פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביאליק קופץ לביקור

      וגם: אנשי מכבי יוצאים למסע תעמולה על אופנוע, המרתון התל אביבי יוצא לדרך וחנה רובינא מגיעה עם שאר שחקני "הבימה". פרק נוסף של השבוע לפני - במלאת 100 שנה לתל אביב

      1924 - ביאליק מגיע לביקור

      26.3.1924 - המשורר חיים נחמן ביאליק מגיע לביקור בארץ כדי לטפל בבניית ביתו החדש ברחוב שגם נשא את שמו. למרות שביאליק ניסה לשמור על סודיות ביקורו, קהל רב הגיע לקבלו בתחנת הרכבת לוד, ביניהם היו אשר ברש, דר' אברהם צפרוני, עורך עיתון "הארץ" ואלפי אנשים, שעקבו אחרי כל תנועותיו באותו ביקור, שהותיר עליו רושם רב.

      על ביקורו בתל אביב כתב ביאליק: "יצירה כזו כמו תל אביב מכרעת היא בעיני כנגד יצירות של מאות שנים בגולה. בנין בתים כאלה אך ורק על ידי יהודים זהו מחזה מרהיב עיניים".

      ביאליק התיישב סופית בתל אביב רק ב-1925, אז הפסיק לכתוב שירה. כמו רבים אחרים הוא הרגיש שאפשר לכתוב שירה על תל אביב רק כשמתגעגעים אליה מהגולה.

      1928 - שחקני "הבימה" מופיעים לראשונה בישראל

      27.3.1928 - האונייה "שמפוליון" עוגנת בחופי ישראל. על סיפונה מגיעים לראשונה לישראל שחקני קבוצת תיאטרון "הבימה".

      תיאטרון "הבימה" הוקם ב-1908 במוסקבה, והיה ידוע ברחבי העולם כתיאטרון יהודי. אחת ההצגות המוכרות ביותר ברפטואר התיאטרון היתה "הדיבוק" מאת אנסקי. בין השחקנים היו חנה רובינא, אהרון מסקין ויהושע ברטונוב.

      ההצגות הראשונות שהועלו בארץ התקיימו בבניין התא"י בשדרות רוטשילד 80, ואז במוגרבי. בתחילת דרכו של התיאטרון בארץ הוטחה ביקורת קשה נגדו בשל העובדה שהעלה את מחזותיו ברוסית, ולא בעברית. מעבר לכך, הבחירות במחזות נחשבו שמרניות וגולתיות, בתקופה בה הציונות כאן היתה בשיאה.

      1932 - המכביה יוצאת לדרך

      29.3.32 - משחקי המכביה הראשונים יוצאים לדרך. מורה הספורט בגמנסיה הרצליה, יוסף יקותיאלי, הציע את הרעיון עשור לפני שהצליחו להוציא אל הפועל את התחרות הספורט היהודית בנוסח האולימפיאדה.

      תחילה היו קשיים פוליטיים, שהתגלגלו לקשיים כלכליים, שהפכו לקשיים בירוקרטיים, עד שב-1930 החליטו לצאת במסעות שכנוע ופרסום ברחבי אירופה והמזרח תיכון.

      אנשי הסתדרות מכבי החליטו לעשות את זה בסטייל, וערכו תעמולה למכביה בשני מסעות אופנועים: האחד יצא בשנת 1930 מהארץ ועבר דרך רומניה, פולין, גרמניה צרפת ובלגיה לאנטוורפן, בה נערך כינוס הפועל באותה שנה. שנה אחרי יצא מסע נוסף דרך מדבר סיני, מצרים, יוון, בולגריה, יוגוסלביה, אוסטריה, גרמניה, צרפת בלגיה והסתיים בלונדון.

      לאחר שגוייסו מספיק משתתפים ותמיכה כלכלית החלו בבניית האולם למשחקים, על הקרקע שהוקצתה על ידי ממשלת המנדט בצפון תל אביב, ליד נהר הירקון. למשחקים הראשונים הגיעו כ-400 משתתפים מכ-25 מדינות והמשחקים היו להצלחה גדולה.

      1981 - המרתון הראשון בעיר

      סוף מרץ 1981 - נערך מרתון תל אביב הראשון. המרוץ החל בבית ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב, ורצו בו 352 אנשים. בשל שרב כבד שנפל על העיר, רק 79 אנשים חצו את קו הסיום. צרפתי בשם ז'אן-מישל שארבונל ניצח עם שיא יסוד 2:35:47 שעות. אבי לוי היה במקום שני, וזהבה אליאס היתה האישה הראשונה שחצתה את קו הסיום.

      המרוץ הפך למסורת תל אביבית שהופסקה כעבור 14 שנה, בשנת 1994. השנה, לכבוד חגיגות המאה לעיר, המרתון יתחדש והוא יערך ב-24.4.