צילום: נעם כהן, עריכה: ענת ברק)
אל תפספס
אתמול שוב התקיים כנס הקוסמים בתיאטרון חולון, שוב נדלקו האורות ומאות אנשים הריעו לקוסמים שחלקם שולפים יונים לבנות וצבעוניות, תרנגולים מהודרים וארנבים בוהקים. אתמול אמנמם לא היה שימוש בבעלי חיים, אך הדבר קורה. בדיוק בנקודת העיוורון הזאת של הקהל שלא יודע מאיפה לעזאזל שלף הקוסם הזריז הזה את היונה, מתחבאת האכזריות שבשעשוע.
כדי לשלוף יונים הקוסמים מקצצים את כנפיהן, צובעים אותן בצבעים מזיקים, דוחסים אותן למ?כלים קטנים ורותמים אותן בחוטי ניילון דקים. לכם, הצופים, הקסם נראה קל ופשוט. ליונה הנשלפת ונורית לאוויר הדבר כרוך בכאב ובפחד נורא שלפעמים גורמים למותן. אפשר להיזכר בסצנות הקשות בסרט "יוקרה" על ציפורים מעוכות כדי להבין שמאחורי אור הזרקורים ומטפחות המשי נמצאים עינוי וסבל. ומי שיש לו ספק, ולו הקל ביותר, לגבי מה שעובר על היונה, מוזמן להציץ בסרטון הדרכה לקוסמים המלמד על השימוש ביונים.
לקוסמים תירוצים שונים. בדרך כלל הם אומרים שהיונים מאוד נהנות לגור אצלם וזוכות לטיפול נהדר. משול הדבר למפטם אווזים שטוען שהוא מורח וזלין על הצינור שמוחדר ישירות לקיבת האווז המסכן, כדי לא להכאיב לו. התירוץ השני הנפוץ של קוסמים הוא שיש להם רישיון ממשרד החקלאות.
כאן צריכה לבוא לביטוי האחריות שלנו. החיות במופעי הקוסמים סובלות, נקודה. הייתי שם בעצמי. למעלה מעשרים יונים שעבדו בשבילי במופעי ראווה שונים, עם תאונות פה ושם והתעלמות קבועה ומתמשכת מצדי. הלב נאטם. ואיך יתכן שמישהו שלבו אטום ישמח את הילד שלכם? האם באמת תרצו איש אלים בחליפה שחורה שיבוא לשעשע את ילדכם ביום ההולדת שלו?
המסר המוטמע במופעים שכאלה מחלחל עמוק והופך לחלק מהאלימות שמקיפה אותנו. אין לי ספק שאילו הילדים היו יודעים בכמה סבל כרוך הקסם המשעשע, הם בעצמם היו מסרבים לצפות במופע.