היום לפני: התנקשות כושלת ברייגן

נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בן ה-70 נורה ונפצע כשאדם חמוש באקדח פתח לעברו באש ב-30 במרץ 1981 בעיר וושינגטון הבירה. הנשיא עבר ניתוח חירום בבית החולים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. מדיווחים ראשונים עלה כי ריאתו של רייגן נוקבה בירי, אך לאחר מכן דווח כי הפציעה לא היתה כה חמורה מאחר שהוא הגיע לבית החולים בהכרה ועל שתי רגליו.

כשש יריות נורו לעבר רייגן בעודו עוזב את מלון וושינגטון הילטון, בו נשא נאום בכנס של איגודים מקצועיים, סמוך לבית הלבן. היורה - ג'ון הינקלי בן ה-25, בנו של איל נפט – פצע במהלך הירי גם את דובר הבית הלבן ג'יימס ברדלי, שנפצע קשה בראשו. איש השירות החשאי ושוטר נפצעו אף הם.

ניסיון ההתנקשות בנשיא רייגן עורר זעזוע ותדהמה בקרב העם האמריקאי, שזיכרון ההתנקשות בחיי הנשא קנדי עדיין היה טרי במוחו. הנשיא רייגן כיהן בתפקיד 69 ימים בלבד כשנורה. בתחילה חל בלבול מסוים בצמרת הפוליטית לגבי מי עומד בראש המדינה בעוד רייגן נמצא בבית החולים וסגנו ג'ורג' בוש (האב) עושה דרכו מטקסס לוושינגטון. בנוסף, נפסק המסחר בבורסות וטקס חלוקת פרסי האוסקר, שהיה מתוכנן לאותו ערב בלוס אנג'לס, נדחה אף הוא.

הינקלי הואשם בניסיון להתנקש בחיי הנשיא בעקבות אובססיה שפיתח כלפי השחקנית ג'ודי פוסטר והרצון העז להרשימה. ביוני 1981, נמצא הינקלי לא אשם בגין אי שפיות ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי. רונלד רייגן המשיך לכהן בתפקיד לאחר התאוששות מהירה. הוא אף ניצח בכהונה שניה בפער גדול לאחר ארבע שנים. רייגן נפטר ביוני 2004, בגיל 93 לאחר מאבק ממושך במחלת האלצהיימר.

ב-30 במרץ, 2002 הלכה לעולמה המלכה האם בגיל 101. לצד מיטתה במעון המלכותי בווינדזור, היתה בתה המלכה אליזבת ה-II. הנסיך צ'רלס, שהיה קשור מאד לסבתו, חזר מיד מחופשת סקי בשוויץ, עם בניו, הנסיכים וויליאם והארי. מיד עם פרסום החדשות, החלו מאות אנשים, מכל שכבות החברה הבריטית, לשלוח את תנחומיהם למשפחת המלוכה.

ראש הממשלה טוני בלייר ספד למלכה האם: "במהלך חייה הארוכים ויוצאי הדופן, האלגנטיות שלה, האצילות, המחויבות ואהבת החיים הפכו אותה לאחת מהאנשים הנערצים ואהובים במדינה ומחוץ לה", אמר בלייר בהצהרה הרשמית של הממשלה.

לאחר מותה, הוכרזו עשרה ימי אבל בבריטניה. היא נקברה לצד בעלה המלך ג'ורג' השישי, שמת בפברואר 1952. את מסלול לוויית המלכה האם, ליוו מיליוני בני אדם. האירוע הועבר בשידור חי ברשתות הטלוויזיה המקומיות והבינלאומית והוא נצפה על ידי מיליונים מכל רחבי העולם.

העידן המודרני של הרדמה החל בשלהי המאה ה-18 כשכימאים החלו לחקור את השימוש בגזים שונים. ג'וזף פריסטלי גילה את ה- נייטרוז -N2O (גז הצחוק, כפי שאנו מכירים אותו) ב-1772. ב-1800, גילה האמפרי דייבי כי לגז יכולות הרדמה כששואפים אותו. ב-1818, תלמיד של דייבי, מייקל פאראדיי קבע כי לשאיפת אתר יש השפעה זהה. הנרי היל היקמן ביצע ניסויים עם שני סוגי הגז על חיות וכבר בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19 ביצע ניתוח ללא כאבים.

התכונות המרדימות של האתר ושל גז הצחוק אומצעו במהרה על ידי רופאי שיניים ורופאים כללים אמריקאים. הראשון שביצע ניתוח תחת השפעת אתר היה הדוקטור מג'ורג'יה קרופורד לונג ב-30 במרץ, 1842. לונג הוציא אחד משני גידולים מצווארו של חולה בשם ג'יימס ונבל תחת ההשפעה המרדימה של אתר גופרי. הוא הרדים את המטופל בעזרת מגבת ספוגה באתר בעוד קהל של רופאים וסטודנטים לרפואה צופים בתהליך.

לאחר הניתוח, לא האמין החולה למראה עיניו. רק לאחר שהראו לו את הגידול, הבין ונבל כי הוא הוסר. החשבון הרפואי של הניתוח הסתכם בשני דולרים – עלות האתר. ב-6 ביוני, הסיר דוקטור את הגידול השני של ונבל. ניתוחים נוספים תחת השפעת האתר התבצעו בהמשך. הם כללו הסרת בוהן, אצבע וגידול נוסף – כולם על ידי דוקטור לונג.

למרות ההצלחה, לא פרסם לונג את תגליתו באופן מיידי אלא המתין עד 1849, שנים לאחר שהשימוש בהרדמה במהלך ניתוחים פשט בעולם. הסיבה לדחיית פרסום התגלית הרפואית אינה ברורה עד היום. דוקטור לונג אמר בזמנו: "הייתי נחוש בדעתי לדחות את פרסום התגלית מספר חודשים כדי לבדוק האם מישהו ביצע לפני את הניתוח". לונג המתין על מנת לקבל את ההכרה הראויה לתגלית שלו אך היא לא הגיעה בימי חייו. לונג מת משבץ ב-1878 לאחר שהרדים אישה במהלך צירים.

המצאה שזכתה בפטנט היום ב-1858, היתה הזרז למחלוקת משפטית סוערת, שהגיעה כל הדרך עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ההמצאה: עפרון עם מחק בקצה. עפרונות עופרת ומחקים היו תופעה שכיחה כבר ב-1800. אך ב-30 במרץ 1858, היימן ליפמן מפילדלפיה הוציא בקשה לרישום פטנט של עפרון המשלב גם מחק.

בבקשת הפטנט, נכתב כי המצאתו של ליפמן אינה רק עפרון עם מחק מחובר. המצאתו היא מחק הטמון בתוך עפרון מעץ בצורה כזו שניתן, לדברי ליפמן, לחדד את המחק כך שימחק אף את הקווים העדינים ביותר.

כממציא אחר הגיש בקשה לרישום פטנט על עפרון עם מחק, ניסה ליפמן לקבל מימון מחברת העפרונות פייבר. לטענת החברה, ליפמן והממציא השני לא היו צריכים לקבל בכלל אישור על פטנט מאחר שעפרון עם מחק לא היתה המצאה חדשה.

התיק הגיע עד לבית המשפט העליון, שהסכים עם חברת פייבר. לפי בית המשפט, ליפמן לא היה צריך לקבל אישור על הפטנט מאחר ששלב יחד בהמצאתו שני דברים שכבר היו קיימים. "כדי לקבל אישור על פטנט, על ההמצאה המשולבת ליצור דבר חדש לגמרי", נטען בפסיקה. שני הפטנטים בוטלו אבל העולם הרוויח עפרון עם מחק.

הרמב"ם (1135 - 1204 ) - רבנו משה בן מימון, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא. ידוע בכינוי "מיימונידס"

פרנסיסקו גויה (1746 -1828) – צייר וחרט ספרדי

וינסנט ואן גוך (1853 – 1890 ) – צייר הולנדי. אחד מחשובי הציירים האירופים שפעלו בשלהי המאה התשע-עשרה, ואחד מגדולי הפוסט-אימפרסיוניסטים

מלאני קליין (1882 -1960 ) – פסיכואנליטיקאית ופסיכותרפיסטית אוסטרית ממוצא יהודי

וורן בייטי (1937 - ) – שחקן, מפיק, תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקני

אריק קלפטון (1945 - ) – גיטריסט, זמר ומלחין בריטי, בין הגיטרסיטים הטובים בעולם

אמ.סי האמר (1962 - ) - ראפר משנות ה-90

טרייסי צ'פמן (1964 - ) – זמרת אמריקאית בסגנון הרוק-פולק. אלבום הבכורה שלה הוא אחד האלבומים הזרים הנמכרים ביותר בתולדות ישראל

סלין דיון (1968 – ) – זמרת קנדית-צרפתית מצליחה

קארל מאי (1842 – 1912 ) – סופר ספרי ילדים גרמני. בין ספריו האהובים: "וינטו ויד הנפץ", "המטמון הנעלם " ועוד ועוד

רודוף שטיינר (1861 - 1925 ) - מייסד התנועה האנתרופוסופית