השלום עם מצרים, שנחתם היום לפני 30 שנה בוושינגטון, הוא שלום אסטרטגי. כך גם השלום עם ירדן. הפלסטינים? הם לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות לחיות בשלום עם ישראל
לחיצת היד המשולשת בין בגין, קרטר וסאדאת צרובה בתודעה שלי כילד בן שש, צופה בטלוויזיה בשידור ישיר ומיוחד בצבעים. קירות גן הילדים של הגננת חיה כוסו בכרזות שלום בשלוש שפות - אנגלית, עברית וערבית, ובתמונת שלושת המנהיגים שחתמו על חוזה השלום ההיסטורי.
לא עוד מלחמה. לא עוד שפיכות דמים - אמרו בגין וסאדאת וביצעו צעדים דרמטיים, שהכשירו את לבבות העמים בארצות העתיקות ישראל ומצרים לשלום המיוחל. זה לא שלא היו קשיים בדרך. היו גם היו. החזרת משלחות, הפסקת פעולות ועדות המשא ומתן. משברים רבים. אבל שני מנהיגים, עם רוח גבית של העמים האופטימיים בירושלים ובקהיר, קיבלו החלטה אסטרטגית לסיים את מצב המלחמה בין המדינות ולחתום על הסכם שלום היסטורי.
לדאבון הלב, השלום הוא קר. היינו רוצים לראות יחסי מסחר מפותחים הרבה יותר, תיירות מצרית לישראל, שיתוף פעולה כלכלי אזורי אמיתי. כל זה לא קיים די הצורך ובכל זאת, עדיף שלום קר על פני מלחמה חמה. ישראל רוצה בשלום והוכיחה זאת גם בעת החתימה על השלום עם ירדן, 15 שנה לאחר ההסכם עם מצרים. על ההסכם הראשון חתמה ממשלת ליכוד ועל ההסכם על ירדן חתמה ממשלת העבודה. הוכחה נוספת לכך שבישראל כולם רוצים בשלום.
לא תמצאו דלת סגורה
מדוע, אם כן, לא הגענו גם לשלום עם הפלסטינים? כי כנראה שכמו שאמר שר החוץ לשעבר מטעם מפלגת העבודה, אבא אבן, "הפלסטינים לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות". פעם אחר פעם דחו את ידנו המושטת ובמקום לצאת בקריאה אמיצה, דוגמת קריאתו של סאדאת, "לא עוד מלחמה", הם מגיבים תמיד באלימות ובאינתיפאדה - זו הייתה תגובתם מתחילת ימיה של הציונות ועד היום.
בהסכמיה עם מצרים וירדן הוכיחה ישראל שהיא רוצה ויכולה לעשות שלום עם שכניה. חובת ההוכחה עוברת, אם כן, לצד הפלסטיני: לפני שישראל תודיע על צעדים כלשהם כלפי הפלסטינים, עליהם לנקוט שורת צעדים שתראה לעם בישראל ולעולם כולו שגם הם רוצים בשלום אמיתי עם ישראל - הכרעת הטרור, הפסקת מימון האסירים הפלסטינים, אנשי חמאס הכלואים בישראל וממומנים ב-10 מיליון שקל על ידי הרשות הפלסטינית בכל שנה, ביצוע של "הכשרת הלבבות" בציבור הפלסטיני לשלום, וזה כולל מהפכה אמיתית בחינוך הילדים הקטנים שם, ואפילו שיתוף פעולה אמיתי בבלימת זיהום הנחלים והים התיכון הזורמים משטחי הרשות הפלסטינית לנחלי ישראל בשרון ובמישור החוף.
אם יאמצו הפלסטינים דפוס מנהיגות דומה לזה של סאדאת ויפעלו למען שלום אמיתי הם לא ימצאו אצלנו דלת סגורה. לצערי, נראה כי לא ישראל אלא הפלסטינים עדיין לא הבינו, שכדי לעשות שלום אמיתי ויציב צריכים הם ללכת לקראתנו.