פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החוגים לכלכלה בישראל קורסים

      דו"ח שהזמינה המל"ג קובע שהחוגים לכלכלה, שדורגו בעבר בין עשרת הטובים בעולם, נמצאים היום בין המקומות ה-50 ל-100

      הוועדה הבינלאומית להערכת לימודים בכלכלה פרסמה היום (רביעי) דו"ח חמור על מצבן של המחלקות לכלכלה בישראל. מהדו"ח עולה כי בשנות ה-80 וה-90 היתה פריחה גדולה בחוגים לכלכלה, וחלקם אף תפסו מקום מרכזי בעשירייה הפותחת של המחלקות לכלכלה בעולם, אלא שבשנים האחרונות חלה הידרדרות משמעותית במצבם. כך, לדוגמא, החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, שדורג בעשירייה הפותחת, ירד בדירוגים העולמיים והיום הוא נמצא בין המקומות ה-50 ל-100. כך גם החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית.

      על פי ממצאי הדו"ח, אותו הזמינה המועצה להשכלה גבוהה, הסיבה המרכזית למצב לירידה בדירוג היא שלמרות שהחוגים לכלכלה מצמיחים בוגרים איכותיים, שהמובילים שביניהם בוחרים להמשיך ללימודים מתקדמים באוניברסיטאות מובילות בחו"ל, רבים אינם שבים לארץ לשמש כסגל באוניברסיטאות המחקר. כתוצאה מכך, במחלקות שהיו בעבר חזקות חל דלדול משמעותי במספר חברי הסגל עקב פרישה של חברי הסגל הבכיר ו"בריחת מוחות צעירים" לאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית ובאירופה. המחסור בחברי סגל צעירים הוא כה חמור, עד שהצפי הוא כי את המקומות שיתפנו נוכח הפרישות הצפויות בשנים הקרובות לא ניתן יהיה למלא. לאור הנתונים הללו מביעים בוועדה חשש שהמשבר בלימודי הכלכלה צפוי רק להעמיק.

      מנתוני הוועדה עולה כי דבר נוסף שהביא להידרדרות המשמעותית במצבן של הפקולטות הנו עלייה במספר הסטודנטים לכלכלה בכ-25% ובמקביל ירידה של מספר המרצים בהיקף של למעלה מ-30%. "המגמה של גידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכלכלה, מחד, ודלדול מספר חברי הסגל הבכיר, מאידך, הביאו לעלייה משמעותית ביחס שבין מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל הבכיר במחלקות בכלכלה, כך שכיום הוא הגבוה ביותר בכל המקצועות הנלמדים באוניברסיטאות. כתוצאה מכך, כיתות הלימוד עמוסות, עומס ההוראה והמטלות האדמיניסטרטיביות המוטלות על חברי הסגל הקיימים גבוה וכמות המחקר שהם מפיקים יורדת", נכתב בדו"ח.

      "המשכורות בארץ נמוכות באופן משמעותי"

      חברי הוועדה מצביעים על כך שכלכלנים אקדמאים הם "מצרך מבוקש" בשוק העולמי ואוניברסיטאות בחו"ל מציעות להם תנאי העסקה מפתים, הכוללים משכורות גבוהות, קידום מהיר המתבסס על פרסומים מעטים ואיכותיים בכתבי עת מובילים, עומס הוראה נמוך המאפשר התמקדות במחקר, תקציבים לנסיעות לכנסים ועוד.

      לעומתם, מציעות האוניברסיטאות בארץ משכורת נמוכה באופן משמעותי מזו המוצעת לכלכלנים בחו"ל, בנוסף להליכי קידום ממושכים ונוקשים שאינם מתחשבים בזמן הארוך הנדרש לפרסום מאמרים בכתב עת מוביל. בנוסף, כלכלנים המבקשים לחזור לארץ לאחר שהתקדמו בסולם הדרגות בחו"ל, מתקשים לעשות כן לאחר שמשפחתם כבר נקלטה שם.

      הוועדה ממליצה לשנות את מבנה תוכנית הלימודים לתואר ראשון, כך שהיא תכלול יותר היבטים יישומיים של כלכלה בשלב מוקדם בתוכנית. כמו כן נכתב בדו"ח כי יש לקיים יחס מרצים-סטודנטים שאינו גבוה מאיש סגל אחד ל-40 סטודנטים. לדברי כותבי הדו"ח, על הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה לספק למוסדות את המשאבים הדרושים לקיום יחס שכזה. כמו כן, עליה להימנע מפתיחת תארים שניים בכלכלה במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה, לאחד את התכניות לתארים מתקדמים של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ולהפחית את עומס ההוראה של חברי סגל ללא קביעות לעומת עמיתיהם הבכירים.

      עוד ממליצה הוועדה כי לשם ביצוע מחקר כלכלי יוקמו מוסדות עצמאיים אשר ישלמו ישירות לחוקרים ובכך ישלימו את משכורותיהם מהאוניברסיטאות. "המל"ג והמוסדות צריכים לאפשר גמישות בקבלת שכר מחוץ למוסד", נכתב בדו"ח. עוד ציינו חברי הועדה כי על המחלקות לתת משקל רב יותר למחקר בנושא הכלכלה הישראלית ומחקר שנכתב בשפה העברית.