פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כרוניקה של קפה ידוע מראש

      אין הרבה מה להגיד על סניף טשרניחובסקי של קפה קפה: הוא רשתי, הוא סימפטי והוא חסר כל ייחוד אמיתי

      פרולוג:

      אאוטקאסט זימרו: "אתה יכול לתכנן יופי של פיקניק, אבל אתה לא יכול לחזות את מזג האוויר". מעין גרסת העמך למשפטו הידוע של ג'ון לנון. אני דווקא תיכננתי לי יופי של פיקניק. כזה עם מובלעת דשא באמצע העיר בגודל חדר וחצי ופסקול עדין של דאסטי ספרינגרפילד בעיקר. הצהרתי שיותר לעולם לא אעשה ויתורים ואפילו תקעתי את עצמי עם קעקוע מטופש שאומר "never again". אבל אז בא דני רופ ואמר שהלילות שוב יחזרו להיות קרים ושממטרים פזורים צפויים בהמשך. וכך, כשכבר חשבתי שתם ונשלם, הגיעה המערכה הראשונה.

      מערכה ראשונה:

      על המערכה הזו להיפתח בסוג של הצגת הנפשות הפועלות: יש אותי, שאולי כבר הספקתם להכיר - בחורה מזדקנת ומגושמת, לא תמיד מובנת, שלא פעם מסתבכות העדשות בעיניה שגורמות לה להתהדר במבט מלא חשיבות. ויש אותו. לא ממש הפיקניק שתיכננתי ולא אחד שדוגל בלהעמיס צידניות. אבל מדי פעם, אפילו בלילות, יש הבלחות קטנות כאלו של שמש שגורמות לי לרצות לשטוח באמצע רוטשילד מפה משובצת ולהוציא תרמוס עם תה שומר לכבודו.

      מערכה שנייה:

      המערכה הזו דורשת סוג של עלילה, רק שזו לא תמיד מתאפשרת. אפשר לנסות לקבוע ללכת לבית קפה, לכאורה לא יעד שונה מזה שאנחנו מציבים לעצמנו בכל יום, אבל לכו תתווכחו עם דני רופ. אז מדי פעם יש סופות, כאלו שלא מאפשרות לצאת מהבית, וכמה הוריקנים שטורפים את הכל. אלו גרמו לי למצוא את עצמי השבוע נטולת טור עד לרגע האחרון. כדי לקדם את העלילה בכל זאת, גררנו את רגליו הדואבות ורגלי הכבדות לסניף קפה קפה בטשרניחובסקי. בכל סינריו של פיקניק שאי פעם העליתי במוחי לא כיכב לו סניף של רשת, אבל, כידוע, לחזאי יש תוכניות אחרות.

      כשהשבת נכנסת הופכים בתי הקפה לגן הסגור של הילדים המבוגרים. ובדרך כלל זה לא כל כך נעים. קפה קפה דווקא זכה לזרימה עדינה של אנשים ואף הביא לשולחננו זוג נוטף דבש מאילן היוחסין שלו. בפעם ראשונה זה שנים ארוחת שישי לא נראתה כמו אויב.

      הצפיחיות בדבש גררו אותי להתמכרות החדשה שלהם: צ'אי לאטה (16 שקל). לפי דעתם המקצועית, הצ'אי שקיבלנו היה חלש מדי, אך אחרי חיזוק מצד המלצרית המבינה הם קיבלו את המנה שלהם ונרגעו. בהמשך הזמנו שפודי עוף ברוטב סאטה שהגיעו עם אורז (35 שקל) ועליהם נאמר שהם טובים, טורטייה עוף (42 שקל), שעליה נזרק "טעימה אבל ספוגית", ופטוצ'יני ברוטב פסטו ושמנת (42 שקל), שלשם שינוי היה בדיוק כפי שתיכננתי - עמוס בשמנת ומבושל למוות.

      מערכה שלישית

      שבה יבוא הטוויסט. בניגוד למה שהצהרתי בהתחלה, יש פעמים שבהן הפיקניק נראה בדיוק כפי שתיכננתם: קפה קפה אמנם ניחן במעט יותר אופי מהסניפים האחרים, מתהדר בלקוחות נעימים ומגיש אספרסו (9 שקלים) לא רע, אבל בסופו של דבר מדובר בבית קפה חסר ייחוד. אפשר לשים בו ספות, אפשר אפילו לתקוע בתוכו מספרה (כפי שאכן נעשה), אבל אלו לא יכולים לייצר קרני שמש באמצע לילה חורפי. הוא, לעומת זאת - ואולי זה סוג של אפילוג - מוכיח שדווקא כשלא מתכננים, החיים יכולים להיות פיקניק.

      בקטנה

      סקס אפיל: אם לוקחים בחשבון את הכלבים המרוצים בדרכם לגן מאיר
      אנשים: כאלו שחסר להם מבחר באזור
      עיצוב: מנסה להיות מיוחד, אבל נשאר מצ'עמם
      שירות: קורקטי
      הפוך: 12 שקל
      ליד הקפה: מספרה. כן, מה שאתם שומעים. מתברר שיש מספרה שמתחבאת לה בתוך הקפה
      גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
      טיפ: להתמכר לצ'אי לאטה
      שורה תחתונה: לא לשכוח את הצידנית

      קפה קפה. טשרניחובסקי 31. טל' 6026637. פתוח: א'-ו' 7:30-24:00, שבת 8:00-24:00.