עדיין לא שקט בגבול אילת

מבט מהיר מהר יואש, הנמצא כחמישה קילומטרים ממערב לעיר אילת, לעבר מדבר סיני המצרי, מסביר מדוע בצה"ל מודאגים מהסיכון הביטחוני שקיים באזור. בחדרי המבצעים של יחידות עוצבת אדום האחראית לגיזרה, עוסקים באפשרות שמאזור זה יגיעו מחבלים לתוך שטח ישראל, בעקבות מידע שקיים על התארגנויות חבלניות שונות בסיני של תאי אל קאעדה, ג'יהאד עולמי ואחרים. עם זאת, על פי הנתונים לשנת 2008, חלה דווקא ירידה של כ 50% במספר ניסיונות החדירה לישראל.

מכונית התופת שהתגלתה בקניון לב המפרץ בחיפה ביום שבת החזירה את מפקדי האזור לחודש ינואר 2007, שבו הצליח מוחמד אל סקסק, מחבל עזתי חמוש בחגורת נפץ לעבור את כל שכבות ההגנה, להתפוצץ במאפיה בלב אילת ולהרוג 3 בני אדם. "בתקופה האחרונה, סיכלנו עשר נסיונות של תשתיות שונות להיכנס לארץ דרך גבול זה כדי לבצע פיגועים במאפיינים שונים", סיפר השבוע קצין בכיר בגזרה.

שטח המדבר הגובל בעיר אילת חרוץ ערוצים וקניונים עמוקים וסלעיים, והדבר מקשה מאוד על ביצוע מרדפים אחר מסתננים. מדובר בגבול שאורכו 384 קילומטרים והוא מתחיל באזור ים המלח, שם הוא גובל בממלכת ירדן עד אילת ומשם עולה בכיוון צפון מערב, צמוד למצרים, עד מעבר ניצנה. באוגדה מציינים בסיפוק את שיתוף הפעולה עם המדינות השכנות, בהתמודדות עם מבריחים. כאשר פורטים את שיתוף הפעולה הזה בחלוקתו הבסיסית לשניים, מתברר שהמצרים אכן עושים, אך לא מספיק, כדי להתמודד עם בעיית ההברחות. "הגבול כאן רוגש ורועש" מספר קצין בכיר.

צה"ל הטיל את ההתמודדות עם נסיונות ההברחה על שלוש יחידות עיקריות: קרקל (יחידת חיל רגלים יבשתית מעורבת של לוחמות ולוחמים), גדוד האב"ך ויחידת המסתערבים של משמר הגבול. איתם פועלים שורה של גופים כמו סיירי אוויר, תצפיתנים, גששים ועוד. במקביל, מערכת הביטחון מעדכנת את אמצעי האיתור האלקטרוניים בחידושים האחרונים, וכבר בחודשים הקרובים צפוייה להכנס לפעולה מערכת חדשה. בינתיים, מסתמכים שומרי הגבול על מרכיבים מוכרים כמו גדר, דרך טשטוש חולית, סיורי קרקע וסיורים אוויריים המבוצעים בשיטות שונות, בין היתר באמצעות מטוסים ללא טייס.

בעוצבת אדום יודעים, שהם בעצם מתמודדים עם פשיעה פלילית. "לכאורה, מדובר בסיכול הברחות של סחורה, חד וחלק" הסביר הקצין הבכיר לוואלה! חדשות. "למעשה, הבדואים שמעבר לגבול, המתפרנסים מעבריינות זו, מסייעים למעבר מחבלים, כמו שהם מסייעים למסתננים הבאים לחפש עבודה. מבחינתם, הם עושים זאת לפרנסתם. ארגוני החבלה מבינים שיש להם עסק עם אנשי מקצוע, המכירים את השטח ויש להם קשרים בתוך ישראל. מה עושים האנשים האלה אחר כך, לא ממש מעניין אותם".

סיכולי ההברחות כוללים מדי פעם גם קרבות אש עם מבריחים. את חלק מהירידה בכמות נסיונות החדירה זוקפים ביס"מ להרתעה שיצרו אירועים אלו, כאשר למבריחים הוברר שכוחות הביטחון לא יהססו לעשות שימוש בירי כחלק ממניעה של כניסה בלתי חוקית לארץ.

תנאי השטח סביב אילת כמעט ואינם מאפשרים יצירה של מכשול בלתי עביר. בהעדר מכשול כזה, בנה צה"ל את תפיסת ההגנה המרחבית על פי שיטת השכבות. "עבודה משותפת של הכוחות ביחד, נותנת בסופו של דבר את המענה היעיל ביותר" הסביר הקצין הבכיר, "זה כלל שילוב של נתוני מודיעין, הפעלת תצפיות, הכוונת כוחות מצויידים היטב אל החוליה ותפיסתה, כאשר כל האירוע נתון לבקרה בכל דרג ודרך אפשריים". נתוני סיכול ההברחות תומכים אכן את דבריו.

אופי פעילות המבריחים הביא בכל זאת לגיבוש תכנית מכשול פשוטה למדי, והיא הצבת גדר סלעים למניעת כניסה של מכוניות לשטח הישראלי. הדבר מחייב את המבריחים לתאם מפגש העברת סחורה באזור שנתון להשגחה. במקביל, הוצב מחסום נוסף בכביש היורד ממערב לאילת. שתי פעולות אלה העבירו את ניסיונות החדירה לאזור צפוני יותר, שבו נוח יותר לנהל מרדפים. "המחבלים לא רואים בגבול הזה גבול של שלום" הסביר סנ"צ ר', "סיני הפך מזמן לבסיס הקדמי לטרור והוא משמש אזור פעולה לגופים העוסקים בכך - אל קעאדה והג'יהד העולמי. אנחנו מזהים שגם הבדואים עוברים תהליך הקצנה, דבר המחזק את מרכיבי האיום. מאז הפעלתה של החטיבה המרחבית בהר שגיא, אפשר לראות יותר סיכולים ופחות הברחות מוצלחות".

הכוחות הפרוסים באזור הגבול מקבלים תגבור משמעותי בכל סוף שבוע, כדי לאפשר חיים שגרתיים באילת ובעשרים וארבע הישובים הנמצאים בגזרת האבטחה של העוצבה. "התמודדנו עם נסיונות הברחה לא מעטים" סיפר סנ"צ ר', "לעיתים מדובר במה שמוגדר כשוהים בלתי חוקיים. אבל כשחוקרים לעומק, מתברר שאותם שוהים, הם מומחי תוכן, המקבלים סיוע להכנס לארץ כדי להגיע ליהודה ושומרון ולהגביר שם את תעשיית הטרור".