דו"ח מבקר המדינה: מי השתייה מזוהמים

דו"ח על השלטון המקומי מצביע על ליקויים באופן טיפול הרשויות בהבטחת איכות מי השתייה. בנוסף, המבקר קבע כי תוכניות ההבראה לרשויות המקומיות אינן יעילות

אייל דץ
25/03/2009

תוכנית הבראה לא יעילה, ליקויים בהבטחת איכות המים, כשלים בגביית מסים, ואלפי מתקני משחקים מסוכנים, שמיועדים לילדים. אלה הם רק חלק מהליקויים שחושף דו"ח מבקר המדינה על השלטון המקומי לשנת 2008, שהוגש היום (רביעי) לנשיא המדינה שמעון פרס.

לפי הדו"ח, השלטון המקומי בישראל מצוי במשבר כספי ותפקודי שעלול לפגוע ביכולתן של רשויות מקומיות רבות לספק לתושביהן שירותים חיוניים ברמה נאותה. בשל כך נדרשה הממשלה, עוד בשנת 2004 ליזום מהלך להבראת הרשויות, באמצעות גיבוש תוכניות הבראה והקצאה של מענקים בהיקף כ-2.4 מיליארד שקל. ואולם מבקר המדינה טוען, כי לא די היה בצעדים שנעשו בשנים האחרונות כדי להביא לידי הבראה ממשית וארוכת טווח של רבות מהרשויות שנקלעו למשבר.

מים לא ראויים לשתייה

לפי דו"ח המבקר, קיימים ליקויים באופן טיפול הרשויות המקומיות בהבטחת איכות מי השתייה המסופקים בתחומן וכן ליקויים בהפעלת סמכויות האכיפה, הפיקוח והבקרה הנתונות על פי חוק בידי משרד הבריאות ובידי רשות המים. לטענת המבקר, רשויות מקומיות אינן מתחזקות את קידוחי מי השתייה שלהן, ואין הן דורשות מספקי המים הפועלים בתחומן שיתחזקו את קידוחי מי השתייה שלהם, בניגוד לנדרש בתקנות בריאות העם.

בנוסף, ציין המבקר כי רשויות מקומיות וספקי מים הפועלים בתחומן אינם מבצעים בדיקות כימיות במקורות המים, גם זאת בניגוד לנדרש בתקנות בריאות העם, וכי בהיעדר מקור מי שתייה חלופי זמין ממשיכים ספקי מים לספק מי שתייה שאינם ראויים לשתייה ממקור מים שנפסל על ידי משרד הבריאות מלשמש מקור מים לשתייה. המבקר חושף כי במספר רשויות מקומיות מספקים ספקי מים מי שתייה ממקורות שמשרד הבריאות לא אישר להשתמש בהם כמקור מי שתייה.

לפי פקודת בריאות העם, מי שתייה הם מים המיועדים לשתייה, לבישול מזון ולתעשיית המזון. מים אלה חייבים להיות נקיים מכל הגורמים העלולים להשפיע לרעה על בריאות הציבור ועל איכות חייו. בפקודת העיריות נקבע, כי מחובתן של העיריות ובסמכות המועצות המקומיות, המועצות האזוריות והוועדים המקומיים להסדיר את התנאים לפיהם יסופקו מים לצרכנים, וכי עליהם למנוע היווצרות זיהום במים המסופקים בתחומם.

מפעל הזנה כושל

חלק מרכזי בדו"ח המבקר מתייחס לתכנית ההזנה לתלמידים בבתי הספר, שנועדה לאפשר קיום יום לימודים ארוך וכן לסייע בפתרון בעיית חוסר הביטחון התזונתי באמצעות אספקת ארוחה חמה לתלמידים. לדברי המבקר, גם ברשויות שבהן הוחל חוק ארוחה יומית, זה נעשה באופן חלקי בלבד. הסיבות העיקריות לכך היו מגבלות התקציב, התנגדות הרשויות המקומיות להחלת החוק, בעיקר בשל קושי כלכלי, התנגדות ההורים לשלם את חלקם וקשיים ביורוקרטיים בהחלת החוק. עוד העלתה הביקורת, כי הליכי הפיקוח והבקרה על ההיבטים התזונתיים והתברואתיים של מפעל ההזנה אינם נאותים.

לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הקיים אין ודאות כי כל התלמידים הנזקקים והזכאים להזנה אכן זוכים לקבלה. המבקר כותב בדו"ח, כי "ראוי שמשרדי הממשלה המשתתפים בהחלת החוק - משרד החינוך, משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה - בשיתוף השלטון המקומי יבחנו ביסודיות את השפעת מפעל ההזנה על אוכלוסיית התלמידים הזכאים ויפעילו את מפעל ההזנה באופן שיאפשר להשיג את מטרות החוק, מאחר שאי-השגתן מקשה לקיים יום לימודים ארוך".

מבקר המדינה מדגיש בדו"ח, כי "למפעל ההזנה חשיבות גוברת בתקופה שבה מדינת ישראל עומדת בפני משבר כלכלי הולך ומחריף, הגורם להגדלת היקף האבטלה ולהגדלת מספר המשפחות הנתונות במצוקה כלכלית שיתקשו לספק תזונה הולמת לילדיהן". לדעת המבקר, "אין להשלים עם כך שתלמידים ממגזר מסוים ביישוב אינם מקבלים את שירותי ההזנה. מן הראוי שמשרד החינוך ייתן דעתו על העניין ויפעל בשיתוף הרשויות המקומיות על מנת לשתף את כלל התלמידים במפעל ההזנה".

תוכניות הבראה לא יעילות

דו"ח המבקר מצביע על כשלים רבים בגיבוש תוכניות ההבראה לרשויות וביישומן. לטענת המבקר מיכה לינדנשטראוס, לממשלה אין מדיניות עקבית וברורה לעניין התמיכה התקציבית ברשויות. בנוסף, כבר בשלב גיבוש התוכניות ניכרו כשלים שפגעו ביכולת להשיג את היעדים שהוצבו. בין הכשלים שעליהם מצביע המבקר: אי הגדרת מקורות המימון לכיסוי הגירעונות השוטפים בתקופת ההבראה, מידע תקציבי חסר שנובע מכך שרשויות מקומיות רבות צברו במשך השנים הוצאות רבות שלא נרשמו בספריהן בשנה התקציבית שבה הוצאו, תקצוב לא ריאלי ועוד.

לטענת המבקר, הממצאים שהועלו בדו"ח מלמדים כי בפעולות שנעשו בין השנים 2004 ל-2007 לא היה כדי להביא להבראה ממשית של חלק ניכר מהרשויות המקומיות שנקלעו למשבר. בין הסיבות לכך ניתן למנות את הכשלים בשלב הגיבוש והסיכום של תכניות ההבראה, ובמידה רבה גם את פעולתן הלקויה של רשויות מקומיות בבואן לקדם את הליך הבראתן. בפועל, היעדים שהציבה הממשלה בהחלטתה ממרס 2004 הושגו רק באופן חלקי. למעלה ממחצית הרשויות המקומיות שהשתתפו בתהליך הבראה לא השיגו את היעד העיקרי - איזון התקציב השוטף. בפועל רק חלק ממענקי ההבראה שהועברו לרשויות המקומיות הופנו להקטנת הגירעון המצטבר שהיה לרשויות בטרם התחייבו להליך ההבראה.

בדיקת המבקר, שנערכה בין פברואר ליוני 2008, נעשתה במשרד הפנים, במינהל לשלטון מקומי ובמחוזות המשרד (מחוז הצפון ומחוז המרכז), וכן בארבע עיריות: אופקים, בית שאן, עיר כרמל וקלנסואה. הנושאים שבהם התמקדה הבדיקה הם תכנון וגיבוש תוכניות ההבראה, יישום התוכניות, הקצאת מענקים לרשויות מקומיות בהבראה, הערכת ההשפעות של הליך ההבראה על הרשויות המקומיות וכן הפיקוח על יישום התוכניות.

עוד בוואלה!

הוויכוח שנמשך יותר מעשור: אנדרואיד או iOS?

בשיתוף "הטכנולוגית", חטיבת הטכנולוגיה של בנק הפועלים

מתקני ילדים מסוכנים

ברחבי ישראל מצויים כ-20,000 גנים ציבוריים, בהם פזורים מתקני משחקים מסוגים שונים. הרשויות המקומיות הן האחראיות לתכנון, להקמה, להפעלה, לתחזוקה ולשמירה על גני המשחקים בתחומן. לפי דו"ח המבקר, בין 2006 ל-2007 ביצע מכון התקנים, לפי הזמנת הרשויות המקומיות, בדיקות שנתיות ב-4,820 גני משחקים ב-334 ישובים. ב-2,236 מהם, 46.4% מאלה שנבדקו, נקבעו מתקנים "מסוכנים לשימוש". כ-150 רשויות מקומיות טרם הזמינו בדיקות שנתיות ממכון התקנים לגני משחקים ציבוריים שבהן. 22 מהנדסים מעשרים רשויות מקומיות בלבד הוסמכו לביצוע הבדיקות השנתיות על ידי מכון התקנים. קורס לבודקים שנתיים, שהיה אמור להיפתח בפברואר 2008 בהשתתפות כ-40 מהנדסים מהרשויות המקומיות, לא נפתח עד מועד סיום הביקורת, מאי 2008, עקב מיעוט נרשמים.

הדו"ח מציין גם נתונים הנוגעים לבטיחות ילדים המשתמשים במתקני השעשועי. לפי נתונים, שאסף המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בשנת 2006 אושפזו בבתי החולים שנבדקו 269 ילדים בגילאי 17-0 עקב פגיעה בתחומי מגרש משחקים וגן ציבורי, מהם 120 ילדים שנפגעו מנפילה ממתקן המשחקים עצמו. מספר הפניות לחדר מיון כתוצאה מפגיעה בגלל נפילה ממתקני משחקים בשנת 2006 לבדה מוערך בכ-1,200.

המבקר קובע, כי כדי למזער את סכנת הפגיעה של הילדים בגני המשחקים, על הרשויות המקומיות להפעילם לפי החוק, התקן, הצווים והנהלים שמפורסמים מעת לעת על ידי הממונה על התקינה ומכון התקנים. עוד טוען המבקר, כי על הרשויות המקומיות להסדיר דרכי גישה נוחות ובטוחות לאתרי המשחקים,להקים גני משחקים המותאמים לאנשים עם מוגבלות הן מבחינת דרכי גישה והן מבחינת מתקני המשחקי. בנוסף, על משרד התמ"ת ועל מכון התקנים לכלול בתקן הוראות בדבר התאמת מתקני המשחקים לילדים שלהם צרכים מיוחדים.

עוד קובע המבקר, כי נוכח העובדה שחשיפת האוכלוסייה לקו חשמל עילי מסכנת אותה מחמת עוצמת הקרינה ובגלל החשש מנפילת הכבלים לגן, על מינהל התכנון במשרד הפנים להנחות את הוועדות המחוזיות והמקומיות לתכנון ולבנייה ואת הרשויות המקומיות להימנע מהקצאת שטחים לאתרי משחקים מתחת לקווי חשמל עיליים. בנוסף, על משרד התעשיה והמסחר ועל הרשויות המקומיות לאתר גני משחקים שהוקמו מתחת לקווי חשמל עיליים ולפעול בשיתוף עם חברת החשמל להסרת המפגע או לפינוי הגנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully