחלטה על הקמת תחנה פחמית בעיר מגוריו- אשקלון. האם הוא יפעל לביטולה או שמא יישר קו עם בנימין בן אליעזר ויפעל בניגוד לאינטרס התושבים.

ארדן גם פעל רבות בגזרת זכויות בעלי חיים. לצד אורנה בנאי ועמותת 'תנו לחיות לחיות' הוא פעל למען פיטוריו של הווטרינר העירוני של אשקלון, שנאשם כי לכאורה המית כלבים למרות שהיו בעלי שבב, ללא ניסיון לאתר את בעליהם. בין מספר תיקונים ל'חוק צער בעלי חיים' שהציע ארדן, אחת חשובה במיוחד קשורה לניסויים בקופים. לפי הצעתו, תמונה ועדה מיוחדת להיתרים לניסויים בקופים. הוועדה תורכב משלושה נציגי המועצה לניסויים בבעלי-חיים, שני נציגי המשרד להגנת הסביבה ושני נציגי ארגונים להגנה על חיות. בכל מקרה, לא יינתן אישור לניסוי הכולל הרעבה או הצמאה של קופים, או לניסוי בקוף שניסוי אחר כבר נערך בו. בתום הניסוי יישלח הקוף לשיקום.

בראיון שהתקיים לפני מספר חודשים עם הכתב הפרלמנטרי של ערוץ 2 עמית סגל, הוא סיפר שהדבר שהכי הפתיע אותו בעבודתו הוא העובדה כי הדיכוטומיה בכנסת היא לא בין ימין לשמאל, אלא בין חברי כנסת שיש להם מילה ואלה שלא. לארדן יש מילה זה בטוח, והוא לא מפחד ללכת איתה עד הסוף, גם במחיר של מאבק בבעלי הון או בדעת הקהל. מבחינת הסביבתיים זו כבר בשורה טובה. כל שנותר לקוות הוא שארדן לא יגמור כמו זהבה גלאון.