פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום לפני: ישראל ומצרים עושות שולם

      וגם: הוקם מחנה הנשים באושוויץ, נולד ויקטור פרנקל, 39 חברי כת "שערי גן עדן" התאבדו ואבו מאזן חוגג 74 אביבים

      שלום עם מצרים

      היום לפני 30 שנים, הגיעה לקיצה מלחמה בת שלושה עשורים בין ישראל ומצרים בהסכם שלום היסטורי שתווך על ידי ארצות הברית. הטקס, שנערך על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון הבירה, הועבר בשידור חי בטלוויזיה. מנחם בגין ואנואר סאדאת לחצו ידיים כשבצד עמד נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר כולו חיוכים. הן בגין והן סדאת תיארו את הטקס כ"נקודת מפנה היסטורית". סדאת שיבח את קרטר על מאמציו וכינה אותו "האדם שחולל נס".

      החדשות על חתימת הסכם השלום התקבלו בזעם בעולם הערבי. המונים צבאו מחוץ לשגרירות מצרים בכוויית ושביתות נערכות בגדה. מנהיג אש"ף דאז יאסר ערפאת אמר במהלך עצרת בביירות: "שיחתמו על הסכמים כאוות נפשם. שלום שקרי לא ישרוד". מלך ירדן חוסיין, שנחשב דווקא למתון בעמדותיו, חבר לנשיא סוריה דאז אסד האב ולנשיא עירק חסן אל באקר בקריאה לקיום פסגה של מתנגדי ההסכם. הליגה הערבית אף שקלה לסלק את מצרים מהארגון כמחווה סימלית של מחאה על ניהול המשא ומתן עם ישראל.

      גם התגובות במערב לא היו אוהדות במיוחד. אירופה שיבחה את מאמצי סדאת ובגין, אך הוסיפה כי יש לתת לעם הפלסטיני מדינה.

      הסכמי קמפ-דייוויד, הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון, אשר נחתמו על ידי קרטר, סאדאת ובגין בשנת 1978, הם שסללו את הדרך לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים במרץ 1979. מאוחר יותר באותה שנה חלקו בגין וסאדאת פרס נובל לשלום. סאדאת הקריב, למעשה, את חייו למען השלום עם ישראל. ב-1981 הוא נרצח על ידי קיצונים מצריים שהתנגדו להסכם.

      נשים באושוויץ

      ב-26 במרץ 1942, הוקמה חטיבת הנשים הראשונה במחנה הריכוז אושוויץ 1. מחנה האסירים הגברים חולק באמצעות חומת לבנים בגובה שני מטרים. האישה הראשונה שהגיעה לאושוויץ היתה אסירה מספר 999 ממחנה הריכוז רוונסברוק.

      ב-16 באוגוסט 1942, פורק מחנה הנשים באושוויץ 1 והועבר לבירקנאו. במהלך אותה תקופה, ההשמדה ההמונית הראשונה של אסירות יצא לפועל: 4,000 מתוך 12 אלף אסירות הומתו בגז באושוויץ 1, השאר הועברו לבירקנאו.

      מחנה בירקנאו התמלא עד מהרה עד לאפס מקום. הפיתרון היה להוסיף לו חלק ממחנה הגברים, מכאן השם אושוויץ-בירקנאו. נשים סבלו יותר מגברים מהעומס במחנה ובמעונות (אם ניתן לכנות את תנאי המגורים הנוראיים כך), בגין הזוהמה, המחסור בחומרי ניקוי, המסדרים האינסופיים והעינויים שעברו על ידי שומרי האס.אס.

      חלק גדול מהשומרות היו אכזריות באותה מידה ואף יותר מעמיתיהן הגברים. אנשי האס.אס. התחרו בינם לבין עצמם מי אכזרי יותר. יתרה מכך, נשים איבדו מהר יותר את צורתן האנושית מאשר גברים והפכו למוזלמניות. תוחלת החיים הממוצעת של נשים במחנה היתה קצרה בחצי משל הגברים.

      נשים היו נתונות, בנוסף, לניסויים "רפואיים" במחנה. רופאי האס.אס האכזריים ביותר היו דוקטור שומאן, שעיקר נשים באמצעות קרני לייזר, דוקטור קלאוברג שעיקר אותן באמצעות חומרים כימיים וכמובן דוקטור מנגלה שסקרנותו הרפואית התמקדה בעיקר בתאומים.

      החייזרים באים

      ב-26 במרץ 1997, התגלו 39 גופותיהם של חברי כת "שערי גן עדן" שנטלו את חייהם לאחר הופעתו של כוכב השביט "האלי בופ" בשמיים. חברי הכת האמינו כי כוכב השביט הוא סימן בעבורם להשיל את גופותיהם בארציים ולעלות לחללית שתיקח אותם לרמת קיום גבוהה יותר.

      כת "שערי גן עדן" היתה כת אפוקליפטית שהורכבה מ-21 נשים ו-18 גברים בגילאי 26-72. את הכת ייסדו מרשל הרף אפלווייט ובוני "טי איי" נטלס – "השניים". נטלס מת ממחלת הסרטן ב-1985 ואפלווייט הקים בהשראתו את הכת ב-1993. הקבוצה התמקמה בסן דייגו שבקליפורניה וחייתה שם עד להתאבדות ההמונית.

      חברי הכת האמינו בנצרות המשלבת אמונה בחייזרים ועב"מים. לפי אמונתם, לפני 2000 שנה הגיעה לכדור הארץ קבוצה של חייזרים שמנהיגה התגלם בדמותו של ישו. חברי הכת כינוי עצמם "אח" ו"אחות". הם חיו כנזירים ונזירות בקומונה בבית שכור בסן דייגו לו קראו "המנזר". למרבית החברים לא היו קשר עם משפחותיהם או חבריהם. חלקם אף נטשו את ילדיהם לפני שהצטרפו לכת. הם התלבשו בבגדים שחורים חסרי זהות מינית ונדרשו לקיים אורח חיים נזירי. שמונה מהם, בהם אפלווייט, התנדבו לעבור סירוס מרצון. הקבוצה תמכה בעצמה כלכלית באמצעות עיצוב אתרים באינטרנט, בו השתמשו גם ככלי גיוס לכת.

      חברי הכת האמינו שעל ידי ההתאבדות ההמונית בזמן הנכון, הם יעזבו את גופם (המיכל) מאחור, והנשמה תירדם עד שתימצא עצמה במיכל אחר. בסופו של דבר, הנשמה תיכנס לישות בעלת רמה גבוהה יותר של קיום. תאריך ההתאבדות ההמונית נקבע, ככל הנראה, על רקע חג הפסחא הקרב והופעתו של כוכב השביט, בו ראו "אות שמיימי".

      באו לעולם

      רוברט פרוסט (1874 - 1963 ) - אחד היוצרים החשובים והמוערכים בשירה האמריקנית של המאה ה-20

      ויקטור פרנקל (1905 - 1997 ) - הנוירולוג והפסיכיאטר היהודי-אוסטרי, שחיבר את "האדם מחפש משמעות", המתאר את חוויותיו כאסיר במחנה השמדה

      טנסי וויליאמס (1911 -1983 ) - מגדולי המחזאים האמריקאים. כתב את המחזה "חשמלית ושמה תשוקה"

      לאונרד נימוי (1931 - ) - שחקן בריטי שהתפרסם הודות לגילום דמותו של "ספוק" האנדרואיד ב"מסע בין כוכבים"

      מחמוד עבאס (1935 - ) - יו"ר הרשות הפלסטינית. ממייסדי תנועת הפתח, מוכר בכינויו אבו מאזן. יורשו של יאסר ערפאת כראש אש"ף, שנתפס בעבר כמכחיש שואה

      ננסי פלוסי (1940 - ) - יו"ר בית הנבחרים האמריקאי

      ריצ'רד דוקינס (1941 - ) - מדען אבולוציה וביולוג בריטי, מחבר "הגן האנוכי", "יש אלוהים – האשליה הגדולה של הדת" ועוד

      בוב וודוורד (1943 - ) - אחד העיתונאים הידועים ביותר בארה"ב, בעיקר הודות להיותו כתב ה"וושינגטון פוסט" בשנות ה-70 שחשף עם קארל ברנסטיין את פרשת ווטרגייט

      דיאנה רוס (1944- ) - זמרת פזמונאית ושחקנית אמריקנית, היתה סולנית להקת "הסופרימס"

      סטיבן טיילר (1948 - ) - סולן להקת "איירוסמית'"

      פטריק זיסקינד (1949 - ) - סופר גרמני יליד 1949, ומחברו של הרומן "הבושם"

      ג'ניפר גריי (1960 - ) - שחקנית אמריקאית, כיכבה בסרט "ריקוד מושחת"

      הלכו לעולמם

      וולט וויטמן (1819 - 1892) - משורר, עיתונאי, מחבר והומניסט אמריקני. "המשורר האמריקאי הגדול ביותר" ומחבר ספר השירה המופתי "עלי עשב"

      ריימונד צ'נדלר (1888- 1959 ) - סופר בלשי אמריקאי. מיוצרי ז'אנר הבלש הפרטי הקשוח. גיבור ספריו הוא הבלש הפרטי פיליפ מרלו

      נואל קווארד (1899 - 1973 ) - מחזאי בריטי, שחקן אנגלי זוכה פרס האוסקר

      הלסטון (1932 - 1999 ) - מעצב אופנה ידוע