מאיר פנים

מאיר דיזנגוף היה ראש העירייה הראשון של תל אביב. דיזנגוף נולד ב-1861 וכיהן בתפקיד עד מותו ב-1936. בתקופתו כראש העירייה הפכה תל אביב משכונה פרברית קטנה של יפו לעיר של כ-150 אלף תושבים, והוא פעל רבות ליצירת הדימוי של תל אביב כעיר העברית הראשונה, כולל טיפוח השפה וחיוב כתיבת שלטים בעברית.

דיזנגוף נולד בסרביה, והיה חסיד של בנימין זאב הרצל. הוא עלה לארץ ישראל מתוך ציונות כשהיה בן 44, גר ביפו ויסד את חברת גאולה לרכישת קרקעות. דיזנגוף הצטרף להקמת "אחוזת בית" ששמה עצמה למטרה לבנות עיר עברית בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראש הוועד. הוא כיהן בתפקיד החל משנת 1911 ו עד שקיבלה תל אביב מעמד של עיר בשנת 1922, אז נבחר לראשות העירייה.

בשנת 1925 הזמין את מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס להכין תוכנית אב לתל אביב, וכך נוצרה תוכנית גדס המפורסמת, שהיא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב.

באותה שנה התפטר דיזנגוף מתפקידו כראש עיר והחולף על ידי דוד בלוך-בלומנפלד, עקב מחלוקת עם מועצת העיר סביב אישור תשלומי הורים בבתי הספר בעיר, אך נבחר מחדש בשנת 1928.

דיזנגוף היה ידוע באהבתו הרבה לעיר, טיפח את תל אביב ועודד את הבנייה. דיזנגוף נהג לעבור ברחובות העיר מדי יום רכוב על סוס כדי לבדוק שהיא מתנהלת כהלכה. הוא ייחס חשיבות גם לשמחת החיים בעיר, ובכל חג פורים רכב על סוסו בראש העדלאידע. דיזנגוף היה נחוש בדעתו להפוך את תל אביב למרכז תרבותי, ושכנע אנשי רוח להתיישב בעיר, ביניהם אחד העם.

לאחר מותה של אשתו צינה בשנת 1930 תרם את ביתו בשדרות רוטשילד 16 לציבור כדי שישמש כמוזיאון לאמנות, ובאותו "בית דינזגוף" הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. רחוב דיזנגוף נקרא על שמו עוד בחייו, ובמרכזו הוקמה כיכר צינה דיזנגוף, על שם אשתו. שכונת קריית מאיר שנקראה על שמו הוקמה בשנת 1936 סמוך לכיכר רבין, ולקראת יום הולדתו השבעים החליטה העירייה על הקמת גן מאיר על שמו, שנחנך לבסוף רק לאחר שהלך לעולמו.

ב-23 באפריל יושק פסל בדמותו של דיזנגוף רכוב על סוס, מול ביתו ההיסטורי ברוטשילד 16. השקת הפסל תיערך בנוכחות ראש העירייה ונציגי משפחות המייסדים של תל אביב.